החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה מפנה צדדים לפגישות "מהו"ת" תוך 45 יום. בפועל, פגישות נקבעות למועדים רחוקים יותר. ביהמ"ש קבע לאחרונה כי במצב כזה אין להגביל את הזכות לפנות לערכאות.
החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה בא לעולם בשנת 2014, במטרה "לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד".
לאחר שצד מגיש בקשה, הצדדים מופנים לפגישת "מהו"ת" (מידע, תיאום והיכרות) ביחידת הסיוע, במסגרתה הצדדים מנסים לפתור את הסכסוך בדרכים של גישור והסכמה.
החוק קובע כי פגישות "מהו"ת" (להשלים) צריכות להתקיים תוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה. יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה פעם אחת ב-15 ימים.
באותה תקופת המתנה של 45 יום (או 60 לכל היותר) ישנו מה שנקרא "עיכוב הליכים", כלומר אדם מנוע מלנקוט הליכים משפטיים, למעט בקשות דחופות ובקשות לסעד זמני.
לאחרונה נדונה בקשה של אישה להורות על סיום הליכי יישוב סכסוך מכוח התקנות, המכוונות למצב שבו יראו את התובענות שתגיש בעתיד, כנספרות מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך.
כלומר, המבקשת ביקשה לקבוע שתמה תקופת עיכוב ההליכים ולהורות על סגירת התיק, כך שהיא תוכל לפעול על פי ההוראות החוק, כאילו היה זה המצב שלאחר הליך המהו"ת.
העניין החל עם בקשה ליישוב סכסוך שהגישה המבקשת בנובמבר 2016. אלא שפגישת מהו"ת ראשונה נקבעה לפברואר 2017, כ-100 ימים לאחר הגשת התובענה. יחידת הסיוע הבהירה למבקשת כי המועדים נקבעים כך כיוון שהיחידה עמוסה מאד. את מצב זה, המבקשת כינתה "הפרת חוק".
מנגד, המשיב ביקש שלא לקצר את תקופת עיכוב ההליכים, שכן אם לא תקוצר, ישנו סיכוי גדול שהדבר יחסוך הוצאות כספיות ויאפשר פתרון בדרכי שלום. לשיטתו, עלולות לצוץ אמוציות שליליות, מה עוד שהוא אינו אשם בסיטואציה שנוצרה.
חוק זה חוק
השופט ארז שני הסביר כי ביהמ"ש רשאי לקצר את תקופת עיכוב ההליכים, בין היתר במקרים חריגים שבהם המליצה יחידת הסיוע, בנימוק שההמתנה תגרום נזק, לסיים את עיכוב ההליכים.
אלא שכאן, הבהיר השופט, לא מדובר במקרה חריג, שהרי אין המלצה כזאת. כאן מדובר בשיטה או בתופעה כללית שבה באופן קבוע פגישות מהו"ת נקבעות חודשים מראש – הרבה מעבר לתקופה שנקבעה בחוק – פשוט כתוצאה מעומס.
"ברור לי שיחידת הסיוע עושה כמיטב יכולתה, בתום לב ובמקצועיות, אלא שכל האמור לעיל עדיין אינו מתיר לאיש להפר, על דעת עצמו וכעניין שבשיטה, את הוראות המחוקק... ואולי טוב היינו עושים אם מראש, בכל מקרה של קביעת פגישה במועד רחוק לפי הוראות החוק, היינו 'מגלים' לצדדים כי הם רשאים להגיש בקשה לסיום עיכוב ההליכים", כתב השופט.
השופט הבהיר כי אין "אשמים" בסיטואציה שנוצרה, אולם המצב התופעה מעמידה את בתי המשפט בפני בעיה ויש לספק פתרונות בהתאם לחוק.
"בנסיבות אלה, אם יחידת הסיוע איננה פנויה והסכסוך נותר בעינו, 100 ימים או יותר, אין מנוס אלא להבין כי מן הראוי לסיים את תקופת עיכוב ההליכים, כל אימת שנקבע מועד הועלה על 45 הימים ולראות את הודעת יחידת הסיוע בדבר המועד, כהסכמה אוטומטית לעיכוב ההליכים", קבע השופט.
לפיכך, השופט קיבל את הבקשה וקבע כי תם עיכוב ההליכים. המשמעות היא שהמבקשת תוכל לפנות לערכאות משפטיות ולהגיש תביעה או בקשות אחרות, ואינה מוגבלת יותר.
- ב"כ המבקשת: עו"ד קרן גת
- ב"כ המשיב: עו"ד רונן דליהו
* עורכת דין ד"ר אסנת חומסקי ממשרד עו"ד אלחנן וינצקי ושות' עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין