לא רק נפגעי מלחמות, תאונות אימונים או פיגועים זכאים לקצבאות ממשרד הביטחון: מחלות מסוימות, שהתפתחו או התפרצו במהלך ובעקבות השירות הבטחוני, מאפשרות לחולים לקבל הכרה ממלכתית וכלכלית בנכותם. עוה"ד שלמה צפורי ושלמה רכבי מאחלים בריאות שלמה.
אצל מ' התפרצה אפילפסיה בעת שירותו הצבאי. ר' לקתה במחלה זיהומית קשה כתוצאה מטיפול שיניים לקוי במרפאה צבאית. א' ביקש הכרה כנכה צה"ל בגין מחלת טרשת נפוצה שלקה בה, לטענתו, בעקבות דחק נפשי בעת שירותו הצבאי. י' תבע הכרה כנכה צה"ל בגין מחלה חמורה בדרכי העיכול. נ' טענה שהסכיזופרניה שלה התפרצה בעקבות שירותה הצבאי.
כל התביעות הללו נדחו על ידי משרד הביטחון והחולים יצאו למסע ארוך ומפרך להוכחת טענותיהם בבתי המשפט השונים. אז כיצד זה עובד? כיצד נקבע הקשר בין מחלה לבין השירות הבטחוני?
אסכולות, קשרים או רשלנות?
הוכחת "אסכולה רפואית מוכרת" קושרת בין תנאי השירות של החייל לבין המחלה והיא מחייבת חוות דעת של מומחה רפואי. כך, למשל, קיימת אסכולה רפואית מוכרת הקושרת בין התפרצות הסכיזופרניה לבין אירועי לחץ חריגים. כמובן שלעיתים קרובות קיימת גם אסכולה רפואית נוגדת, המיוצגת על ידי משרד הביטחון, אולם הערכאות בהן נידונים הערעורים יעדיפו, בדרך כלל, את האסכולה הפועלת לטובת התובע. גישה זו עולה בקנה אחד עם תכלית חקיקת השיקום, הסוציאלית באופיה, שמעדיפה את הפרשנות המיטיבה עם הנכה.
בהיעדר "אסכולה רפואית מוכרת", ניתן לבסס "קשר קונקרטי" בין המחלה לבין תנאי השירות. קשר זה נגזר, לרוב, מסמיכות הזמנים שבין תנאי השירות (דוגמת לחץ פיזי או נפשי חריג) לבין מועד פרוץ המחלה. חייל, שלקה במחלת הקרוהן תקופה קצרה לאחר שהשתתף בניסוי צה"לי לפיתוח חיסון נגד אנטרקס, הוכר כזכאי לגמלה על אף שלא הוכח מבחינה רפואית כי הגורם למחלתו נעוץ בהכרח בחיסון או ברכיביו.
לבסוף, ניתן להוכיח את הקשר בין המחלה לבין השירות הבטחוני בקיומה של רשלנות רפואית מצד הצבא, הכוללת גם את השיהוי באבחון או השיהוי בטיפול הרפואי. מי שלא הופנה לבדיקות רפואיות מתאימות, על אף תלונות חוזרות ונשנות או על אף תסמינים מחשידים, יכול לטעון להתפרצות או החמרה של המחלה עקב רשלנות מצד המפקדים או גורמי הרפואה.
האם למחלה יש הסטוריה?
הבעיה הקשה ביותר בתביעות להכרה במחלה כ"נכות" המזכה בזכויות נעוצה בכך שקיים קושי להצביע על מועד התפרצותן של מחלות רבות או על מחוללים קונקרטיים להן. אם המחלה היתה קיימת או הראתה תסמינים עוד קודם למועד הגיוס, או אם מדובר במחלה קונסטיטוציונאלית, שמקורה במטען הגנטי, הרי שמשרד הביטחון ייתלה בכך על מנת לדחות את התביעה.
במקרים כאלה מצפה לתובע מסע ערעורים ארוך, בעיקר אם מדובר בתביעה להכרה במחלת נפש ובמחלות אחרות שהרפואה מתקשה להצביע על הגורמים להתפרצותן. גם במקרים של התפרצות מחלה קונסטיטוציונאלית יש להוכיח שה"טריגר" להתפרצות נעוץ בתנאי השירות הייחודיים על מנת שיוכר התובע כזכאי להטבות הנכות.
עתיד לא ברור
לאחרונה הגישו ח"כ עופר שלח ואחרים הצעת חוק, לפיה ישונו הוראות חוק הנכים ותבוטל ההכרה במחלות שנגרמו למשרתי הקבע במהלך ועקב שירותם. המשמעות היא, שגם אם המחלה נגרמה באופן מובהק וברור מתנאי השירות, הנפגעים לא יוכרו כנכים. אם, חלילה, ימצאו מותם בעקבות מחלתם, גם משפחתם לא תוכר כמשפחה שכולה.
יש לקוות שהצעת החוק תרוכך עוד בטרם יסתיימו הליכי החקיקה. בינתיים, מומלץ למשרתי קבע, החושדים שתנאי עבודתם קשורים למצבם הפיזי למהר ולהגיש תביעותיהם על מנת לדאוג לזכויותיהם על פי המצב המשפטי הקיים כיום.
לקריאת פסקי הדין המאוזכרים במאמר:
*הכותבים הם עו"ד העוסקים בתביעות מול משרד הביטחון.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: רפואה ומשפט
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין