תיקון חדש לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר על מעסיקים להפלות עובדים או מועמדים לעבודה מחמת מקום מגוריהם. לתיקון החדש מספר השלכות על אופן ההעסקה וניהול ראיון העבודה. עו"ד נעמה שבתאי בכר עם המלצות למעסיקים.
לפני מספר שנים למדנו כי אין חובה לציין בקורות החיים את המצב המשפחתי של המועמד לעבודה או את מספר ילדיו. לאחרונה התבשרנו כי גם אין חובה לכלול בקורות החיים את כתובת המגורים של המועמד לעבודה.
לשאלות בנושא זכויות מעבודה:
עורך דין דיני עבודה
תיקון חדש לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה שנכנס לתוקפו ביום 4.12.2014 קובע כי מעסיק אינו רשאי להפלות בין מועמדים לעבודה או בין עובדיו על רקע מקום מגוריהם.
במילים אחרות, כתובת המגורים של העובד אינה אמורה להיות פרמטר רלוונטי בעת ההחלטה על קבלת מועמד לעבודה או בעת קבלת החלטה בעניינו של עובד מן המניין.
התיקון חל באותה המידה על מועמדים לעבודה ועל עובדים קיימים, אך מטבע הדברים הוא משמעותי יותר עבור מועמדים.
רצוי: לא לשאול על מקום המגורים
בהתאם לתיקון, ההמלצה הראשונה למעסיק "הזהיר" היא שלא לשאול מועמד לעבודה לגבי מקום מגוריו. ומה אם בכל זאת המעסיק סקרן לדעת היכן מתגורר המועמד? במקרה שכזה – ככל שאותו מועמד לא יתקבל לעבודה – המעסיק יידרש להוכיח כי מקום מגורי המועמד לעבודה לא היווה שיקול בקבלת ההחלטה בעניינו.
איסור ההפליה מחמת מקום מגורים עשוי להשליך גם על פרמטרים אחרים כגון: עלות הנסיעה לעבודה וממנה, האפשרות להשתמש בהסעות של המעסיק, האפשרות של העובד להגיע למקום העבודה תוך פרק זמן קצר (לדוגמא, במקרה של כוננות), מידת הערנות של העובד כפועל יוצא ממשך הנסיעה לעבודה וממנה וכיו"ב.
ואולם, אסור למעסיק גם לקחת בחשבון את הפרמטרים הללו בעת קבלת ההחלטה אם לקבל מועמד או לא, כיוון שזו עשויה להיות אפליה עקיפה מחמת מקום מגורים, וגם היא אסורה.
מה המשמעות של לגבי הפרקטיקה? להלן מספר המלצות למעביד "הזהיר":
- בטופס השאלון למועמד לעבודה – אל תכללו סעיף בדבר כתובת מגורים.
- בעת הריאיון למועמד לעבודה – אל תשאלו לגבי כתובת המגורים.
- היה ושאלתם לגבי כתובת המגורים של מועמד לעבודה, ובסופו של יום הוא לא התקבל – דאגו לשמר את כל המסמכים הנוגעים לתהליך הקליטה, לרבות סיכום הריאיון של המועמד, על מנת שיהיו בידכם הכלים להוכיח שאי קבלתו לעבודה לא נבע מחמת מקום מגוריו.
אגב, בהתאם לתיקון שהתקבל בחוק אחר – חובה על כל מעסיק להודיע בכתב למועמד לעבודה על אודות אי קבלתו לעבודה.
ומה לגבי העובדים הקיימים?
באשר לעובדים מן המניין – מקום המגורים אינו יכול להילקח בחשבון בעת קבלת החלטה לגבי תנאי עבודה, קידום בעבודה, הכשרה או השתלמות מקצועית, פיטורים, פיצויי פיטורים, הטבות ותשלומים הניתנים לעובדים עקב פרישה.
כך לדוגמא, בעת עריכת צמצומים בעבודה, המעסיק אינו רשאי לגבש את רשימת המועמדים לפיטורים בהתחשב במקום מגוריהם ו/או לקבוע כי עובד שגר באזור פריפריאלי יקבל הטבות פרישה גבוהות יותר.
בהקשר זה ראוי להדגיש, כי גם אם בעת קבלת ההחלטה המעסיק ישקול שיקולים לגיטימיים אחרים, לצד השיקול של מקום מגורים – די בכך שהמעסיק שקל את מקום המגורים של העובד או המועמד לעבודה כדי שכל ההחלטה כולה "תוכתם" באפליה פסולה ואסורה.
כל האמור לעיל מסויג ביחס למקרים שבהם מקום המגורים מתחייב ממהותו או מאופיו של התפקיד.
* עו"ד נעמה שבתאי בכר עוסקת בייצוג מעסיקים בדיני עבודה, ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד עורכי הדין בכר-שבתאי.
** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין