הגבלת חשבון הבנק הנה מכת מדינה של ממש. לפי נתוני בנק ישראל מדובר על בממוצע כחצי מיליון חשבונות מוגבלים. מכאן, כי מדובר בבעיה רחבת היקף שעשויה לפגוע בכל אחד ואחד, חברות ועסקים כמו גם משקי הבית הפרטיים.
הסטטיסטיקה מצביעה על כך שלמעלה מ-70% מהעסקים הקטנים והבינוניים לא שורדים יותר מ-5 שנים קשורה אף היא בקשר הדוק עם הגבלת חשבון. פעמים רבות, כשחשבון העסק או החברה מגיע למצב של הגבלה הרי שמכאן הדרך להגבלה נוספת בחשבון הנה קצרה מאד. ברגע שהחשבון מוגבל הספקים והלקוחות מיודעים על כך, יותר מכך, הבנקים (גם בחשבונות אחרים) מיודעים בדבר ההגבלה ומתחיל תהליך צמצום אשראי דרמטי לחשבון זה שהופך להיות מוגדר כ"לקוח בסיכון". הספקים חוששים לספק לו וכמובן, הלקוחות מפחדים להתקשר עם לקוח כזה.
הדברים נכונים עוד יותר כיום על רקע חוק נתוני אשראי "המסמן" כל הגבלה כזו לא רק על החשבון כפי שאנו מכירים מאתר בנק ישראל אלא "מסמן" את האדם המוגבל באופן אישי. כך, בעל העסק, אדם פרטי ואפילו בעל מניות עשויים להיות מסומנים בחברות נתוני אשראי כמי שחשבונם נקלע להגבלה וזאת גם במשך 3 שנים מתום ההגבלה.
במצב זה מעטים, אם בכלל, ההתקשרויות שאדם זה יוכל להתקשר בהם או לקבל אשראי מהבנקים ובהן הלוואות, מסגרת אשראי ואף משכנתא.
פנייה מהירה לסניף הבנק
סוד שמור היטב הוא, כי לסניף הבנק יש סמכות לבטל את ההגבלה עוד טרם כניסתה לתוקף. לבנק קיים שיקול דעת הקבוע בס' 9 לחוק שיקים ללא כיסוי להודיע לבנק ישראל, כי סירב שיק בטעות וזאת עוד לפני כניסת ההגבלה לתוקף.
במהלך חמישה עשר הימים שבהם החשבון "מועמד להגבלה" ניתן לפנות לבנק ולבקש את תיקון הטעות שנפלה בחשבון בגין סירוב השיקים שהביאו אותו למצב של מועמד להגבלה. הסניף יכול לטעון, כי אין לו סמכות לבטל סירוב שיק אך, הסמכות קיימת וחשוב מאד לעשות בה שימוש במיוחד כאשר יש לכם טענה טובה כנגד סירוב השיקים.
כך, ביטל סניף הבנק את הגבלת חשבון כאשר היה מדובר בחייל מילואים שלא יכל היה לערוך העברת זהב מחמת שירותו במילואים (שלא בזמן מבצע שאז הבנק אינו רשאי ממילא לספור שיקים אלו כשיקים מסורבים).
במקרה אחר, ביטל הבנק את סירוב השיקים, בשלב מכתב ההתראה, כאשר הובהר לבנק, כי לאחר שסירב את השיקים בחשבון החברה, כיבד שיקים אחרים בהיקף גדול יותר, כך שלא היה בסיס אמיתי לסרב שיקים אלו.
מקרה מעניין נוסף אירע כאשר השיק סורב בעת שבעל החשבון הפקיד את סכום השיק בסיום יום העסקים אך, הבנק כבר סגר את קבלת הקהל בסניף והפקיד הודיע כי מבחינתו ההפקדה נעשתה למחרת היום. הסניף שקיבל את מכתב ההתראה הבין, כי הוא עשוי להתקל בבעיה וביטל את סירוב השיק וכתוצאה מכך ההגבלה בוטלה.
חשוב מאד לעמוד על ביטול סירוב כל שיק שנעשה בחיי החשבון מתחילת הדרך ולא לעבור על הדברים במחשבה, כי מדובר בשיק אחד או שניים ואין בכך כל נזק. הנזק הוא כפול, בחשבון ששיק אחד או יותר סורב, יד הבנק על ההדק תהיה קלה יותר. הנזק החמור יותר עשוי לקרות כאשר ביום אחד, יהיה עיכוב בתשלום מאת לקוח ובבת אחד יסורבו יתר השיקים שדרושים להביא להגבלה – ואז, יהיה קשה מאד להביא לביטול אותם שני שיקים שויתרתם עליהם בתחילת הדרך.
ערעור וצו מניעה
אם הבנק לא ביטל את סירוב השיקים בשלב מכתב ההתראה אין ברירה אלא להגיש ערעור על ההגבלה לפי חוק שיקים ללא כיסוי. הערעור מוגש לבית המשפט הסמוך למקום מושב סניף הבנק בו מתנהל החשבון בלוויית צו מניעה המעכבים את כניסת ההגבלה לפועל עד לדיון בערעור כולו.
חשוב מאד לפעול מהר מאד וכבר מרגע שברור, כי השיק העשירי אמור להיות מסורב לפנות במהירות לייעוץ משפטי שכן, לפי חוק, לרשות המערער יש רק חמישה עשר ימים. ההגבלה עצמה נכנסת לתוקף תוך וחשוב מאד שלא תיכנס שכן, המשמעות שלה מול הבנק, ספקים ולקוחות היא מאד בעייתית וגם אם תעוכב לאחר מכן, יתכן, כי הנזק כבר נעשה.
לפי חוק שיקים ללא כיסוי קיימות חמש עילות מרכזיות שבגינן ניתן לבקש ביטול הגבלת חשבון הבנק.
העילה הראשונה עוסקת במצב של סירוב שיק מחמת טעות. עילה זו נפוצה יותר ממה שסוברים שכן, למרות הספירה ה"אוטומטית" כביכול של שיקים גם לבנק יש טעויות. דוגמא חוזרת ונשנית של טעות שהסניף עושה בסירוב שיקים הנה כאשר הוא מסרב בבת אחת מספר שיקים, בין לבין, נכנס החשבון למסגרת ההסכמית, אך, הבנק מסרב שיקים למרות שהחשבון במסגרת ובמקרה כזה, ניתן לבקש לבטל.
העילה השניה עוסקת במקרה שהבנק סירב לפרוע את השיק מחמת עיקול שהוטל על החשבון והתקיימו שני דברים: השיק נמשך לפני שהבנק קיבל את הודעת העיקול ולא ניתן היה לפרעו במשך ששים הימים האמורים בסעיף 2א.
העילה השלישית, היא העילה העיקרית שבגינה מוגשים ערעורים על סירובי שיקים בחשבון והיא עוסקת במקרה שבו הבנק סירב שיק בחשבון כאשר ללקוח יש יסוד סביר להניח, כי הבנק היה אמור לכבד את השיק בשל ההסכם בין הצדדים או שהייתה יתרה מספקת בחשבון לפירעון השיק.
המערכת ההסכמית שבין הלקוח בין הסניף בו מתנהל החשבון היא דינמית ומורכבת מההסכמה הכללית בתחילת חיי החשבון ומהסכמות הנוספות עליה במהלך חיי החשבון. במקרים רבים, ראו בתי המשפט לבטל סירוב שיקים כאשר הוכח, כי ההסכם שנהג בין הצדדים ולאורך שנים היה שהועמדה ללקוח מסגרת אשראי נוספת מעבר למסגרת ההסכמית (כלומר, חריגה) והבנק כבד שיקים במשך שנים במסגרת נוספת זאת. הבנק לא יכול ביום אחד לסגת מהסכם שנהג במשך שנים ואשר הלקוח במך ידו עליו, ויש בכך כדי אותו "יסוד סביר להניח" כלשון העילה.
עילות רביעית וחמישית הנן עילות חדשות יחסית ונוספו בשנת 2008 לחוק כתוצאה ממבצע עופרת יצוקה והבעייתיות שנוצרה לעסקים ולאנשים פרטיים בעקבותיה בחשבונות הבנקים. עילות אלו נוגעות למצב חירום או מצב של פגיעה חלילה באדם או ברכוש, כתוצאה למשל ממעשה איבה או מלחמה. במצב כזה, ניתן לפנות לבית המשפט ולבקש ביטול סירוב שיקים כאשר למשל אדם נפגע מפיגוע והיה מאושפז או בשל כל סיבה שקשורה למצב חירום שמנעה ממנו טיפול בחשבונו.
העילה החמישית, רלוונטית במיוחד בימים של מצב חירום, כפי שהיה במבצע צוק איתן, קובעת, כי מי שהנו תושב שטח שבו הוכרז מצב חירום ושבעקבות אותו מצב שחלה הרעה ממשית בהכנסותיו ומשכך, סורב השיק יש לו עילה לביטול הסירוב.
עד לאחרונה, הבנקים השמיטו את שתי עילות אחרונות מההתראות ששלחו ללקוחות, זאת בניגוד לדין המחייב אותם לציין את כל העילות מפורשות. בימי מבצע צוק איתן ובעקבות פניית משרדנו לבנק ישראל, הורה המפקח על הבנקים לבנקים לציין אותם מפורשות בהתראות הנשלחות ללקוחות הבנקים.
כלומר, אם הלקוח יכול להראות את התקיימות אחת מחמשת העילות ולהוכיח את התקיימותה יש לו, לפי החוק, עילה לביטול סירוב שיק או סיקים שסורבו, והוא עשוי להביא לביטול ההגבלה כולה.
יתרונות וחסרונות
לאחר הגשת הערעור וצו המניעה, ובהנחה, כי הערעור והבקשה לצו מבוססים היטב יינתן צו לעיכוב כניסת ההגבלה לתוקפה עד לאחר הדיון בערעור.
עיכוב ההגבלה כשלעצמו הינו בעל חשיבות כפולה. בזמן עיכוב ההגבלה החשבון פועל כרגיל, ניתן להמשיך למשוך שיקים בחשבון והבעיות מול הספקים והלקוחות מצטמצמות מאד. לעסק יש זמן להיערך גם להגבלה הצפויה, אם וככלל שתיכנס לתוקף, לפעול בחשבון נוסף ולהתנהל בצורה חכמה יותר.
לא פחות חשוב מכך, נוצר פתח למו"מ בין הצדדים לצורך הסכמה על גריעת השיקים. במקרים רבים, הבנקים כאשר מוכח להם, כי נפלה טעות או אף, אם סורב שיק בניגוד להסכמה הנוהגת מגיעים להסכמה עם הלקוח לצורך גריעת השיקים.
הבנקים שלא ירצו לחשוף עצמם לתביעות נזיקיות מצד חברות או אף פרטיים, בגין הפסקת אשראי או אף תביעות לשון הרע בגין סירוב שיק ללא כיסוי בטעות ייטו, פעמים רבות, להגיע להסכמה עם הלקוח ולהימנע מההליך.
חיסרון לא קטן הנו בהיות חוק שיקים ללא כיסוי מוצג כחוק שמטרתו להגן על האינטרס הציבורי הכללי מפני מושכי שיקים ללא כיסוי. האינטרס הציבורי הנו חשוב ובעל ערך רב ואולם, בשם אותו אינטרס ציבורי עומד וטוען הבנק כמי שהנו מייצג, כביכול, את האינטרס הציבורי, זאת למרות כי לבנק יש אינטרסים אחרים משלו וקיימת התנגשות מובנית בין הדברים. לבנק יש אינטרסים משלו, וכגוף מעורב אינו יכול לפעול במנותק והוא פועל בהתאם למערכת היחסים המיוחדת בינו ולבין הלקוח הספציפי ולכן, טיעון הבנקים, כי הם מייצגים את האינטרס הציבורי הנו, במקרה הטוב, בעייתי.
עם זאת, בשנים האחרונות, אנו רואים עוד ועוד פסקי דין המנתחים היטב את מערכת היחסים בין הבנק ולבין לקוחו ובוחנים היטב את הדברים, תוך הבנה מסחרית כלכלית אמיתית ולא דחייה גורפת. בית משפט שמונח לפניו ערעור המנתח היטב את דפי החשבון יודע להבחין האם לפניו התנהלות עסקית בין שני צדדים שהבנק סטה ממנה באופן חד צדדי, או בלקוח המחלק שיקים ללא הבחנה וללא תכנון.
חסרון נוסף הכרוך בכל הליך משפטי הנו כמובן עלותו, הכוללת אגרות והוצאות ועשוייה להסתכם באלפי שקלים ועד עשרות אלפי שקלים בודדים.
אז מה עדיף?
הגבלת חשבון הנה גיבנת שעשויה ללוות עסקים, חברות ואנשים פרטיים במשך 4 שנים (שנת ההגבלה ועוד 3 שנים מיום סיומה) ועוד יותר מכך, בעת חשבון מוגבל חמור ולהוות מכת מוות לעסק.
אנשים פרטיים לא יוכלו לקבל משכנתא או אף אשראי מהבנק, ועסקים וחברות עשויים לאבד את עסקם בשל כך. לא פחות חשוב מכך, עמידת בעל החשבון על טענותיו מול הבנקים עשויה להוביל לשינוי בפסיקה שתביא בחשבון את כוחו של הסניף מול בעל החשבון ואת העובדה, כי מדובר במערכת הסכמית שיש לבחנה לגופה במערכת היחסים הפרטנית של סניף – לקוח.
ריבוי הגשת ערעורים ועמידת בעלי החשבון על טענותיהם, בהנחה והן מוצדקות, כמובן, תביא להעלאת המודעות והבנה של המורכבות הכרוכה בניהול חשבון. הדבר יביא למגמה שכבר נצפית בפסיקה המביאה בחשבון את האינטרס הציבורי הרחב של השארת עסקים פעילים על כנם ואי סימון פרטיים, על המשמעויות הכרוכות בכך ולא רק בדיקת הערעורים במשקפיים צרות ןדווקניות של האינטרס הציבורי של הגנה מפני מושכי שיקים ללא כיסוי.
* עו"ד מיכל שחר הנה בעלת משרד עורכי דין העוסק בתחום המסחרי והנדל"ן בתל אביב ומשמשת כיועצת המשפטית של לשכת היועצים העסקיים בישראל.
** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין