א. כללי
הסדרת דיני המחשבים התרחבה בעולם בעשור זה . החקיקה מגוונת, בעיקר בתחום הפלילי.
הצעות, תזכירים ונוסחים ישראליים בתחום דיני המחשבים עובדו עוד בעשור הקודם, וזאת
כנגד האסכולה המתריעה מפני דמוניזציה של המחשבים, אשר לטענתה אין מקום לחוק מיוחד
בתחום המחשבים . נושא הגנת הפגיעה במחשבים אינו מצוי במפורש בשום חוקה מערבית, אף
שנשמעה הצעה אחת כזו בתחום המשפט החוקתי האמריקני . הנטייה איפוא היא לקיים מערכת
חוקים היונקת מנורמות חוקתיות, שנועדה להגן על האינטרס הגלום במחשבים בחקיקה
בין-ענפית, או במסגרת נפרדת דוגמת ישראל. שיטת חקיקה זו חריגה בהשוואה למקובל
בחו"ל.
ב. עיצוב החקיקה
המחוקק הישראלי בחר בעיצוב חקיקתי לדיני המחשבים המתבטא בשני מישורים:
1. טיפול שלם בתחום המחשב במסגרת אחת, בהבדל מתיקונים פזורים.
2. בידוד המחשב וחומר המחשב כאובייקט ייחודי הזוכה להתייחסות בחוק.
בעיצוב העקרוני והכולל של חקיקת חוק המחשבים בענף דיני המחשבים, מבהיר המחוקק
הישראלי כי לפנינו ענף משפטי ממשי. לאור פרק ההגדרות שבחוק, מובן המושגים יהא אחיד
בכל הענף המשפטי הנדון. פסיקה משפטית אזרחית בתחום כבר קיימת , בדומה לפסיקה
הפלילית המתפתחת , כשאלו מסתמכות על פרק ההגדרות בחוק. היישום נובע ממבנה החוק
המשותף לדין הפלילי והאזרחי כאחד. בכך איתר המחוקק באופן הולם את ליבו של החידוש,
והוא הצורך להגן על אינטרסים מופשטים נשואי המחשב .
ג. חוק המחשבים, התשנ"ה - 1995
בחוק ארבעה פרקים. הראשון - עוסק בהגדרת מונחים של האובייקטים המוגנים בחוק, כגון:
מחשב, חומר מחשב, תוכנה, מידע. התפיסה מרחיבה, לכן האובייקט המוגן בחוק רחב מאוד .
השני - עניינו עבירות מחשב. השלישי - עוסק בדיני הנזיקין. הרביעי - עוסק בתיקוני
חקיקה עקיפים בהקשר למחשבים בתחום הראיות, החיפוש והתפיסה. נושא זכויות היוצרים
אמור לקבל התייחסות חקיקתית נפרדת.
ד. מניעי החקיקה
המקום המרכזי שהמחשב תופס, מחייב חקיקה להגנת האינטרסים המגוונים המקודמים ע"י
המחשב. התגברותה של עבריינות המחשבים, הקושי בהתאמת דיני העונשין והנזיקין בעת
שימוש לרעה במחשבים, אופיו המיוחד של המחשב, החומרה והתוכנה הנוגעים לו, הצורך
בחקיקה שהוכר ע"י מדינות רבות שקבעו הוראות לעניין מיוחד זה - כל אלה הובילו לחקיקה
שתאגד בתוכה מכלול היבטים הנוגעים למחשב .
ה. החלק העונשי בחוק המחשבים
בטרמינולוגיה המשפטית של דיני המחשבים כולל שתי קטגוריות "Computer Crimes" המושג
שונות של עבירות. הראשונה - כנגד מחשב, השניה - באמצעות מחשב . חוק המחשבים מטיל
איסורים פליליים ביחס לשתי הקטגוריות גם יחד. בהעדר התייחסות ליסוד הנפשי בסעיפי
העבירה שבחוק, רואים את העבירות כדורשות יסוד של מחשבה פלילית בעת ביצוען.
ו. פרק עבירות המחשב
סעיפים 6 - 2 לחוק עוסקים בעבירות של שיבוש או הפרעה למחשב או לחומר מחשב; הפקת
מידע כוזב או פלט כוזב לצורותיהם; חדירה לחומר מחשב - גם כדי לעבור עבירה אחרת;
עריכה, העברה או החדרה של נגיף מחשב. בחלק מעבירות אלו יש צורך בפעולה "שלא כדין".
המשמעות המרכזית בהכנסת המונח "שלא כדין" היא העברת נטל ההוכחה אל התביעה. הסנקציה
העונשית בסעיפים אלו נעה בין 5 - 3 שנים. בפרק זה מציב המחוקק פתרון משפטי-עונשי גם
למי שחדר לחומר מחשב כשהוא חורג מההרשאה שהיתה לו - פתרון שלא היה קיים לפני חקיקת
החוק. גרימת נזק למחשב עקב שביתה לא תיראה כעבירה ותידון על פי עקרונות משפטיים
כלליים כאשר השביתה פרצה "כדין". פעולה בהסכמת הנפגע, אין לייחס לה אופי עברייני,
כאשר קיימת הסכמה לביצועה ממי שמוסמך לתת הסכמה כזו. הסכמה מוסמכת היא המקרה
הטיפוסי בו תיחשב הפעולה "כדין", וכך גם במצבים בהם קיים דין המתיר את הפעולה.
בשל קשיי הוכחה באיתור מעשה עברייני מושלם, נקבעו בפרק זה התנהגויות פליליות
המאופיינות בריבוי יחסי של פעולות הכנה הנחשבות לעבירות מחשב. לכן, קיומה של העבירה
מוכר גם בשלבים המוקדמים של הפעילות העבריינית.
ז. עבירות כנגד מחשב וחומר מחשב
1. הפרעה לשימוש במחשב או בחומר מחשב
סעיף 2 לחוק דן ב"שיבוש או הפרעה למחשב או חומר מחשב". בקביעתה של עבירה זו, בא
לביטוי מובהק מעמדו המיוחד של המחשב בחיי החברה והכלכלה. ההכרה בערך המיוחד של
השימוש החופשי במחשב היא המצדיקה קביעת עבירה מרחיקת לכת זו. החוק מגן על שלמות
המידע והתוכנה, ולכן גרימת שינוי או שיבוש חומר מחשב מהווה עתה עבירה. הגנה על
שלמות המידע קיימת גם בשיטות אחרות, לעיתים בדין הכללי של עבירות הרכוש ולעיתים
בחקיקה מיוחדת להגנת מידע.
2. עבירות מרמה באמצעות מחשב
סעיף 3 דן ב"מידע כוזב או פלט כוזב". הוא עוסק בלב-ליבן של עבירות באמצעות מחשב.
עבריינות מחשב "קלאסית" נעשית על-ידי שינויים במידע שתכליתם לקבל דבר במרמה. מגמת
ההרתעה של החוק באה כאן לביטוי ברמת ענישה של 5 שנות מאסר ובמגוון הפעולות הנתפסות
ברשת העבירה. מדובר במגוון פעולות בחומר מחשב כגון עשיית חומר כוזב, העברתו לאחר,
אחסנתו ושימוש במחשב גם כשהתרמית לא צלחה. קיימים בעבירה זו היבטים של "עבירות
הכנה". קביעת הסעיף מתמודדת עם בעיות של זיוף, מרמה וגניבה. לשם המחשה, מרמה רגילה
חייבת להיות כלפי אדם ולא כלפי מכונה; בגניבה יש צורך להוכיח "נטילה", כאשר במחשב
עדיין נשאר עותק של המקור בידי הקורבן. יש לציין כי עד לחקיקת החוק, גניבת "דבר"
פורשה על פי הפסיקה גם כנכס מופשט. מגמת פסיקה זו "נולדה" ב- 1993 .
3. חדירה לחומר מחשב שלא כדין
סעיף 4 לחוק עוסק בעבירה יסודית בקבוצת העבירות באמצעות מחשב. גם שיטות משפט אחרות
הפכו את עצם החדירה למחשב - אף כשאין כוונה או תוצאה נלוות - לעבירה פלילית , בשל
העובדה שהחדירה למחשב מהווה שלב הכרחי לביצוע עבירות נוספות באמצעות המחשב. האינטרס
המוגן כאן הוא מניעתו של השלב המוקדם לביצוע עבירות נוספות. עצם ההצלחה של העבריין
להגיע לתוצאה, כגון ביצוע המרמה, היא עניין קשה להוכחה. אך מי שעשה כן "כדי לעבור
עבירה אחרת" נכנס לגדרו של סעיף 5 המכותר "חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת",
או-אז עונשו יוחמר ויעמוד על 5 שנות מאסר. תחול גם הענישה על פי אותה עבירה אחרת.
זו גישה הצוברת מספר רבדים של עבירות "המורכבות" זו על זו . יתכן שהעבירה הנוספת,
עונשה יהא קל מהעבירה לפי סעיף 5. נציין כי סעיף 4 בראשיתו לפיו "החודר שלא כדין
לחומר מחשב שנמצא במחשב..." כולל מצב של חדירה אסורה שבה אדם )כגון עובד( שהיה
מורשה לחדור למחשב, חדר לקובץ מסויים אליו הוא לא הורשה לחדור .
4. נגיף מחשב
סעיף 6 דן בעורך "תוכנה מרושעת" )נגיף(, שנועדה להזיק למחשב או לחומר מחשב. דינו 3
שנות מאסר. אין נפקא מינה אם זה מחשב מסויים או בלתי מסויים. אך כשאדם מעביר את
הנגיף לאחר או מחדיר אותו שלא כדין במטרה להזיק או לשבש, דינו 5 שנות מאסר. הסעיף
חוקק עקב הנזק המיוחד ורחב ההיקף של תופעת נגיפי המחשב. עבירה זו מתקיימת כבר בשלב
ההכנה אף אם לא נגרם נזק. די בכוונה הנפשית להזיק בעצם עריכת התוכנה המרושעת.
המחוקק רואה בהכנת "מטען חבלה" ויראלי כשלעצמו כעניין חמור. העברתו או החדרתו של
הנגיף הופכים את העבירה לחמורה יותר .
ח. סיכום
חוק המחשבים הוא המנחה הכללי של דיני המחשבים. הוראותיו ישימות בתחומים שונים של
הפעילות הממוחשבת ואף בפעילויות פליליות באינטרנט . דיני החיפוש והתפיסה, כמו גם
דיני הראיות, הותאמו ועודכנו מחדש כאמור. טרם נקבעו נורמות משפטיות-פרשניות של בתי
המשפט בתחום הראיות, החיפוש והתפיסה. מערכת דינים זו תצטרך פיתוח נוסף בבתי המשפט
בבוא העת. סוגיות משפטיות מורכבות טרם לובנו לעומקן בבתי המשפט עקב חוסר ניסיון
משפטי הנובע מחוק חדש בעל מאפיינים משפטיים וטכנולוגיים שלא נחזו בעת חקיקתו, תופעה
משפטית הקיימת גם בשיטות משפט אחרות. נושא שכזה ראוי לליבון נפרד. לשם המחשה, אף
שהחוק מגן על חוקרים החודרים לחומר מחשב בצו בית משפט )"קבלת מידע מתקשורת בין
מחשבים אגב חיפוש ... לא תחשב כהאזנת סתר ..." (, יש מקום לבדוק מה דינן של הודעות
מענה קולי מוקלטות, הנצברות בתוך מחשב עסקי, באמצעות האינטרנט, כאשר המחשב נבדק ע"י
המשטרה . ויותר מכך בעייתית הגדרת המונח "תקשורת בין מחשבים" לצורך החוק החדש או
לצורך חוק האזנת סתר, תשל"ט - 1979 , כאשר החקיקה מפגרת בדרך כלל אחר החידושים
הטכנולוגיים. יתר על כן, עבירת מחשב ישראלית עשויה להיחשב כעבירה נוספת של האזנת
סתר על פי הדין הזר - כך, למשל, בחוק האמריקאי הפדראלי - דבר שהוא בעל משמעויות
משפטיות, ממשיות ומעשיות על דרך הפעולה של רשויות האכיפה . דוגמה נוספת יכולה להיות
בהעדר נוהל משפטי שמקורו בפסיקה, שיבהיר לרשויות האכיפה את דרך "שליפת" הראיות
האלקטרוניות , לבד מהתגברות על קשיי אכיפה שטרם מוסדו. כל אלה מלמדים כי ההתפתחות
המשפטית בענף דיני המחשבים עדיין בחיתוליה.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין