אמש (ד') חוללה הכנסת מהפך דרמטי בזכויות הנשים בישראל, כשאישרה בקריאה אחרונה את תיקון 98 לחוק העונשין, המוכר לציבור כ"חוק שי דרומי", אך ראוי יותר לכנותו מעתה "חוק כרמלה בוחבוט".
לפי התיקון, הסעיף החדש בחוק העונשין 34י1(א) קובע כך:
"לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית המגורים, בית העסק או המשק החקלאי המגודר, שלו או של זולתו, בכוונה לבצע עבירה, או מי שמנסה להתפרץ או להיכנס אמור".
חוק שי דרומי או חוק כרמלה בוחבוט?
חברי כנסת מסיעות השמאל ומהסיעות הערביות נלחמו בחירוף נפש נגד חוק זה מאחר שבחנו אותו רק דרך משקפי "זכויות הגנבים והפורצים". אילו היו חברי הכנסת הערבים בוחנים את החוק מנקודת המבט של זכויות האישה הערבייה הנמצאת דרך קבע בסכנת רצח על רקע "כבוד המשפחה", היו תומכים בהתלהבות בחוק החשוב, שיקנה סוף כל סוף זכות לנשים הנתונות בסכנת רצח במעונן להקדים ולהרוג את המאיים להרגן מבלי לפחד שירצו עונש כפי שקרה לכרמלה בוחבוט, שהרי מה שטוב לשי דרומי טוב מאד גם לכרמלה בוחבוט.
רצח נשים בתוך דירתן בידי בני זוגן, אחיהן, ילדיהן וכיו"ב הפך דבר שבשגרה במקומותינו. במגזר הערבי מדובר במגיפה של ממש, אך ראוי לציין כי קיים שוויון מלא בין הנשים הנרצחות בתוך מעונן: אין הבדל דת, צבע, עדה או גיל, מרוז פיזם ועד כרמלה בוחבוט, כולן שוות בפני הכח המאיים על חייהן.
לא עוד!
רק בעשור האחרון נרצחו בישראל בידי גברים 50 נשים בתוך ביתן או חצרן ולמעלה מ 10,000 ילדות, נערות, נשים וקשישות הותקפו פיזית ונאנסו בתוך ביתן. ובכן, לא עוד. מעתה, בזכות החוק החדש, תוכל כל אישה לשאת נשק אישי וללמוד להגן על עצמה ללא חשש ומורא באותם המקרים בהם חודר אדם לא רצוי לביתה ללא רשות. מעתה תדע כל אישה שחייה בסכנה, כי היא תהא פטורה מעונש על כל מעשה שתעשה להגנתה במעונה.
חוק הטבע הוא, כי לכל אדם צרור זכויות טבעיות, אחת מהן היא הזכות להשכים ולהרוג את הקם להורגו. המשטרה מודה כבר שנים כי בידה כלים לאכוף את החוק ולמנוע הכאה, פציעה, אינוס והתעללות המביאה להריגת נשים. אשר על כן, עליה לאפשר הגנה עצמית לאישה מוכה הקמה והורגת את הפוגע בה.
אילו הייתה המשטרה מאפשרת לנשים בקבוצת סיכון זו לקום ולהגן על נפשן, גם במחיר הריגת הפוגע המאיים להרגן, אזי לא הייתה נעצרת לפני שנתיים הנערה הבדואית מהדרום ומושמת מאחורי סורג ובריח במצבה הנפשי, שבוודאי החמיר מאז הוטלה בה אצבע מאשימה.
כרמלה בוחבוט, שמצאה עצמה באירוע שהחל ככל אותם האירועים הקודמים שהובילו להכאתה, לא המתינה בפעם המכרעת שבעלה ישוב ויפגע בה. זה עלה לה ביוקר: טענת ההגנה העצמית לא הועילה לה והיא הורשעה בהריגה ונדונה לארבע שנות מאסר בפועל, מאחר שבאותה הפעם לא הספיק הפוגע לפגוע. הכוונה לפגוע, שהייתה ידועה מדפוס התנהגות קודם, לא הועילה לכרמלה כפי שהועילה לשי דרומי. בישראל אפילו בזכות להגנה עצמית מופלות הנשים לרעה מהגברים, ובכן, לא עוד. ותודה לך שי דרומי בשמן של כל הנשים בישראל, הבדואיות, המוסלמיות, היהודיות, הדתיות, החילוניות, האתיופיות, הרוסיות, הזאטוטות והקשישות. תודה על שי החיים.
* עו"ד רוני אלוני סדובניק עוסקת במשפט פלילי ובייצוג קורבנות עבירה, יועצת ראש לשכת עורכי הדין למגדר
** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין