מדובר בהחלטה חריגה. הנהגת הואשמה בעבירה של נהיגה בשכרות בטענה שסירבה לבצע את בדיקת הנשיפה כראוי. בית המשפט זיכה אותה מחמת הספק לאחר שלא השתכנע שניסתה להתחמק מביצוע הבדיקה.
בית משפט השלום לתעבורה בתל-אביב זיכה אתמול (א') נהגת שהואשמה בנהיגה בשכרות, לאחר שלא הצליחה לנשוף לתוך הינשוף. השופט הבכיר ישראל ויטלסון קבע כי המדינה לא הוכיחה שהנהגת – הסובלת מאסטמה – באמת הייתה שיכורה או סירבה לבצע את הבדיקה במתכוון.
הנהגת – אישה בת 54 – נעצרה בידי שוטרי תנועה בחשד לשכרות לפני מספר חודשים. בעוד שאת בדיקת המאפיינים היא צלחה – עמדה ביציבות, הלכה בקו ישר והניחה את האצבע לאף – היא נכשלה בביצוע בדיקת הינשוף פעם אחר פעם.
האירוע הסתיים בכך שהשוטרים רשמו לה סירוב. זמן מה לאחר מכן הוגשה נגד האישה כתב אישום שייחס לה עבירות של נהיגה בשכרות בשל סירוב לבצע בדיקת נשיפה.
הסניגור של הנאשמת, עו"ד ארז רופא, הציג בפני בית המשפט לתעבורה תעודות רפואיות המעידות על כך שהנאשמת מעשנת מזה 30 שנה, חולת אסטמה ומשתמשת במשאפים. בנוסף, היא סובלת מהתקפי חרדה שהרעו את מצבה הנשימתי. כל אלה מעידים, כי לא ניסתה להתחמק מביצוע הבדיקה אלא לא הצליחה פיסית לנשוף במידה שדורש המכשיר.
בעדותה בבית המשפט סיפרה הנאשמת כי כלל לא הייתה שיכורה והיא הכחישה זאת נמרצות גם בפני השוטרים, אך הם לא הניחו לה, גם כשאמרה להם שהיא חולת אסטמה הנוטלת תרופות. לטענתה, היא לא סירבה לביצוע הבדיקה אלא לא הצליחה בה באמת ובתמים.
הסניגור גם צירף לסיכומי ההגנה של הנאשמת את נוהל מחלקת התנועה במשטרה, שלפיו כשיש קושי בקבלת תוצאה בינשוף, רשאים השוטרים לדרוש מהנהג לבצע בדיקת דם. במקרה הזה, נטען, השוטרים פשוט רשמו סירוב מבלי לפעול לפי הנוהל כדי לוודא שהנאשמת באמת שיכורה.
עצם הכישלון לא מעיד על שכרות
השופט ויטלסון הסכים עם טענת הסניגור וקיבל אותה: "לטעמי, בנסיבות שלפנינו, כאשר חלק מהבדיקות נכשלו רק בשל כישלון במתן כמות אוויר מספקת לדגימה, למרות ניסיונות נשיפה רבים ונוכח הסבריה של הנאשמת כי היא מתקשה לנשוף חרף היותה חולה, היה על השוטרים לשקול להפנותה לבדיקת דם, למצער, להציע לנהגת בדיקה שכזו. אילו הייתה מסרבת, או אז היה גלוי וידוע בבירור כי היא אכן סירבה לביצוע הבדיקה לה הייתה מחויבת מכוח החוק".
השופט הבהיר כי לטעמו, עצם הכישלון בנשיפה אינו מעיד באופן חד-משמעי כי הנהג שיכור, שכן לא תמיד מדובר בחוסר שיתוף פעולה מכוון.
בסיכומו של עניין פסק השופט כי הראיות של המאשימה לא מאפשרות לקבוע בוודאות שהנאשמת נהגה בעודה שיכורה, ממש כפי שלנוכח מצבה הרפואי, אי אפשר לקבוע במפורש שסירבה לבדיקה בכוונת מכוון.
לפיכך, כאמור, השופט זיכה את הנאשמת מחמת הספק.
לחצו כאן לקריאת הכרעת הדין במלואה
* המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין