מקרה עצוב וקשה של אישה נכה, עיוורת ומחוסרת הכרה, הוביל לסכסוך בין האפוטרופסיות לרכושה. השופטת מתחה ביקורת נוקבת על התובעת, שהגישה תביעה גדולה אך בלתי משכנעת.
האישה "החסויה" הפכה משותקת ועיוורת ב-1994 כתוצאה מטיפול רשלני שקיבלה בבית חולים. מאז התנהלו בעניינה הליכים משפטיים בתחומים שונים (רשלנות רפואית, מקרקעין, גירושין), שכללו גם בוררויות וגישורים.
לשאלות על אפוטרופסות:
פורום דיני משפחה
לפני כשנתיים, האפוטרופה הנוכחית לרכושה של החסויה (שמונתה בשנת 2013) הגישה בבימ"ש לענייני משפחה בתל אביב תביעה כספית בשמה, על סך כ-1.7 מיליון שקל נגד האפוטרופה הקודמת לרכושה, ששימשה בתפקיד מ-1995 עד סוף 2011. בין לבין שימש בתפקיד עורך דין אחר, אולם הוא הפסיק כיוון שבני משפחת החסויה סירבו לשתף עמו פעולה.
שני הצדדים העלו טענות רבות ומפורטות. התובעת טענה, בין היתר, כי הנתבעת התרשלה במילוי תפקידה, בין היתר, שבכך שלא הגישה דוחות כספיים בזמן, וגם הגישה דוחות "מרוכזים" לכמה שנים יחד ולא לכל שנה בנפרד.
עוד נטען, בין היתר, כי הנתבעת עשתה דין לעצמה וגבתה את שכרה מחשבון החסויה על פי ראות עיניה, ובניגוד לתקנות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, רכשה נכסים והוציאה הוצאות בלי אישור בית המשפט.
הנתבעת טענה שפעלה בהתאם להוראות הדין ולא לקחה מכספי החסויה אל כיסה הפרטי. לטענתה, היא השקיעה את כל כוחה בדאגה לחסויה ולרכושה במשך 16 שנים והשיגה לה סך כולל של 14 מיליון שקל, עד שהתפטרה מתפקידה בשל נסיבות אישיות וסגירת משרדה.
הנתבעת הוסיפה וטענה כי שכרה שירותיהם של עורכי דין שונים, כדי להגיש תביעות בשם החסויה ולטענתה, פעלה במסירות אין קץ, ופירטה שורה של תביעות ומהלכים משפטיים שביצעה לטובת החסויה.
בנוסף, היא טענה, בין היתר, כי גם אם היו פגמים טכניים בהתנהלותה, הם לא גרמו נזק כלשהו לחסויה.
"לא פחות ממפעל חיים"
השופטת שפרה גליק קבעה כי התביעה לא הוכחה. תחילה ציינה השופטת כי לא ברור כיצד "נבנה" סכום התביעה, שכן חיבור הסכומים המפורטים מגיע לסך כולל של 3.6 מיליון שקל. השופטת הוסיפה כי עילת התביעה אינה ברורה – האם גזל? רשלנות? נזיקין? הדברים לא הובהרו.
בנוסף, השופטת הבהירה כי התובעת לא הגישה תצהיר עדות ראשית, וציינה כי "עיון במוצגים הנטענים לא מלמד שהסכומים נמשכו שלא לטובת החסויה או בניגוד להוראות בית המשפט".
בנוגע להגשת דוחות ומילוי הוראות החוק, השופטת ביקרה את התובעת: "אם התרשלה הנתבעת במילוי תפקידה, היכן היה האפוטרופוס הכללי? מדוע לא ביקש להעביר את הנתבעת מתפקידה? האמנם סבורה התובעת, כי תפקידה הוא להיות "השוטר" בדיעבד של האפוטרופוס הכללי?"
לאורך עמודים רבים, השופטת ניתחה את טענות התובעת ודחתה אותן בזו אחר זו. "תקצר היריעה מלפרט את היקף פעולותיה החריג של הנתבעת, אכן, אפוטרופוס רגיל לא היה פועל טוב ממנה, ואין לי ספק שזה לא פחות ממפעל חיים", קבעה השופטת
השופטת פירטה את המהלכים שנקטה הנתבעת בעניין החסויה במהלך השנים, וקיבלה את טענתה כי פעלה בתום לב ומלוא המרץ אך ורק לטובת החסויה והשיגה עבורה הישגים עצומים. השופטת הסבירה כי "הישגים אלה היו כרוכים מטבע הדברים בהוצאות שונות, כמו שכ"ט מומחים, עורכי דין, רופאים, ובוודאי שהנתבעת לא גרמה כל נזק לחסויה".
מסיבות אלה ומנימוקים נוספים שפורטו בפסק הדין, השופטת דחתה את התביעה מכל וכל, ואף חייבה את התובעת בהוצאות משפט גבוהות בסך 50,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים מצוינים בפסק הדין
* עורך דין יעקב בלס עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין