המשטרה מרבה לבצע מעצרים "בחסות" התקשורת כדי לקדם את מטרותיה. אלא שפעמים רבות פרסומים כאלה, בשלב שעומדת לחשוד חזקת החפות, עלולים לפגוע קשות בשמו הטוב. חשודים רבים כלל לא מודעים לזכותם לבקש איסור פרסום.
לאחרונה, נציגי ציבור, בעלי משרה וגנרלים בעלי דרגות מוזמנים חדשות לבקרים אל חדרי החקירות במשטרה ונחקרים כחשודים תחת אזהרה.
שאלות בנוגע לזכויות בעת חקירה ניתן להפנות לפורום הפלילי
לחצו כאן לכניסה
לרוב, עצם זימונם לחקירה והבקשה למעצרם מודלפים ע"י המשטרה לתקשורת במטרה לייצר כותרות, לייצר עניין חדשותי ולעיתים גם להשפיע על הבכירים בחקירה ובניסיון לשבור את רוחם.
לעיתים אף מעבר לכך: המשטרה בעצמה מבצעת את המעצר באמצעות נציגי התקשורת. בפרשת לחיאני, לדוגמא, הגיעו חוקרי המשטרה לבצע את מעצרו של ראש העיר בת-ים, לשעבר, בביתו ואל מול מצלמות הטלוויזיה, דבר שללא ספק גרם נזק לשמו הטוב ועיסוקו, וקידם את מטרות החקירה.
במסגרת הליך מעצרו של לחיאני, בית המשפט הטיל דופי בתפקוד המשטרה, נימוק שאף הוביל בהמשך להמתקת עונשו.
לא זו אף זו, גם השר לבטחון פנים מתח ביקורת על המקרה וכתב למפכ"ל המשטרה דאז: "אין זו הפעם הראשונה שמתקיים מעצר, חיפוש, בנוכחות מצלמות ותופעה מכוערת זו דורשת גינוי חריף" ( YNET מיום 29.12.12)
המקרים חוזרים על עצמם שוב ושוב: אם זה במצעד החקירות העדכני של בכירי המשטרה החשודים בהטרדות מיניות, חקירת אנשי צבא, עובדי עירייה ונציגי ציבור. ויש להבין: הנזק בפרסום לחשודים הוא עצום, ומשרת לרוב את צרכי קידום המשטרה בעיני הציבור, ותו לא.
המשטרה לא מיידעת
בפסק דין הוותיק, שניתן על ידי ביהמ"ש העליון עוד ב-1989 (ע"א 214/89 אבנרי נגד שפירא), נכתב על ערך השם הטוב: "... ערך זה הוא מורכב ומקיף הוא כולל בחובו בין השאר את האינטרס לכבוד האישי, לגאווה אישית, ולהכרה אישית בין בני אדם... אינטרס זה של שם טוב, מהווה אחת מזכויות היסוד שבמשטרנו המשפטי. הוא תנאי חיוני לכל חברה שוחרת חירות...".
שמו הטוב של האדם הוא זכות יסוד, והפגיעה בשמו הטוב בטרם עת, עוד לפני שהורשע בדין ושעה שעוד עומדת לו חזקת החפות, היא קשה ביותר ועלולה להכריע את עתידו וגורלו.
ערך זה קיבל ביטוי בחוקים שונים, בהם חוק בתי המשפט, המאפשר לאסור על פרסום שמו, פרטיו ותמונתו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, וזאת עד לתום 48 שעות מהמועד בו התייצב לחקירה או עד לסיומו של דיון המעצר הראשון אליו הובא באזיקים ע"י המשטרה.
בנוסף, קובע החוק, כי זכותו של החשוד לאיסור פרסום שמו ופרטיו תובא לידיעתו ע"י המשטרה ובדרך שתיקבע בתקנות. הבעיה היא שעוד אין תקנות כאלה, והמצב הקיים מנוצל ע"י המשטרה ונציגיה שאינם מזהירים את האזרחים הנחקרים, בכירים או פשוטים, שיש להם זכות לאיסור פרסום שמם או שהם זכאים להשמיע טענותיהם בעניין בפני שופט.
מצב הדברים הנוכחי הוא אבסורד ונקווה שיתוקן בהקדם, אם לא על ידי המחוקק אז לפחות על ידי פסיקה מחייבת של ביהמ"ש העליון, שתורה לחוקרי המשטרה לעדכן את החשוד על זכותו לאיסור פרסום עוד לפני החקירה - דבר שכאמור, אינו מתרחש כיום.
פגיעה קשה מנשוא
פרסום שמו של חשוד ופרטי עיסוקו בטרם התגבשה התמונה הראייתית המלאה גורם לפגיעה קשה בשמו הטוב, במשלח ידו ובמשפחתו. בטח ובטח במקרים בהם אדם נחקר כחשוד ולימים, בסוף החקירה ולאחר איסוף מלוא הראיות, מחליטים לסגור את התיק נגדו מחוסר אשמה פלילית.
מבחינת אותו אדם, הנזק כבר נעשה ובימים של תקשורת אינטרנטית מהירה ומגוונת גם נגזר דינו מבחינה ציבורית ותקשורתית. נכון שהכלל הוא פומביות הדיונים בביהמ"ש. אלא שהליך החקירה והמעצר הראשוני הוא חריג לדיונים הרגילים, ומאחר שמדובר בהליך ראשוני, וכחלק מחזקת החפות, יש לעמוד על זכויות החשוד לאיסור פרסום, לבל תהפוך כל חקירת בכיר לקרקס תקשורתי עוד לפני שבכלל הוחלט להעמידו לדין.
ולכן חשוב לדעת ולזכור: באם זומנתם לחקירה, דעו כי אתם זכאים לעמוד על זכותכם לאיסור הפרסום. עשו בה שימוש בהתאם לצורך.
היה וזכות זו נמנעה מכם, תוכלו להשמיע הטענה בפני שופט ולשכנעו בדבר הנזק שנגרם לכם. לעיתים, טענה כזו תוביל אפילו לשחרור ממעצר, ובעתיד, במידת הצורך, תשמש כנימוק להמתקת העונש.
יתרה מזו, גם אם בית המשפט נעתר לפרסום החקירה או לפרסום שמכם כחשודים, באפשרותכם לבקש את עיכוב ביצוע ההחלטה לצורך בחינתה ע"י ערכאת ערעור. זוהי דרך נוספת למנוע את הנזק שבפרסום, שכן לרוב, פרק הזמן הזה מוציא את העוקץ והעניין מפרסום הפרטים ברחבי התקשורת.
* עו"ד ארז אבוהב עוסק במשפט פלילי, לרבות הלבנת הון, צווארון לבן, הטרדה מינית ועבירות מס כלכליות
** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין