האם אנחנו באמת יודעים מהי משמעותה של "האזנת סתר"? מה העונש הצפוי למאזין לא חוקי והאם גם אפשר לתבוע אזרחית? עו"ד אבי חימי על המונח שמסעיר את העולם בעת האחרונה.
מדינות באירופה מפנות אצבע מאשימה כלפי ארה"ב בטענות להאזנות סתר, עורכי צהובון אנגלי הואשמו בהאזנת סתר לא חוקית במטרה להשיג סקופים, ובישראל, חוללה פרשת נמרודי סערה תקשורתית ומשפטית.
העולם כולו רועש וגועש סביב מונח מעורפל שפירושו משתנה ממקום למקום. אז לפני שאנחנו חושפים סקופים כדאי להבין מהי האזנת סתר לא חוקית בישראל, ומי רשאי בכל זאת להשתמש בה.
לא צד, לא ברבים
סוגיית האזנות הסתר מעוגנת בחוק האזנות סתר משנת 1979, שעבר תיקון נרחב בעקבות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ודו"ח מבקר המדינה בנושא מ-1991.
האזנת סתר אסורה היא האזנה לשיחה, באמצעות מכשיר (רשמקול, למשל), שהמאזין אינו צד לה ולא בוצעה ברשות הרבים.
כלומר, מדובר בשיחה פרטית, שהתנהלה במקום שהציפייה לציתות אינה סבירה (משרד, חדר פרטי וכיו"ב), ומשכך:
א. כל אדם רשאי להקליט, גם בסתר, שיחות שהוא משתתף בהן. למעשה, כל שיחה שלנו עם נציג שירות לקוחות, חבר או קולגה, יכולה להיות מוקלטת ומושמעת באופן חוקי לגמרי.
ב. אם המאזין אינו צד לשיחה אך היא בוצעה במקום ציבורי או פתוח – לא מדובר בהאזנת סתר אסורה.
כשאנו אומרים שהאזנת הסתר מותרת, המשמעות היא שהמקליט רשאי לעשות עם ההקלטות כל העולה על רוחו כל עוד אינו עובר על חוקים אחרים (הקלטת שיחה אינטימית של בינו-לבינה, למשל, עלולה להוות פגיעה בפרטיות גם אם היא האזנת סתר מותרת).
לעומת זאת, עם תוצריה של האזנת סתר אסורה לא ניתן לעשות דבר וחצי דבר והם אינם קבילים בהליכים משפטיים. למעשה, עצם הקלטת השיחה היא עבירה פלילית.
במקרה כזה, גם צד שלישי, כמו תחנת טלוויזיה, שמשתמש בחומר הפסול חשוף לעבירה פלילית.
עם זאת, בתיקון משנת 1995 נקבע חריג, שלפיו ניתן להשתמש בתוצרי האזנת סתר לא חוקית במסגרת הליך פלילי על פשע חמור אם בית המשפט מצא שהצורך להגיע לחקר האמת עדיף על הצורך להגן על הפרטיות.
"צילום סתר" נחשב?
סוגיה זו עמדה לאחרונה לפתחו של בית המשפט העליון, שבחן את קבילותו של תקליטור שתיעד את הנאשמת, מטפלת סיעודית, נוקטת באלימות כנגד הקשישה בה טיפלה. טענת הנאשמת כי מדובר בהאזנת סתר אסורה נדחתה והראיה אושרה. נקבע, כי צילום חזותי שאינו כולל תיעוד קולי לא חוסה תחת חוק האזנות סתר וקבילותו כראייה צריכה להבחן לפי חוק הגנת הפרטיות. (רע"פ 3651/14).
עד 5 שנות מאסר, לרוב פחות
במקרה של האזנת סתר אסורה אפשר לפנות למשטרה, שתפתח בחקירה בגין עבירה על חוק האזנת סתר (או חוק הגנת הפרטיות). מדובר בעבירות שהעונש בצדן עד 5 שנות מאסר.
ב-2009 ניתן גזר דין בפרשה המכנה "הסוס הטרויאני" (ת"פ 40205/05). הנאשם הואשם בשתילת תוכנת "ריגול" במחשבים ושאיבת מידע כמו סיסמאות, צילומי מסך וכו', בלא ידיעתו והסכמתו של המשתמש. הוא עשה כך במשך שנה, בעשרים ושבעה מחשבים וניסה לעשות זאת בהרבה יותר. הנאשם, שהורשע בעבירות שונות, בהן האזנות סתר, נידון ל-18 חודשי מאסר בפועל.
במקרה אחר הורשע אדם בעבירה של האזנת סתר כיוון שהתקין מכשיר ציתות בארון התקשורת בביתו בכדי להאזין לשיחות אשתו, עמה היה בסכסוך גירושין. כתוצאה מכך נידון האיש לשישה חודשי מאסר על תנאי. (ת"פ 1131/07).
הפסיקה לא פסחה גם על משרדי חקירות. כך למשל, מנהל משרד חקירות, שהורשע בהאזנת סתר, נידון ל-30 חודשי מאסר לריצוי בפועל. (ע"פ 1770/97)
מלבד ההליך הפלילי, אדם שהוקלט שלא כדין יכול להגיש תביעה אזרחית לפי חוק הגנת הפרטיות, שקובע פיצוי של עד 50,000 שקל ללא הוכחת נזק.
במיוחד לרשויות
החוק מתיר לרשויות ביטחון כמו המשטרה, השב"כ והצבא, לבצע האזנת סתר ולהשתמש בה כראיה. מתי? כאשר מוכח שהיא משרתת את בטחון המדינה או מיועדת למניעת עבירות פליליות וגילוי עבריינים.
כשמדובר במניעת עבירות, הגורם שמוסמך להתיר את האזנת הסתר הוא נשיא ביהמ"ש המחוזי, על פי בקשה של קצין משטרה בדרגת ניצב משנה ומעלה. תוקף ההיתר לא יעלה על שלושה חודשים, אולם ניתן להאריכו מפעם לפעם. במקרים דחופים, רשאי המפכ"ל להתיר האזנת סתר ל-48 שעות לצורך מניעת פשע או חשיפת מבצעיו. על המפכ"ל לדווח ליועמ"ש על מתן ההיתר, וזה מוסמך לבטלו.
בקשה להיתר האזנה צריכה להתבסס על ראיות שמוכיחות צורך אמיתי בהאזנה (ע"פ 2286/91), ולפני מתן ההחלטה יש לשקול, בין השאר, אם חומרת העבירה והאינטרס הציבורי במניעתה או בגילוי מבצעיה גוברים על הפגיעה בפרטיות, ואם אין כל אמצעי שפגיעתו בפרטיות פחותה. (ע"פ 1302/92).
האזנת סתר למטרת שמירה על ביטחון המדינה מתבצעת על ידי השב"כ או אגף המודיעין בצה"ל. היתר לביצוע האזנות סתר מסוג יינתן אך ורק ע"י שר הביטחון או ראש הממשלה. גם במקרה זה תוקף ההיתר לא יעלה על שלושה חודשים וניתן להגיש בקשות להאריכו. כמו כן, גם ראש רשות הביטחון (ראש השב"כ או ראש אגף המודיעין), רשאי לאשר האזנת סתר עד 48 שעות, במקרים דחופים, ללא אישור הדרג המדיני.
שימו לב: בקשה למתן היתר נידונה במעמד צד אחד ומבלי שלצד השני ישנה יכולת להתגונן. המדובר בפניית הרשות לבדה, ללא מעורבות של כל גורם נוסף.
יתרה מזו, גם אם הרשות חטאה וביצעה האזנת סתר לא חוקית, תוצריה יוכשרו אם "נעשתה בטעות בתום לב, תוך שימוש מדומה בהרשאה חוקית".
יש עוד כברת דרך
בדו"ח מבקר המדינה בנושא האזנות סתר משנת 2010 צוין כי הסדרתו גבתה פגיעות רבות בצנעת הנחקרים. לאור זאת, המליץ המבקר לבחון אפשרות של מעורבות של גורם משפטי טרם הגשת בקשה להיתר האזנת סתר.
אני שותף מלא למסקנה זו. על אף התיקונים הרבים בחוק, ישנה עוד כברת דרך רבה לעשות בתחום, ובכלל זה, להדק את הפיקוח על מתן ההיתרים. כאמור, בקשות מסוג זה נשמעות במעמד צד אחד וההחלטה עלולה לפגוע אנושות בפרטיותו של הנחקר. לכן יש צורך לוודא שהגורמים המוסמכים יעשו כן בזהירות ובמשורה.
המפקח גאדג'ט
לאחרונה נדונו במאוחד מספר עתירות בביהמ"ש העליון כנגד תיקון החוק המאפשר לרשויות החקירה בישראל לקבל נתונים על אזרחים מחברות התקשורת השונות. (בג"ץ 3809/08).
בפסק הדין ציין ביהמ"ש את המורכבות שבהגנה על פרטיותם של האזרחים כשבידי המדינה אמצעים טכנולוגיים מתוחכמים ביותר ובכוחה לדעת עליהם הכל.
העידן הטכנולוגי מאפשר היום להקליט כל מילה שאנו אומרים בקלות. אמצעי הריגול הם כל כך מתוחכמים, שמאפשרים אף לשתול בפלאפונים, טאבלטים ומחשבים "מרגלים" של ממש.
המוצרים המתקדמים הללו מעלים שאלות של חוק ומוסר. מה קורה אם מי ששתל את מכשיר ההאזנה, למשל, הוא מי שהשתתף בשיחה. האם עצם העובדה שהשתמש במכשיר 'ריגול' תהפוך את ההקלטה ללא חוקית?
אני מניח שהמוצרים המתקדמים נוסח ג'יימס בונד עוד יביאו לבתי המשפט הישראלים חומר למחשבה, שיוביל גם לתמורות בחוק. ובינתיים, כל שנותר הוא להמליץ למי שאינו מעוניין ששיחותיו יופצו ברבים וישמשו כנגדו, פשוט לשקול מילים.
*עו"ד אבי חימי עוסק בתחום הפלילי
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין