בית המשפט קבע כי חברת "קרית ספר" ועורכי דינה ישיבו לרוכשי דירות באיו"ש דמי טיפול גבוהים שגבו מעבר למותר בחוק.
בשנת 2011 הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת הבנייה קרית ספר, המוכרת נכסים באיו"ש, בטענה שהיא ועורכי דינה גבו דמי טיפול עבור אישורי זכויות בשיעור העולה על המותר בחוק.
לשאלות בענייני מקרקעין
פנו ל-עו"ד דיני מקרקעין
הנתבעים ביקשו לדחות את הבקשה, בטענה שחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים וצו הפיקוח שהוצא מכוחו, אשר קובעים את המחיר המרבי שחברות הבנייה רשאיות לגבות בגין רישום משכנתא והעברת זכויות בנכסי נדל"ן, אינם תקפים מאחר שמדובר במקרקעין שלא ניתנים לרישום בטאבו. הם ציינו כי מכיוון שמדובר במקרקעין מיוחדים, הרי שהם נדרשו לבצע פעולות שעלותן גבוהה מהפעולות הרגילות בעסקאות נדל"ן רגילות.
אלא שהשופטת גילה כנפי-שטייניץ חשבה אחרת, ובשנת 2013, אישרה את התובענה מהטעם שלכאורה, החוק והצו חלים על הנתבעים, שכן מדובר בזכויות שמיועדות להירשם בטאבו בסופו של דבר. כמו כן, ציינה השופטת כי התרשמה שהגבייה נעשתה בניגוד לדין.
על מנת שניתן יהיה לקבוע את סכומי ההשבה, ככל שהתביעה תתקבל, מינתה השופטת מומחה שיפעל לאיסוף נתוני הגביה, אך עקב אופן שמירת הנתונים על ידי הנתבעים, שלא ניהלו מערכת ממוחשבת, מצאה השופטת כי עלות איסוף כל הנתונים עלולה להגיע למאות אלפי שקלים, והורתה על עיכוב עבודת המומחה עד להכרעה בתובענה.
גבו יותר ללא סיבה
השופטת כנפי-שטייניץ הבהירה כי הנתבעים לא הצביעו על כל קשר ענייני בין הפעולות הכרוכות בהעברת הזכויות לבין גובה דמי הטיפול שהם גובים (0.3% ממחיר הדירה במקום הסכום המרבי העומד על 300 שקל), ולא הראו כיצד יש במחיר הדירה כדי להשפיע על עלות הטיפול.
הנתבעים גם לא הוכיחו שהם "נדרשים לעשות פעולות שונות מאלה הנדרשות לגבי מקרקעין בישראל", כתבה השופטת, מה גם שהוכח לה כי חברות קבלניות אחרות הבונות ביהודה ושומרון פעלו בהתאם לצו הפיקוח וגבו דמי טיפול בהתאם.
לפיכך, החליטה השופטת לקבל את התביעה, והורתה לנתבעים לחדול מלגבות דמי טיפול העולים על תעריפי צו הפיקוח.
בנוסף, הורתה השופטת לנתבעים להחזיר לחברי הקבוצה את הכספים שנגבו מהם ביתר, בתוספת ריבית והצמדה, בגין העברת זכויות, הנפקת התחייבות לרישום משכנתא והנפקת אישורי זכויות.
לנוכח העלויות הגבוהות של מינוי המומחה, קבעה השופט כי על כל חבר לקבוצה תוטל האחריות להוכיח את סכום דמי הטיפול ששילם לנתבעים, שחויבו לפרסם הודעה בעיתון מקומי במודיעין עילית על עיקרי פסק הדין.
השופטת קבעה כי גובה הגמול לתובע וגובה שכ"ט עו"ד ייפסק באופן סופי לאחר שייקבעו סכומי ההשבה לחברי הקבוצה, ובשלב זה, פסקה כי הנתבעים ישלמו 50,000 שקל כגמול לתובע המייצג ושכ"ט עו"ד בסך 50,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד יעקב אלחרר ועו"ד משה שופל
- ב"כ הנתבעים : עו"ד אסף פוזנר, עו"ד אבישי פלדמן
* עו"ד אבי בכר עוסק בליטיגציה הקשורה במקרקעין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין