22 שנה אחרי שקיבלה רישיון עסק הוגש נגד מאפיית עיני שבבני-ברק כתב אישום בשל עבירות על חוקי התכנון והבנייה. בשבוע שעבר המפעל ובעליו זוכו מכל אשמה, תוך שהודגש בהכרעת הדין כי עצם ניהול ההליך הפלילי סותר מהותית עקרונות של צדק והגינות.
במשך כעשרים שנה משרתת חנות המפעל של מאפיית עיני ברחוב יואל בבני-ברק סיטונאים ויחידים ומוכרת להם מאפים המיוצרים במפעל הצמוד, ללא כל הפרעה ובהתאם לרישיון עסק שניתן לה ב-1993.
בעיות מול הוועדה המקומית?
עורך דין תכנון ובנייה
האידיליה הופרעה בשנה שעברה, כשהוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיר הגישה נגד בעלת המאפיה – ע.מ. עיני מזון, ונגד בעליה מנחם עיני, כתב אישום על עבירות של שימוש חורג וסטייה מתכנית הבנייה. כתב האישום הוגש גם נגד בעלת הקרקע, אך היא הגיעה להסדר טיעון במסגרתו שילמה לוועדה קנס של 20,000 שקל.
המשפט המשיך להתנהל אם כך, נגד המאפייה ובעליה. הוועדה טענה כי מכירת סחורה ללקוחות פרטיים היא שימוש חורג ואינה עומדת בתנאי התוכנית – שכן האזור מיועד לתעשייה קלה ולא למסחר.
מר עיני טען לעומת זאת כי הוא מנהל את המאפייה כבר למעלה מ-20 שנה ללא בעיה. רוב השטח משמש כמפעל המוכר סחורה לסיטונאים ולחנויות ברחבי הארץ, ואמנם נמכרים מאפים גם ללקוחות פרטיים, אך זה לא עיקר העסק.
בכל מקרה, העירייה הרי אישרה לו להפעיל במקום חנות מפעל, כפי שמעיד רישיון עסק. יותר מזה, לטעמו, המילה מאפייה כוללת בתוכה גם מכירה של דברי מאפה ולא רק ייצור, ומכאן שמותר למכור את מוצרי המאפייה גם באזור המיועד לתעשייה.
איך מפרשים "מאפייה"?
השופט אילן סלע מבית המשפט לעניינים מקומיים בבני ברק הבהיר כי אין מחלוקת שלפחות בחלק מהמאפייה מתבצעת מכירה ללקוחות פרטיים במובן של "מסחר" – פעילות שאינה מותרת במפורש בתכנית הבנייה, ומשכך – אסורה.
העובדה שמרב השטח משמש כמפעל, קבע השופט, אינה מכשירה את השימוש האסור בתחומו. הצבת חנות מפעל המשמשת למסחר ליד מפעל תעשייתי אינה פעולה משלימה למפעל והיא אינה מחויבת המציאות. בהחלט אפשר לפתוח חנות מפעל במקום אחר.
בשלב הבא בחן השופט האם ניתן לקבל את הפרשנות שהציג הנאשם למונח "מאפייה", בהתאם לתוכנית הבנייה באזור. באמצעות בדיקה במספר מילונים והתחקות אחר לשון התוכנית וכוונת מנסחיה, מצא השופט כי מדובר בפרשנות סבירה ואפשרית. כך, לפי השופט, התוכנית הספציפית כן מאפשרת מכירת מוצרים כמו דגנים ותבואות באזור התעשייה אז מדוע לא מאפים?
השופט ציין כי מאחר שתכלית החוק אינה מצביעה על פרשנות אחת ויחידה למונח, על בית המשפט לבחור בזו המיטיבה עם הנאשם.
מעבר לכך, ברישיון העסק הקבוע שמחלקת רישוי העסקים של העירייה העניקה למקום כתוב במפורש שמדובר גם בחנות מפעל. "העובדה כי מלכתחילה ניתן רישיון עסק ל'חנות מפעל'... מלמדת כי גם העירייה פרשה את המונח 'מאפייה' שבתכנית באופן הכולל גם את מכירת דברי המאפה".
השופט הוסיף וציין, למעלה מן הצורך, שגם אם פרשנות הנאשם לא הייתה מתקבלת, הייתה עומדת לו ולמפעל ההגנה של "טעות במצב הדברים", וזאת לנוכח המצג שיצרה בפניהם מחלקת רישוי עסקים – שאישרה את פעילותה של חנות המפעל, ושתיקתה של הוועדה המקומית במשך כשני עשורים. לנוכח השיהוי הזה, הוסיף השופט, עצם ניהול ההליך הפלילי עומד בסתירה מהותית לעקרונות הצדק וההגינות המשפטית. הנאשמים – מנהל המפעל והחברה בעלת המאפייה זוכו לפיכך מכל אשם.
- שמות באי הכוח לא צוינו בהכרעת הדין
* עורכת דין יעל מנדלוביץ עוסקת בדיני מקרקעין ותכנון ובנייה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין