הגבר טען שהחלטת הביטוח הלאומי שגויה, שכן מדובר בנסיעה חריגה לשם קיום מצווה דתית, שכלל לא מומנה על ידו. בית הדין דחה את טענתו, מכיוון שהייתה זו נסיעתו השנייה לחו"ל באותה שנה, וקבע כי לא מדובר בנסיעה חריגה המקנה לו זכאות לקבל הבטחת הכנסה מכספי ציבור.
האיש ורעייתו, הנמצאים בעשור השישי לחייהם, נסעו לערב הסעודית בסוף אפריל 2010 למשך שבועיים במסגרת קיום מצוות האל-עומרה, אשר נחשבת בעיני חלק מהמאמינים כמצוות רשות ובדרגה נמוכה יותר ממצוות החאג', המחייבת מוסלמים בעלייה לרגל אל העיר מכה.
לשאלות על זכאות לקצבאות:
פנה ל-עו"ד ביטוח לאומי
כשחזר לארץ הוא הופתע לקבל מכתב מביטוח לאומי, בו נכתב כי הוחלט לשלול את זכאותו להבטחת הכנסה בחודשים אפריל-מאי 2010 כיוון שיצא מישראל פעמיים באותה שנה.
החלטת ביטוח לאומי התקבלה בהתאם לחוק הבטחת הכנסה, השולל גמלה מזכאים עבור החודשים בהם שהו מחוץ לישראל כאשר מדובר ביציאה השנייה מהארץ באותה שנה קלנדרית, והיא אינה נחשבת לנסיעה "חריגה".
האיש פנה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים ודרש ממנו לחייב את המוסד לשלם לו גמלת הבטחת הכנסה, בטענה שיצא מהארץ כדי לקיים מצווה דתית, ומכאן שמדובר במקרה חריג.
אלא שבית הדין דחה את טענתו, והבהיר כי בניגוד למצוות העלייה לרגל לחאג', מצווה אותה מוסלמי מתבקש לקיים פעם אחת בחיים ואינה נחשבת כשוללת הבטחת הכנסה, דינה של מצוות אל-עומרה הוא כדין כל יציאה אחרת לחו"ל.
בערעור שהגיש האיש על ההחלטה בשנת 2012 לבית הדין הארצי לעבודה הוא טען כי לבית הדין הסמכות להרחיב את רשימת הנסיעות החריגות הקבועה בחוק הבטחת הכנסה, וביקש להכריז על הסעיף השולל ממנו קצבה כלא חוקתי, שכן הוא פוגע בחופש הדת שלו.
לשיטתו, סעיף זה יוצר מצב בו עצם היציאה השנייה לחו"ל, ללא קשר לנסיבותיה, שוללת זכאות לגמלה.
המערער סיפר כי יצא לראשונה מישראל לירדן כדי לבקר את בתו החולה, וכיצד סוף סוף בשלהי חייהם זכו הוא ורעייתו לקיים את מצוות אל-עומרה לראשונה, לאחר שבמשך שנים רבות לא הצליחו לזכות בהגרלה להשתתפות במצוות החאג'. הנסיעה, ציין המערער, כלל לא מומנה מכיסו אלא על ידי קרוב משפחה.
חופש דת? לא בכל מחיר
אב בית הדין הנשיא יגאל פליטמן והשופטים אילן איטח ולאה גליקסמן דחו את טענות המערער.
"חופש הדת והמצפון אינו חופש מוחלט" כתבו השופטים, וקבעו כי הפגיעה במערער היא מידתית ומאוזנת מאחר שהחוק מאפשר לו לצאת מהארץ ולקיים את מצוותיו מבלי שהקצבה תיפגע, אך מגביל זאת לפעם אחת בשנה.
מכאן, השופטים דחו את הטענה כי הנסיעה למכה נחשבת לנסיעה "חריגה" לפי החוק וגם הבהירו למערער כי הסיבה לשלילת הגמלה מזכאי היוצא לחו"ל נבעה "מעצם העובדה שהוא אינו נמצא בארץ", ולא משום שלימדה על קיומן של הכנסות המצדיקות שלילת גמלה ולכן אין זה משנה כיצד הנסיעה מומנה. השופטים הסבירו כי על פניו, רק אדם הנמצא בארץ יכול להיות זמין באופן אמיתי לעבודה ושלביטוח לאומי אין יכולת פיקוח ממשית על מעשי הזכאים בחו"ל.
מאחר שהמערער כלל לא הוכיח שנסיעתו הראשונה הייתה לשם ביקור בתו החולה, ובהתחשב בכך שאין מחלוקת שנסיעתו למכה לא נחשבת לנסיעה "חריגה" לפי החוק, הגיעו השופטים למסקנה שאין מקום להתערב בהחלטת הביטוח הלאומי, ודחו את הערעור.
כמקובל בהליכים שעניינים ביטחון סוציאלי, לא ניתן צו להוצאות.
- ב"כ המערער: עו"ד בסאם כרכבי, עו"ד סופיה טיקוצקי
- ב"כ המשיב: עו"ד יפעת קונה
* עו"ד מארון עילוטי עוסק בתביעות ביטוח לאומי
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין