בית המשפט קיבל לפני שבועיים חלק מהתביעה שהגישו יצרנית וודקה "אבסולוט" והיבואנית שלה בישראל נגד בחור שנתפס עם מאות בקבוקי וודקה מזויפים. הבעיה היחידה היא שבינתיים הזייפן הפך לפושט רגל...
יצרנית המותג המוכר V&S והיבואנית שלו בישראל "חברת הכרם" גילו לפני שבע שנים שברחבי הארץ נמכרים בקבוקי וודקה "אבסולוט" מזויפים.
לימים הזייפן נתפס והמשטרה מצאה אצלו 600 בקבוקים מזויפים. המדינה הגישה נגדו כתב אישום על עבירות זיוף ולפני שנתיים הוא הורשע במעשיו.
בהסתמך על פסק הדין המרשיע, הגישו היצרנית והיבואנית תביעה לפיצוי של מיליון שקל על הנזקים שהסבה להם הפצת המשקה המזויף. התובעות טענו כי הנתבע הפר את זכויות היוצרים שלהן, השתמש במוניטין שלהן ופגע בו, ואף התעשר על חשבונן שלא כדין.
לייעוץ בתחום:
עורך דין קניין רוחני
לטענתן, הנזק שנגרם להן בפועל עולה בהרבה על סכום התביעה, אולם הן החליטו לבחור בו כדי לחסוך בתשלום אגרה. לשיטתן, הרווח הממוצע לבקבוק מקורי עומד על כ-12 שקל ובשוק המזויף הרווח גבוה יותר. בהנחה שמדובר ב-20 שקל לבקבוק ושהנתבע פעל במשך כשנה, סביר להניח שמכר כ-108,000 בקבוקים והרוויח 2.16 מיליון שקל.
הנתבע לא הכחיש את חובתו לפצות את התובעות, אך טען כי הן "זרקו סכומים לאוויר" מבלי להציג הוכחה לרווחים הנטענים. מעבר לזה, הוא מנהל תיק פשיטת רגל, ולכן יש לעכב את הדיון בתביעה.
"גם לזייפן יש הוצאות"
יש לציין כי יש אמת בטענת הנתבע ובדרך כלל לא ניתן לנהל תביעות נגד אדם שמתנהל נגדו פושט רגל. ואולם, לכלל זה יש חריג: תביעה לתשלום מזונות או תביעה לסכום "בלתי קצוב" – כלומר, תביעה שהסכום שלה מוערך ולא סופי.
השופט שלמה פרידלנדר קבע כי לטעמו, אף שהתובעות הגישו תביעה לתשלום סכום מדויק, המהות שלה אינה תביעה ל"סכום קצוב", שהרי דרישותיהן הכספיות מבוססות על הערכות בלבד. ואכן, בהקשר זה השופט הסכים עם טענת הנתבע כי סכום התביעה אינו מבוסס.
"לא כל הזייפנים שווים", כתב השופט בפסק הדין. לדבריו, כמות הבקבוקים שנתפסה בנקודת זמן אחת אינה מעידה בהכרח על כמות הבקבוקים שיוצרה או נמכרה בפועל.
השופט הוסיף כי מחיר סחורה מזויפת לא בהכרח תואם את מחיר השוק, וכי התובעות לא לקחו בחשבון שגם לזייפן יש הוצאות תפעול.
עצם ההנחה שהנתבע לא היה מסתכן בפעילות בלתי חוקית אילולא הייתה רווחית, ציין השופט, אינה אומרת שאפשר לקבל אומדן ספקולטיבי.
מכל מקום, השופט קבע שאי אפשר להותיר את התובעות ללא פיצוי, שכן מצב כזה יגרום לעוולה גדולה יותר מאשר חיוב הנתבע בפיצוי כלשהו.
לבסוף, השופט החליט לבצע אומדן משלו: הוא העמיד את הרווח על שווי השוק החוקי – 12 שקל לבקבוק, והניח כי לאורך תקופה של שנה הנתבע הצליח למכור לא פחות מ-1,800 בקבוקים בחודש. בסך הכל – 259,200 שקל – סכום קרוב מאוד לסכום הפיצוי המקסימאלי שניתן לפסוק נגד עבריין במשפט פלילי – 258,000 שקל.
השופט שאב מכך השראה והחליט שזה הפיצוי שיחויב בו הנתבע ואף הוציא נגדו צווי מניעה האוסרים עליו לחזור על מעשיו.
בשלב זה הזכיר השופט שהנתבע פושט רגל, כך שלא ברור האם התובעות יוכלו לגבות את החוב. בד בבד, השופט קבע את זכותן של התובעות להגיש בקשה להחזר הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
- ב"כ התובעות: עו"ד איתן שאולסקי
- ב"כ הנתבע: עו"ד אלון לוריה
* עורך דין אורן רכס עוסק בדיני קניין רוחני ופטנטים
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין