מקרה של צעירה בת 17 שנכנסה להריון מחבר שלה וביקשה להעביר את התינוק לאימוץ נדון לאחרונה בביהמ"ש למשפחה באשדוד והביא לדיון מעמיק בשאלת הזמנים המפורטים בחוק האימוץ.
לפי חוק אימוץ ילדים, בקשה לביטול הכרזה על קטין כבר אימוץ ניתן להגיש רק תוך 60 יום מיום מסירת הילד למי שהסכים לקבלו.
שני צעירים לפני צבא היו בזוגיות במשך כששה חודשים ונפרדו. כשבעה חודשים חלפו עד שגילתה שהיא בהריון מתקדם, מאוחר מדי להפלה. היא סירבה למסור פרטים על האב וחתמה על טופס הסכמה לאימוץ.
לשאלות על דיני משפחה:
פורום דיני משפחה
בינואר 2016, בהיותו בן 8 ימים, שוחרר התינוק מבית החולים והועבר לבית תינוקות בהשגחת השירות למען הילד. לבקשת גורמי הרווחה בית המשפט הכריז עליו כבר אימוץ, כלפי "אב לא ידוע", והוא הועבר למשפחה המיועדת לאמצו.
כארבעה חודשים לאחר מכן, שני ההורים הצעירים הגישו בקשה לביטול ההכרזה כבר אימוץ. הסתבר שאחותו של האב גילתה דרך חבר שלו על ההריון והלידה.
האב טען, בין היתר, כי לא ידע דבר על ההריון ועל הלידה עד לאחרונה. עשרה ימים לאחר שגילה שנולד לו ילד הוא פנה בבבקשה מתאימה לבית המשפט.
המבקשים טענו כי ברצונם לגדל את בנם במשותף במסגרת משפחתית אוהבת. בתוך כך בית המשפט אישר בדיקת רקמות בה התברר כי המבקש הוא אכן האב.
מנגד, נציגת היועמ"ש לממשלה ביקשה לדחות את הבקשה על הסף בטענה שחלף המועד להגיש בקשה לביטול הכרזת התינוק כבר אימוץ.
השופטת עפרה גיא מביהמ"ש לענייני משפחה באשדוד דחתה את עמדה זו. לאחר מכן, גם ביהמ"ש המחוזי וגם ביהמ"ש העליון דחו את הבקשה לדחייה על הסף. המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין קבע כי אמנם בית המשפט אינו רשאי להעריך את המועדים שבחוק, אולם יש מקרים שבהם יש "לפתוח את הדלת", במקרים חריגים ומתאימים לכך.
לא עשו מאמצים
"נוכח זכותו הטבעית והבסיסית של האב, לגדל את בנו הקטין, מצופה היה מהעובדת הסוציאלית לעשות מאמצים מוגברים לאתר האב ולהסביר לאם על זכויותיו הבסיסיות", כתבה השופטת השופטת גיא, בפסק דין ארוך ויסודי.
השופטת מתחה ביקורת על כך שהקטין הוכרז בר אימוץ 25 יום בלבד לאחר לידתו. "המדובר בפרק זמן קצר, בלתי סביר ובלתי הגיוני בו אמור אב לא ידוע לחפש את בנו שנולד. לא ברור מדוע אצה לרשויות הדרך למהר ולהכריז על הקטן כבר אימוץ, שכן פתרון לקטין ניתן מבעוד מועד, עת הושם בהתאם לסעיף 12 ג לחוק, אצל משפחה המיועדת לאמצו", הבהירה השופטת.
כמו כן, השופטת לא השתכנעה שהעובדת הסוציאלית שטיפלה במקרה עשתה ניסיון אמיתי להבין את פשר סירובה של האם למסור את פרטי האב.
בסיכומו של דבר, השופטת קבעה כי לא התקיימה עילת אימוץ לאור העובדה שהייתה אפשרות סבירה לאתר את האב, וטרם חלפו 60 יום מעת שנודע לו על קיומו של בנו. לפיכך נקבע כי התינוק יוחזר לידי המבקשים, אם כי רק כעבור 30 יום במהלכם היועמ"ש יוכל לשקול את צעדיו.
באופן כללי, השופטת קבעה כי "כאשר מדובר בבקשה להכריז על קטין כבר אימוץ, טוב יעשו מחלקות הרווחה באם ימתינו 60 יום במקרה בו אב יודע על קיום הקטין ו- 90 יום, בטרם ינקטו בהליך דרקוני כל כך כלפי אב לא ידוע... ככל שלא יעשו כן רשויות הרווחה, הרי שמדובר בפגם בהליך המצדיק ביטולו, דהיינו ביטול ההכרזה על הקטין כבר אימוץ".
- ב"כ המבקשים: עו"ד מתן חודורוב
- ב"כ היועמ"ש לממשלה: עו"ד בראון מרים
* עורך דין הראל סיל עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין