כידוע סיכויי נאשם לזכות באמונו של ביהמ"ש כאשר גרסתו סותרת את עדות השוטר קלושים.
ביהמ"ש נוטה להתייחס באמון לעדות השוטר וזאת בהנחה שלא הייתה לשוטר סיבה לטפול אשמת
שווא על נהג נקי מרבב.
יחד עם זאת, במקרים רבים, מוגשים דוחות ע"י שוטר המעורב בעצמו באירוע ובמקרים כאלו
)כאשר המדובר בדרך כלל בדוחות על הפרת זכות קדימה בניגוד לתמרורים(, יתייחס ביהמ"ש
לעדות השוטר במשנה זהירות ולעיתים אף בחשדנות.
עבירה של אי מתן זכות קדימה ע"פ תמרור מקנה סמכות לקצין המשטרה לפסול את רשיונו של
הנהג העבריין מנהלית ל - 30 יום טרם משפט.
במקרה הנוכחי, הואשם נהג רכב מסחרי בכך שנהג את רכבו בצומת ההסתדרות - ביאליק
בחולון בשעות הערב ועל אף שעצר ע"פ הוראת תמרור עצור, לא נתן זכות קדימה לרכבו של
השוטר אשר נסע בכיוון המצטלב. לטענת השוטר "נאלצתי לבלום בלימת פתע ולסטות שמאלה
כדי לא להיכנס ברכב שלו".
כיוון שהמדובר כאמור בעבירה חמורה נפסל רשיונו על אתר ל - 30 יום.
הנהג, הגיש באמצעות סניגורו בקשה לביהמ"ש לתעבורה בת"א ועתר לביטול צו הפסילה.
השופטת אורנה שדמי קבעה, כי נסיבות העבירה חמורות אך יחד עם זאת מצאה השופטת להסתפק
ב - 18 ימי הפסילה שרוצו עד מתן ההחלטה בהתחשב בעבר התעבורתי הנקי יחסית והורתה על
החזרת הרשיון.
בהמשך הועמד הנהג למשפט בפני שופט התעבורה בת"א מאיר דרורי.
השוטר העיד כי כאשר הוא האשים את הנהג בביצוע העבירה השיב לו הנאשם "אתה צודק לא
שמתי לב"
למרות זאת החליט השופט לא לקבל את גרסת השוטר.
השופט לא האמין לשוטר כי זו הייתה תגובת הנאשם - משום שגם הנאשם וגם שני הוריו, אשר
העידו מטעמו, עמדו על כך כי הנאשם לא יצא מהרכב ולא שוחח עם השוטר בעת רישום
הדו"ח.
השוטר בעדותו ציין, כי הוא אינו זוכר מאומה מעבר לרשום בדו"ח ובתשובה לשאלות
הסניגור, עו"ד עופר חורש, בחקירה הנגדית ציין גם כי אינו זוכר היכן היה רכב הנאשם
כאשר השוטר נאלץ לבלום ולסטות שמאלה.
לאור זאת בחר השופט לזכות את הנאשם.
בנימוקי הזיכוי כתב השופט דרורי כי על מנת להרשיע נאשם בהסתמך על עדות יחידה
ובמיוחד עדות המתקבלת על סמך הכלל בדבר הקפאת הזיכרון, כלל אשר על פיו ניתן לקבל
עדות של עד אשר איננו זוכר דבר על האירוע ומסתמך על התרשמות שערך בעת שראה את ביצוע
העבירה, במצב כזה העדות צריכה להיות ברורה וחד משמעית.
השופט קבע, כי במקרה דנן מתעורר ספק וזאת כיוון שהשוטר ציין כי הנאשם עצר טרם שנכנס
לצומת, השוטר לא רשם היכן היה רכב הנאשם כאשר השוטר התקרב לצומת ובנוסף השוטר לא
ערך תרשים המתאר את מצב כלי הרכב בעת ביצוע העבירה.
השופט קבע, כי גרסת השוטר לפיה נאלץ לסטות שמאלה כדי למנוע התנגשות אינה סבירה וזאת
כיוון שהשופט קבע כי הנאשם כבר הספיק להיכנס לצומת ולנסוע בנתיב משמאל לשוטר.
כן ציין השופט, כי מכיוון שהשוטר מעורב במקרה ומאז המקרה חלפו רק 8 חודשים, ראוי
היה כי יזכור פרטים מסוימים מהאירוע והעובדה שהשוטר איננו זוכר דבר מחייבת משנה
זהירות בבדיקת גרסתו, השופט הסתמך על פס"ד בעניין דומה, שניתן ע"י השופט ניל הנדל
בביהמ"ש המחוזי בבאר שבע בו החליט השופט לזכות את הנאשם מחמת הספק.
לעיון בפסק הדין המלא ת.פ. 25593/98 מדינת ישראל נ' אייל מויאל
* עו"ד עופר חורש עוסק בתחום התעבורה ועורך התחום באתר המשפט הישראלי "פסקדין".
** כל המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות
דעת משפטית כלשהי. המחברים ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים
ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין