לפני כשנה וחצי בית המשפט למשפחה פטר אב מלשלם מזונות עבור ילדיו אחרי גיל 15. במסגרת דיון בערעור שהגישה אם על ההחלטה, הציג בית המשפט מחוזי בתל-אביב "נוסחה" מדויקת לחישוב מזונות ילדים בגילאים 15-18.
השופט יהורם שקד מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב חייב אב במזונות שני ילדיו רק עד שיגיעו לגיל 15. לאחר מכן ועד גיל 18 נקבע כי כל אחד מההורים יישא בהוצאות הילדים (כלכלה, דמי כיס, ביגוד וכו') כשהם שוהים עמו.
לשאלות על מזונות:
פורום דיני משפחה
מאחר שהילדים נמצאים במשמורת האם, המשמעות הייתה שכשהילדים יגיעו לגיל 15 האב למעשה יפסיק לשלם לאם מזונות. לעומת זאת, בענייני רפואה וחינוך, נקבע כי האב ישלם שליש ואילו האם שני שליש.
הילדים הגישו באמצעות האם ערעור על פסק הדין, גם על גובה המזונות כיום (כלומר מתחת לגיל 15), וגם על יתר קביעות בית המשפט.
לאחר שהוסכם על סכום מזונות שונה מזה שנפסק קודם לכן, נותרה המחלוקת לגבי השנים שלאחר גיל 15 – אי חיוב האב במזונות, והחיוב הלא שוויוני לטובתו בכל הקשור להוצאות חינוך ורפואה.
ב"כ המערערים טען, בין השאר, כי החלטת מועצת הרבנות הראשית שהתקבלה בשנת 1986 קובעה שיש להעלות את גיל לחיובו של אב במזונות ילדיו עד גיל 18, בחיוב אבסולוטי.
ביטוי לשוויון
השופט שאול שוחט הבהיר שגם לפי בתי הדין הרבניים, החיוב במזונות ילדים בני 15 עד 18 הוא מכח "דיני הצדקה", ואינם בגדר חובה אבסולוטית.
השופט אף דחה את טענת המערערים וציין כי אין בנמצא פסק דין אחד, בוודאי של בית המשפט העליון, שהטיל חיוב מזונות אבסולוטי על אב עד גיל 18, מה גם שאותה החלטה לא נחתמה בזמנו על ידי הרב עובדיה יוסף (שהיה הרב הראשי הספרדי באותה עת).
משזו ההלכה, המשיך השופט, אין מניעה בימינו אנו, לתת ביטוח לעיקרון השוויון, בכל מה שקשור לחלוקת הנטל בחיובי הורים במזונות ילדיהם שלאחר גיל 15.
בהקשר זה השופט פירט שלושה שיקולים לקביעת שיעור המזונות ומידת ההשתתפות בהוצאות: צרכי הילד, יחס ההכנסות הפנויות של כל אחד מההורים, ויחס חלוקת הזמן שבו כל אחד מהם עם הילד (המשמורת והסדרי הראייה).
בהתאם לפרמטרים אלה, השופט הציג תחשיב מדוקדק, ממש עד עשירית האחוז והשקל האחרון, והגיע לתוצאה שלפיה האב ישלם לאם 850 שקלים כל חודש עבור שני הילדים, בגין הצרכים "תלויי השהות" לתקופה העודפת שבה הם נמצאים אצלה וכן בגין הצרכים שאינם תלויי שהות (למשל ביגוד והנעלה).
בנוסף, השופט הבהיר כי תקשורת לא טובה בין הורים מחייבת קביעת "הורה אחראי" לסיפוק הצרכים שאינם תלויי שהות וחיוב ההורה השני לשלם לו, גם במקרים של משמורת משותפת וזמני שהות שווים.
בתוך כך השופט ציין כי באופן כללי הוא מסכים עם גישתו של השופט שקד, וציין כי "לא מן הנמנע שבמקרה של משמורת משותפת מלאה עם זמני שהות שהים ותקשורת טוב מחד ויכולת כלכלית זה או דומה מנגד, החיוב במזונות הקטינים בגילאי קטינים בגילאים 15-18 יוטל על כל אחד מההורים באופן ישיר".
יתר הטענות בערעור נדחו, כך שבסיכומו של דבר, הערעור התקבל חלקית. השופטת יהודית שבח וסגן נשיא בית המשפט יצחק ענבר הצטרפו לפסק הדין. לא נפסקו הוצאות.
לקריאת פסק הדין
- ב"כ המערערים: עו"ד יואב טל, עו"ד בתיה שפיצר
- ב"כ המשיב: עו"ד דורון שיבר
* עורך דין רמי מרמלשטיין עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין