לפני כשנה אישרה הכנסת את החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014. נוכח התנגדויות מצד גופים שונים, לרבות לשכת עורכי הדין, נדחה מועד תחולתו ליום 16/7/2016.
החוק האמור מחייב צדדים להליכי גירושין להשתתף בעד ארבעה מפגשים ביחידת הסיוע שליד בית המשפט (פגישות מהו"ת"), במטרה לנסות ליישב את הסכסוך ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום מחוץ לכתלי בית המשפט.
מטרת החוק הינה ראויה ביותר, ביחוד נוכח סוגיית מרוץ הסמכויות המאפיינת את דיני המשפחה, אבל התוצאה גרועה. לא די שהחוק במתכונתו הנוכחית, על תקנותיו (גם אלו שלאחר התיקון) – אינו פותר את בעיית מרוץ הסמכויות ולבטח שאינו תורם לפתרון הסכסוך בין הצדדים מחוץ לכתלי בית המשפט, אלא שמעמיד את המתדיינים בפני מצב חדש בו הם עלולים לחתום, בפני עו"סיות בלבד, על הסכמים משפטיים מחייבים מבלי להבין את משמעותם והשלכותיהם העתידיות, מבלי לקבל ייעוץ וליווי משפטי ותוך פגיעה קשה בזכויותיהם.
החוק הינו רע כיוון שהוא פוגע בזכויות יסוד של ציבור המתדיינים, לרבות זכות היסוד לגישה לערכאות המשפט ופגיעה קשה בזכות לייצוג, כשמימוש הזכות לייצוג מותנה ברצונה ושיקול דעתה הבלעדי של העו"ס.
החוק לוקה בפגמים חמורים, שגם תקנותיו "המתוקנות" אינן נותנות להם מענה ראוי. עו"סיות, חסרות כל ידע משפטי, כלים ו/או כישורים, ינסו לשדל את הצדדים להגיע להסכמות, שהינן משפטיות מעצם טיבן וטבען, שבסופם, יחתמו הצדדים על הסכמים צופי פני עתיד ללא מידע מוקדם באשר לזכויותיהם שעפ"י חוק, וללא כל יכולת להיות מיוצג ע"י עו"ד. כך לדוגמה, ענייני מזונות ילדים ומשמורת "יוכרעו" תחת לחץ, מבלי לדעת מהן זכויותיו של כל צד וללא מודעות להשלכות ארוכות הטווח של הסכמות אלה על הקטינים, מבלי שנבדקה טובת הילדים וצרכיהם בהווה ובעתיד. כך גם עניינים רכושיים יסוכמו מבלי שהצדדים יקבלו מראש מידע מקיף באשר לזכויותיהם המשפטיות ובהיעדר הליכים של גילוי מסמכים, מינוי מומחים ובדיקת מצבת הנכסים המשותפים שנצברו במהלך הנישואין, דבר המעלה חשש ודאי לעיוות דין ופגיעה מהותית בזכויותיו הרכושיות של מי מהצדדים לסכסוך.
בשים לב, כי רשימת הסעדים הזמניים שהחוק והתקנות מאפשרים לצדדים לבקש מבית המשפט במהלך תקופת הגישור - הינה מצומצמת ביותר, ואינה נותנת מענה למכלול המצבים והבעיות הנלוות לסכסוכים בין בני זוג, ואף סעדים מועטים אלו ניתן לבקש רק במקרים דחופים. כך לדוגמא, לא ניתן לקבל סעד לגילוי מסמכים, מה שעלול לגרום לחתימה על הסכמים רכושיים פוגעניים ובלתי הוגנים, הנובעים מאי הכרת כלל מצבת הנכסים המשותפים שנצברו במהלך הנישואין ו/או מהברחת רכוש ע"י מי מהצדדים ומחוסר ידיעה של החוק והפסיקה. סעד נוסף שלא ניתן לקבל במהלך תקופת הגישור הינו סעד למזונות אישה זמניים, וכך אישה שסמוכה על שולחן בעלה נותרת שבויה בידי בעלה ותלויה ברצונו הטוב להמשיך ולפרנס אותה בתקופה זו, ירצה – יתן, לא ירצה – לא יתן, ולאישה אין כל מושיע.
הדרת עורכי הדין מפגישות הגישור והתניית השתתפותם בהחלטות העו"סיות – עושה עוול למתדיינים, שענייניהם יתבררו בפני אנשי מקצוע טיפוליים שאינם בקיאים במשפט, ובאמצעות מגשרים, שאינם בהכרח משפטנים, כעולה מלשון החוק והתקנות.
החוק פוגע גם בשופטים ובמערכת המשפט, בעצמאותה ובעיקרון הפרדת הרשויות, עת העו"סיות ישמשו בתפקיד מעין שיפוטי, שעה שהינן נעדרות כל הכשרה משפטית. בנוסף, ולנוכח האיסור על המתדיינים לפתוח בהליכים בבית המשפט, יוצפו בתי המשפט בבקשות אינספור לסעדים זמניים דחופים, בהם יידרש ביהמ"ש להכריע מבלי שמונחת בפניו תשתית עובדתית מלאה של הסכסוך והצדדים שבפניו. והמתדיינים עלולים למצוא עצמם "נופלים בין הכסאות" אובדי עצות וללא קבלת מענה מיידי לצרכיהם, שהרי עפ"י החוק והתקנות רק בחלוף 60 יום ניתן להגיש תובענות בפני ערכאה שיפוטית, וזאת בניגוד לתקנות סד"א.
יתרה מכך, החוק מטיל סנקציה חמורה על צד שמסרב לשתף פעולה ואינו מתייצב לפגישת מהו"ת - יכול שיושתו עליו הוצאות ו/או יוקפאו ההליכים באופן שלא תתאפשר לו פניה לערכאות המשפט תקופה נוספת, ואף מחיקת הבקשה או התובענה שהגיש אותו צד שלא התייצב. הוראה זו עלולה לגרום למצב בלתי נסבל, בו צד שירצה להתעמר במשנהו, ייעשה שימוש לרעה בהוראה זו, ובכוונת מכוון יימנע מלהתייצב ע"מ ליצור עיכוב הליכים והקפאת המצב, באופן שמותיר את הצד השני עומד ותלוי מבלי שמתקיים כל הליך בעניינו. כך לדוגמה, יכול בעל לגרום באי התייצבותו להקפאת הליכים כשהוא מותיר את האישה, שהיתה סמוכה לשולחנו, ללא מזונותיה ו/או מזונות ילדיהם המשותפים, חובות מצטברים והיעדר כל עזרה מצידו, ובאותה עת יכול הוא, אם רק ירצה, להבריח נכסים משותפים ולעשות בהם כבשלו.
החוק דורש מכל המעורבים בסכסוך משפחתי להתייצב לפגישות מהו"ת ביחידת הסיוע, כולם ללא יוצא מן הכלל. הכיצד ניתן לצפות מבני זוג שביניהם שוררת מתיחות רבה והיעדר כל תקשורת לקיים שיח בריא ע"מ "לסיים יפה" סכסוך ארוך שנים? אישה מוכת אלימות שפוחדת להסתכל ב"לבן של העיניים" של בעלה האלים - תשב אתו כדי לסיים "בדרכי נועם" את נישואיהם? צד נבגד יוכל להניח בצד את כעסיו ורגשותיו הפגועים ויסכים להגיע להסכמות בתוך 4 מפגשים? האם נכון, ראוי וצודק לבקש ממי מהצדדים, אשר מודר מכל העניינים הכלכליים-כספיים במהלך הנישואין – להגיע להסכמות בענייני מזונות ילדים וחלוקת הרכוש המשותף – מבלי לקבל מידע מלא ומקיף אודות כלל הרכוש שנצבר במהלך הנישואין ומבלי לקבל ייעוץ משפטי קודם באשר לזכויותיו וזכויות ילדיו הקטינים?
להסכמים אלו השלכות ארוכות טווח הן על בני הזוג והן על ילדיהם הקטינים. הסכמים "רעים" ממילא יגיעו בסופו של יום לפתחו של בית המשפט, שיוצף תחילה בבקשות לסעדים זמניים דחופים, ובהמשך בתביעות אינספור לביטול הסכמים "רעים" שנחתמו בהתאם לחוק החדש מחוץ לכתלי בית המשפט. יוצא איפה - שיצא שכרו של החוק בהפסדו!!!
הליכי גישור הינם הליכים וולונטריים בהגדרתם! החוק כופה על הצדדים הליכי גישור באופן המנוגד לכלל הבסיסי בגישור, לפיו ההידברות בין צדדים לסכסוך תיעשה בהסכמה ומרצונם החופשי.
הכותב הינו בעד הליכי גישור והינו מגשר בעצמו. ברם, החוק והתקנות במתכונתם הנוכחית, לוקים בפגמים בעלי השלכות ארוכי טווח על ציבור רחב של מתדיינים, שנשללות מהם זכויות יסוד מהותיות.
לבסוף, מומלץ ביותר שכל זוג העומד בפני החלטה להתגרש יפנה לעורך דין המומחה בתחום דיני המשפחה לקבלת ייעוץ וליווי עוד בטרם פניה ליחידות הסיוע.
* הכותב עו"ד איתן קוהלי עוסק בתחום דיני האישות
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין