מאת: עו"ד ויקטור בן-חיים
לפסק הדין בעניין Louis Vitton Malletier ואח' נ' פלונית
היזהרו מחיקויים: נציג של בתי האופנה הגדולים - לואי ויטון ושאנל - נכנס לבוטיק קטן במרכז הארץ, וגילה שנמכרים בו מוצרים מזויפים. בתי האופנה תבעו מבעלת הבוטיק פיצוי של 250 אלף שקל. בסופו של דבר, הם הסכימו לפשרה, והאישה חויבה לשלם 35 אלף שקלים.
באוקטובר 2013, לאחר שנציג בתי האופנה 'לואי ויטון' ו'שאנל' רכש מבוטיק קטן במרכז הארץ שרשרת מזויפת של שאנל ב-400 שקל, פשטה היחידה לקניין רוחני בתל אביב על הבוטיק ותפסה 22 פריטים מזויפים.
יצרניות האופנה הגישו תביעה בעילה של הפרת קניין רוחני נגד בעלת הבוטיק, ודרשו את הפיצוי המרבי שקובע החוק בנסיבות: 250 אלף שקל. התובעות גם ביקשו שבית המשפט יוציא צו מניעה שיאסור על הנתבעת למכור את המוצרים המזויפים תוך שימוש שקרי במוניטין שלהן.
התובעות טענו שהנתבעת התיימרה להציג את הבוטיק כחנות אקסקלוסיבית שמוכרת מותגי אופנה מובילים והטעתה את הצרכנים על חשבונן, תוך גריפת רווחים עצומים לכיסה.
לדברי התובעות מגפת הסחר במוצרים מזויפים פושה בישראל ולכן יש ליצור הרתעה יעילה באמצעות סעד כספי הולם.
המוצרים לא נועדו למכירה?
הנתבעת טענה, מצידה, שכלל לא ידעה שהמוצרים מזויפים ושפעלה בתום לב. עוד היא טענה, שהמוצרים כלל לא נועדו למכירה אלא לשימושה האישי, וכי מכירת השרשרת לנציג התובעות מקורה בטעות. הנתבעת הוסיפה שהחנות שלה היא ממש לא בוטיק יוקרתי, כדברי התובעות, אלא חנות קטנטנה של 13 מ"ר שנמצאת בשכונת עוני ומחזור מכירותיה מצומצם ביותר.
לראייה, הציגה את נתוני מחזור המכירות לביהמ"ש, המראים כי בשנה הכי טובה שלה עמד על כ- 48 אלף שקל.
עוד טענה הנתבעת שאין כל הצדקה לפסוק את הפיצוי שמבקשות התובעות שעה שמדובר באירוע חד-פעמי ומצומצם, שאינו מאיים על התובעות. עוד הוסיפה, שאין צורך להרתיע אותה יותר, כיוון שמאז הפשיטה לא מכרה ולו מוצר מזויף אחד.
הנתבעת גם ביקשה להתחשב בנסיבותיה האישיות, בהיותה אם חד-הורית לשלושה המנסה לפרנס את משפחתה בזיעת אפה.
בסופו של דבר, ולאחר שהתנהלו מספר דיונים בתיק, הגיעו הצדדים להסכמה שפסק הדין יינתן על דרך הפשרה.
השופטת ענת ברון הזכירה שפסק דין בפשרה ניתן ללא נימוקים, אך בכל זאת ציינה שטענת הנתבעת כי המוצרים לא יועדו למכירה בעייתית מאד שעה שבפועל נמכר פריט מזויף לנציג התובעות. עם זאת, השופטת התחשבה גם בנסיבות האישיות שפירטה הנתבעת ובכך שהיקף הזיופים היה מצומצם.
משכך הורתה השופטת לנתבעת לחדול מכל יבוא, שיווק ומכירה של מוצרים מזויפים ולשלם לתובעות פיצוי של 35 אלף שקל בתוספת הוצאות משפט של 7,000 שקל.
מעורבות מוכרים וקונים במסחר של מותגים מזויפים מהווה פגיעה חמורה בזכויות היוצרים המוגנות בדרך כלל על פי חוקי קניין רוחני מקומי ובינלאומי גם יחד. תופעה זו הולכת ומתרחבת בשנים האחרונות בעולם, ככל שהמותג רוכש מקום חשוב בתרבות הצריכה. מנגד, גם משטרי האכיפה משתכללים וניתנו סמכויות רחבות לתפיסה וענישה לשם הגנה על בעלי הזכויות.
יש לזכור, שכל עיסוק במוצרים מזויפים מטיל אחריות פלילית ועלול להביא להגשת כתב אישום, בשל הפגיעה הקשה בתחומי היצירה ובמערכת הסחר והמוניטין הבינלאומי בישראל. יחידה מיוחדת של המשטרה נלחמת בתופעה, שהעונש המרבי עליה הוא 5 שנות מאסר, וזאת מעבר לפיצוי על הנזק הכלכלי.
- ב"כ התובעות: עו"ד רותם חקלאי, עו"ד דודי פלגי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד גרינוולד
לפסק הדין בעניין Louis Vitton Malletier ואח' נ' פלונית
*עו"ד ויקטור בן-חיים בעל חברת עוה"ד ו. בן חיים ושות' עוסק בקניין רוחני
**הכותב לא ייצג בתיק.
***המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: קניין רוחני
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין