ביה"ד לעבודה בתל-אביב קיבל את תביעת העובד נגד החברה, שהחתימה אותו על חוזה עם סעיף תמוה שבו התחייב לוותר על גמול שעות נוספות. השופט קבע: לא חוקי.
לפני מספר שנים, הגיע אזרח אריתריאה לישראל במעמד של מבקש מקלט. בשנת 2011 הוא הוצב לעבודה במסעדת "סורה" בגבעתיים כשוטף כלים ועבד בה במשך כמעט שלוש שנים, בשכר שעתי לפי שכר מינימום.
לשאלות על דיני עבודה:
פורום דיני עבודה
בסוף תקופת ההעסקה הוא הגיש בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב תביעה נגד חברת "ז'ט ניהול", העוסקת, בין היתר, במתן שירותי ניקיון.
התובע סיפר שעבד שבעה ימים בשבוע מהשעה 18:00 עד השעה 03:00, ולעתים מעבר לכך, וטען, בין היתר, שלא קיבל תשלום מלא עבור שעות, כמו גם שורה של זכויות אחרות.
בנוסף, הוא תבע פיצויים על כך שפוטר, לטענתו.
החברה הגישה תביעה נגדית, בה עתרה דרשה פיצוי בגין נזקים נטענים שנגרמו לה בשל הפרת תנאי עבודתו ובכלל זה אובדן רווחים. לטענתה, התובע התחייב בחוזה למסגרת של 186 שעות חודשיות בלבד, כשהעסקה שעות נוספות ללא אישור בכתב מהווה הפרה יסודית של החוזה.
לשיטתה, משהועסק התובע בשעות נוספות, הרי שהוא יצר עבורה מעין "סיכון כלכלי" או "מנגנון הפסד" כלשונה.
בנוסף נטען, בין היתר, כי התובע הוא שהתפטר, כשהחליט לעזוב על דעת עצמו בעקבות תקלה במדיח הכלים.
דוחות לא אותנטיים
לאחר שניתח את העדויות והראיות, השופט דורי ספיבק קיבל חלק מתביעות העובד נגד החברה.
השופט קבע שהתובע זכאי לתשלום עבור שעות נוספות, עבור עבודה שביצע בידיעתה ובהסכמתה של החברה, שקיבלה מהמסעדה דוחות נוכחות חודשיים שוטפים, ואף ערכה בעצמה דוחות בהן נכללו שעות נוספות.
השופט הסביר שאין לתת תוקף לסעיף בחוזה עבודה, שבו העובד מוותר על זכות לשכר עבור שעות נוספות, שכן זוהי זכות שלא ניתן להתנות עליה. בעגה המשפטית – זכות "קוגנטית".
ביחס לתקופה שבין יוני 2012 ואילך, השופט אף התרשם שחלק מדוחות הנוכחות שהציגה החברה אינם אותנטיים, שכן חלו בהם שינויים דרסטיים ללא כל הסבר.
בנוסף, ציין השופט, "בתצהירי עדי החברה לא צוין דבר בנוגע לאופן שבו נערך בפועל הרישום, אלא רק הפנייה להוראות שבהסכמי העבודה הנוגעות לתיעוד ופיקוח על שעות העבודה. החברה אומנם הגישה דוחות נוכחות של התובע אולם מרבית עדיה לא יכלו להעיד דבר בנוגע לאופן רישום הנוכחות היומי".
לאחר מכן, השופט פירט שורה של זכויות סוציאליות שהחברה הפרה.
השופט אף השתכנע שהעובד פוטר ולא התפטר. "אין אנו סבורים כי בשל תקלה זמנית של מספר ימים במדיח הכלים, התובע החליט לסיים העסקתו במסעדה, וכל שכן בחברה", כתב השופט בהקשר זה.
בסופו של דבר, נקבע כי החברה תשלם לתובע פיצויים בסך כ-80,000 שקל, בין היתר עבור גמול שעות נוספות, גמול עבודה במנוחה, דמי חגים, פיצויי הלנה, פיצויים בגין אי הפרשות לקרן פנסיה ופיצויי פיטורים. מנגד, תביעת החברה נדחתה. בנוסף נקבע שהנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד תמיר שטינוביץ
- ב"כ הנתבעים: עו"ד אברהם אבנת
* עורכת דין נטלי צרף-רביב עוסקת בדיני עבודה
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין