רבים בציבור אינם יודעים מה קובע חוק הירושה הישראלי. הידעתם שישנם מקרים בהם גם אחים, נכדים וסבים זכאים לרשת? ואיך משפיע הדבר על חלוקת העיזבון של המוריש ועל הנתח לו זכאים בני הזוג? עו"ד אורי פלד תמצת עבורכם את הוראות חוק הירושה.
במות אדם עובר עזבונו ליורשיו, כך נקבע בסעיף 1 לחוק הירושה. לפי החוק, כאשר יש בנמצא צוואה שנערכה באחת מהדרכים הקבועות בדין – בכתב יד, בפני עדים, בפני רשות או שכיב מרע (אדם הנוטה למות) – נפנה לצוואה ונברר מי היורשים שנקבעו ע"י המוריש.
סכסוך בענייני ירושה מטריד אתכם?
כנסו ל- פורום דיני משפחה של פסקדין
בהעדר צוואה או כאשר קיימת צוואה שאינה כוללת התייחסות לשאלה מה ייעשה בעיזבון, כלומר, ברכושו של המוריש או בחלק ממנו, עובר עזבונו ליורשיו בהתאם להוראות החוק.
מדרג הירושה
להלן נביא סקירה קצרה של עיקרי ההוראות הרלוונטיות:
ככלל, היורשים על-פי דין הם בני משפחתו של המוריש – מי שהיה בן-זוגו במותו ובנוסף, בסדר עדיפות יורד (כאשר כל ענף ירושה מבטל את זה שאחריו), בני המשפחה הבאים:
- רמה ראשונה – ילדי המוריש (כולל מאומצים כחוק) וצאצאיהם – הירושה תתחלק במקרה זה שווה בשווה בין כולם.
- אם אין למוריש ילדים או צאצאים עוברים לרמה השניה – הורי המוריש וצאצאיהם. גם הם יזכו לחלוק בירושה שווה-בשווה.
- אם גם אלה אינם, עוברים לרמה השלישית – סבים וסבתות של המוריש וצאצאיהם – גם הפעם בחלקים שווים .
מדרג זה משמעותו היא שהורי המוריש לא יהיו זכאים לחלק בעיזבונו אם המוריש הותיר אחריו ילד או אפילו נכד. ילדי המוריש יחלקו בעיזבון באופן שווה ואם נפטר אחד מהם יקבלו ילדיו של הנפטר את חלקו.
במקרים בהם מתגלה קושי באיתור קרובי המשפחה, ניתן להיעזר בחוות דעת מומחה בתחום הגנאלוגיה (חקר היוחסין), שתאשר או תשלול קיומם של קרובי משפחה.
שימו לב: עזבונו של מוריש שלא הותיר אחריו קרובי משפחה מהמנויים לעיל, לרבות כמובן בת/בן זוג "ידועים בציבור", עובר לטובת המדינה המחויבת לעשות בעיזבון שימוש למטרות חינוך, מדע, בריאות וסעד.
ואולם, הדרך אינה סגורה גם בפני מי שאינו נכלל בין קרובי המשפחה המנויים בחוק ולאחר שניתן צו ירושה לטובת המדינה, זכאים אנשים או גופים שנתמכו או תמכו במוריש בחייו לפנות לשר האוצר ולבקש תשלום חד פעמי או תשלומים חוזרים מתוך נכסי העיזבון, ולשר נתון שיקול הדעת האם להיעתר לבקשה.
זכאות בן הזוג
ראשית, בן הזוג (מנישואים או מקשר של ידועים בציבור) זכאי למיטלטלין המשותפים ובכללם הרכב השייך למשק הבית המשותף.
בנוגע לדירה המשותפת זה קצת יותר מסובך: בן הזוג זכאי למלוא הזכויות בדירת המוריש רק אם היה נשוי למוריש לפחות שלוש שנים וגר עמו ערב מותו, ורק אם היורשים הנוספים הם אחיו של המוריש, צאצאיהם או הורי הוריו.
בכל מקרה אחר, לבן הזוג כמו גם לילדי המוריש שגרו עמו ערב מותו, נתונה בנסיבות מסוימות הזכות להמשיך לגור בדירת המגורים כשוכרי יורשי הדירה ואף זאת רק אם הוסכם על גובה דמי השכירות, תקופת השכירות ותנאיה או שניתנה הוראה בנושא ע"י בית המשפט.
זכויות בן הזוג ביתר העיזבון משתנות בהתאם לנסיבות המקרה: חלקו של בן הזוג יהיה חצי מהעיזבון אם למוריש ילדים או נכדים, ושני שליש מהעיזבון אם אין למוריש ילדים או נכדים אך יש לו אחים או אחיינים או סבים וסבתות.
ניתן לשער כי בהרבה מהמקרים דרך החלוקה שנקבעה על ידי המחוקק תואמת את בחירתו של האדם הסביר להוריש עיזבונו למשפחתו הקרובה. עם זאת, אדם שמבקש להסדיר מראש נושאים נוספים שאינם מנויים בחוק או לשנות את ההסדר שבחוק נדרש לעשות זאת בדרך של צוואה.
כך, לשם ההמחשה, אדם יכול לקוות כי בתום ימיו לא יפעלו ילדיו למימוש ירושתם ולמכירת בית המגורים בה מתגוררת רעייתו, אבל אם הוא רוצה להבטיח כי תקוותו תקוים עליו להורות כן באופן מפורש, וזאת ניתן לעשות רק באמצעות צוואה.
* עו"ד אורי פלד ממשרד עורכי הדין ויגל, גרוס, פלד עוסק בדיני משפחה וירושה
המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין