מוציאים את הנשמה: מ' – שנפגע בתאונת עבודה לפני 33 שנים – נמצא מאז במאבק מול ביטוח לאומי בין כתלי בתי הדין לעבודה. באחרונה, במסגרת אחד ההליכים, חויב המוסד בהוצאות גבוהות עקב התנהלותו הקלוקלת.
מ' נפגע בתאונת עבודה בשנת 1984, וועדה רפואית קבעה לו 66 אחוזי נכות קבועה ברגל שמאל. אלא שמאז הוא שוב ושוב נאלץ להיאבק על זכויותיו מול המוסד לביטוח לאומי, בין היתר בשל החמרה במצבו.
"עניינו של המערער ובכל הקשור למימוש זכויותיו למול המשיב, נמשך מזה עשרות שנים, במהלכן המערער נאלץ לפנות חזור ושנה לבית הדין לעבודה לקבלת סעד משפטי", ציין השופט ד"ר טל גולן מביה"ד האזורי לעבודה בנצרת, שדן לאחרונה בערעורו של מ' נגד החלטת הוועדה הרפואית לעררים, שקבעה בשנה שעברה כי הנכות בברכו הימנית אינה קשורה לנכותו המוכרת בברכו השמאלית.
השופט פירט כיצד, למשל, בשנת 2005, ניתן פסק דין בביה"ד האזורי לעבודה, בו סיפר מ' כי "המאבק נמשך כבר 10 שנים. הייתי 6 פעמים בביה"ד האזורי, פעמיים בביה"ד הארצי. תמיד קבעו שאני צודק.... הרופאים בועדות מצפצפים על פסקי הדין".
בהליך הנוכחי, מ' טען כי ב-1993, רופא מומחה קבע כי ההחלשה של רגל שמאל גרמה לעומסים שהביאו לתהליך ניווני בברך ימין. הוא המשיך וטען כי "לאחר 20 שנות התשה ומאבק" הוא קיבל בשנת 2015 את ההכרה בנכות ברגל ימין, אך לאחר מכן הוועדה חזרה בה וקבעה כי בעצם אין אפשרות לקשור בין רגל ימין לבין רגל שמאל.
בלי שקיפות
השופט גולן האריך בדברים ובדוגמאות מן העבר, "כדי להמחיש עד כמה טיפולו של המשיב בעניינו של המערער היה רשלני ובעייתי... כאשר בתי הדין פסלו חזור ושנה את עמדת הוועדות, ובאופן חוזר ונשנה שהינו כמעט חסר-תקדים".
הצדדים הסכימו כי הדיון יחזור לוועדה רפואית לעררים בהרכב חדש במחוז אחר, ותוך ליווי הלשכה המשפטית של ביטוח לאומי, בכדי למנוע תקלות בהמשך הדרך. מה שנותר במחלוקת הוא השאלה האם הוועדה הרפואית תצא מתוך נקודת הנחה שקיים קשר סיבתי בין הנכות המוכרת ברגל שמאל לבין הנכות הנטענת ברגל ימין. בניגוד לטענת המערער, על סמך הראיות השופט סבר כי לא ניתן לומר שנקבע בעבר קשר סיבתי שכזה.
עם זאת, השופט קיבל את טענת המערער בנוגע להתנהלות הוועדה וציין כי היא פטרה עצמה מהנמקה באופן "מזלזל ולא ראוי".
בהמשך ההחלטה השופט הוסיף כי "פעם אחרי פעם ביטלו בתי הדין את החלטות הוועדות הרפואיות שניתנו בעניינו של המערער, והמשיב (ואף המדינה) חויבו בנזיקין גם בשל הפעולה הרשלנית כלפיו, בפן המינהלי. והנה, במקום להקפיד על קוצו של יוד, ובמקום לבדוק היטב כי ההחלטות בעניינו של המשיב יינתנו בשקיפות, בדרך נאותה ותוך כדי שתינתן לו זכות הטיעון, המשיב פועל דווקא בדרך ההפוכה לחלוטין".
השופט החליט למנות מומחה-יועץ רפואי בכירורגיה האורתופדית, שיחווה דעה ביחס לשתי שאלות: עצם הנכות ברגל ימין והאם יש לה קשר לנכות המוכרת ברגל שמאל.
בתוך כך, השופט חִייב את ביטוח לאומי לשלם למערער הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקל.
יש לציין שחשיבות ההחלטה אינה בקביעה האופרטיבית אלא בביקורת שהוטחה במסגרתה. יש לקוות שהחלטות מסוג זה יביאו לשינוי המיוחל בהתנהלותהן של ועדות המוסד לביטוח לאומי.
- ב"כ המערער: עו"ד אבישי יונגר
- ב"כ המשיב: עו"ד פיראס ג'באלי
* עו"ד דני בר שליט מייצג בתביעות ביטוח לאומי
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין