מיהו האפוטרופוס? מי ממנה אותו? מתי? ואיך קורה שבאוושת החלטה נשללת עצמאותו של אדם? עו"ד מיכאל רייכלסון על המונח המתעתע ומשמעויותיו.
על פניו, כל אדם בגיר מוגדר "כשיר משפטית", כלומר, ככזה שיכול לנהל הליכים משפטיים וניתן לנהלם גם נגדו. אלא שבפועל, לא כל אדם מעל גיל 18 באמת נמצא במצב נפשי או קוגניטיבי שמאפשר לו לנהל את ענייניו המשפטיים, הרפואיים והרכושיים. לאור זאת, יצר המחוקק מנגנון המאפשר את שלילת הכשרות המשפטית במצבים בהם אדם אינו מסוגל לדאוג לענייניו מסיבות שונות שעוד יפורטו. השלילה יכולה להיות זמנית בלבד או קבועה, בהתאם לנסיבות המקרה.
בית המשפט הוא היחיד שרשאי לשלול כשרות משפטית. אדם כזה, שכשרותו נשללה, מוגדר כ"חסוי". על מנת שמישהו יוכל למלא את מקומו של החסוי בניהול ענייניו השונים, המשפטיים, הרכושיים והרפואיים, הוסמך בית המשפט לענייני משפחה למנות לו אפוטרופוס.
האפוטרופוס הופך למעשה לממונה על האדם החסוי והוא זה שמקבל החלטות בנוגע לחסוי, חלקן בעלות חשיבות מכרעת. הליך קביעת האפוטרופסות הוא עדין ומורכב, ובמסגרתו נבחן מצבו של החסוי בידי גורמים מקצועיים שונים, כאשר השאיפה היא להגיע לפתרון מידתי, שיאזן בין זכות החסוי לאוטונומיה, עצמאות, חירות וכבוד לבין הצורך או אפילו החובה לדאוג לטובתו.
ישנם סוגים שונים של אפוטרופוסים: אפוטרופוס לגוף תפקידו להשגיח על בריאות החסוי ולקבל החלטות רפואיות הנוגעות לו. לעומתו, אפוטרופוס לרכוש אחראי לאחזקה, תפעול ושמירה על נכסי החסוי וכספיו. הוא זה ששולט בהוצאות החסוי ואף יכול להתקשר בעסקאות בשמו. ישנם מצבים בהם בית המשפט ממנה לחסוי שני אנשים שונים כאפוטרופוסים - האחד לגוף והשני לרכוש, וישנם מקרים שהוא ממנה כמה אפוטרופוסים מסוג אחד, שימלאו את התפקיד בצוותא.
מי זה יהיה?
בתי המשפט נוטים להעדיף מינוי של אדם קרוב על פני כל אלטרנטיבה אחרת, וקרובי משפחתו של החסוי רשאים לבקש להתמנות כאפוטרופוסים. אולם במקרים שאין בנמצא אדם שיהיה מסוגל לבצע את התפקיד או שקיים חשש לניגוד עניינים, נוהגים בתי המשפט למנות אחת מהעמותות העוסקות בכך, דוגמת הקרן לטיפול בחסויים, אקי"ם ועוד. הפיקוח על תפקודו השוטף של האפוטרופוס נתון בידי האפוטרופוס הכללי שבמשרד המשפטים.
הזכות לאוטונומיה
המשפט הכיר בזכות לאוטונומיה אישית כזכות יסוד של כל אדם, הכוללת את זכותו לגבש את אישיותו, לממש את שאיפותיו ולבחור בחירות עצמאיות. מינוי אפוטרופוס עלול לפגוע בזכות שכן יכולתו לקבל החלטות עצמאיות מוגבלת.
בשל הפגיעה המשמעותית בזכות המהותית, תמיד ייבחנו אפשרויות אחרות ומתונות יותר, ודעתו של החסוי (ככל שהוא מסוגל להביעה) תישמע. כמו כן, הגם שסמכויות האפוטרופוס הן רחבות ביותר, החסוי זכאי להיות שותף להחלטות שמתקבלות בעניינו, ואף להתנגד להן באמצעות הגשת בקשה לביטול האפוטרופסות, צמצומה או החלפתה.
במקרה שנדון לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה, ביקשה אחות להגביל את כשרותו המשפטית של אחיה, שהכה את אמה כשהיה נתון בהתקף פסיכוטי חריף, ולמנות לו אפוטרופוס. האחות סיפרה כי אחיה היה מאושפז במשך 12 שנים בבית חולים לבריאות הנפש והמשיך לחיות במחלקה השיקומית שם גם לאחר שחרורו הפורמאלי.
הבעיה הייתה שהאח ירש מאביהם המנוח דירות וקרקעות בעלות ערך, ונראה שהרקע לבקשת האחות נבע מרצונה לשלוט בנכסי אחיה. בזהירות המתבקשת, קבע בית המשפט כי אינו רואה לנכון למנות אפוטרופוס והציע לנקוט בדרך ביניים של מינוי מלווה שיסייע לאח בהתנהלותו הרכושית והכלכלית. (א"פ 14050-11-13).
מקרה נוסף שנדון לאחרונה בפסיקה עסק בבקשה חריגה: אדם שניצל בנס משריפה אך נותר עם מומים קשים ובמצב דכאוני, הביע את רצונו שבנו יתמנה לאפוטרופוס על גופו ורכושו. הבן הגיש לפיכך בקשה למינויו כאפוטרופוס, אך הבקשה נדחתה.
בית המשפט קבע שהחסוי בריא בנפשו ומודע למתנהל סביב ובמקרה כזה, כלל לא עולה הצורך להגן עליו מפני עצמו. עם זאת, בשל המגבלות הפיסיות של האב, החליט בית המשפט לאפשר לבן לדאוג לענייניו באמצעות ייפוי כח. (א"פ 18721-05-13).
תפקיד האפוטרופוס
האפוטרופוס צריך לדאוג לכל צרכיו של החסוי: לשמור על נכסיו, לנהל אותם ולפתח אותם לטובתו ולייצג אותו בכל הליך משפטי באשר הוא. עם זאת, האפוטרופוס כפוף לסמכויות שניתנו לו בביהמ"ש ולא מעבר לכך. בנוסף, ישנן פעולות, כמו מכירה או רכישת נכסים, שלגביהן עליו לקבל אישור פרטני. האפוטרופוס מחויב להחזיק או להשקיע כספים שנותרו לחסוי מעבר לאלה הדרושים למחייתו היומיומית, באופן שבו יישמרו ויצברו ריבית. בנוסף, על האפוטרופוס לרסום הערה על מינויו בכל פנקס זכויות שבו רשומים נכסים על שם החסוי.
לשם הפיקוח, בכל שנה מגיש האפוטרופוס דין וחשבון לאפוטרופוס הכללי, הכולל את כל הפרטים על אודות הנעשה ברכושו ובכספיו של החסוי.
קורה לא אחת שאין מנוס ממינוי אפוטרופוס לאדם קרוב. במצב כזה, יש לפעול בהקדם, להצטייד בחוות דעת רפואית מתאימה ולפנות לביהמ"ש לענייני משפחה. מחלוקות בין בני המשפחה בנושא זה יגיעו גם הן לפתחו. ביהמ"ש יכריע רק על סמך טובת החסוי וימנה את מי שהוכח בפניו שינהל בצורה מיטבית את ענייניו.
* עו"ד מיכאל רייכלסון עוסק בדיני משפחה.
**המידע המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין