על מנת להביא לביטולה של הרשעת שווא, לא די בטענה שהנאשם שהורשע חף מפשע, ועליו להוכיח בראיות שההרשעה מבוססת על טעות. עו"ד ניר יסלוביץ' על הדרך להשיג חומרים וראיות לשם הוכחת חפות.
מאז שנת 1989 ועד היום בוטלו בארה"ב קרוב ל-900 הרשעות והנידונים זוכו לגמרי מהעבירות בהן הורשעו. כ-300 מההרשעות בוטלו במסגרת "פרויקט החפות", המתמקד בעריכת בדיקות DNA במוצגים מהתיקים שבהם נטען להרשעת שווא. במסגרת הפרויקט התקבלו 18 זיכויים לנאשמים שנגזר עליהם גזר דין מוות.
לאחרונה, דן ביהמ"ש העליון בשאלה האם להיענות לבקשתו של אדם שהורשע ברצח אשתו, לבצע בדיקה נוספת לשם הגשת בקשה למשפט חוזר. המורשע ביקש לערוך בדיקת רקמות בדגימות שנלקחו מאשתו המנוחה, בטענה שתוצאותיה יוכלו לסייע לו בהוכחת הטענה שלא גרם למותה של אשתו בכוונה תחילה, אלא מדובר בתאונה טרגית שנגרמה ברגע אחד של איבוד עשתונות שבו ניסה לגרום לאשתו להפסיק לצעוק עליו.
העליון קבע שלכל אדם הטוען שהורשע בהרשעת שווא, קיימת הזכות להוכחת חפותו באמצעות עתירה לקבלת חומרי חקירה נוספים, לצורך הגשת הבקשה למשפט חוזר.
מהם הכללים המנחים?
העליון מנה מספר כללים מנחים לפיהם ניתן יהיה לבחון אם אדם שהורשע זכאי לקבל חומרי חקירה חדשים לצורך הוכחת חפותו: ראשית, יש להתייחס לשאלה האם הנאשם הוא זה שנמנע מליזום את הבדיקה המבוקשת בעת ניהול המשפט המקורי. קיימת חשיבות לשאלה האם הנאשם עשה זאת במכוון או בשל חוסר מודעות לצורך בקיום הבדיקה. שנית, יש לבחון האם יש סיכוי שביצוע הבדיקה יוביל לשינוי תוצאת המשפט.
יש להבחין בין מצב שבו אדם שהורשע טוען לחפות מוחלטת, לבין טענה שמידת אשמתו פחותה: אין ספק שלטענת חפות מלאה יש חשיבות כפולה לבירור החומר המתבקש, שכן אם יתברר שקבלת חומר החקירה יוביל לקביעה שמדובר באדם חף מפשע, הרי שניתן לתקן עיוות דין שנגרם לנאשם ולמצוא את העבריין האמיתי שעדיין מסתובב חופשי.
קיימת חשיבות רבה לסוגיית העלויות הכרוכות בביצוע הבדיקה, לא רק מבחינה כספית, אלא גם אלה שעלולות להיגרם לקורבן העבירה ומשפחתו. בנוסף, יש להתייחס לשאלה האם ביצוע הבדיקה דחוף בשל חשש לשינוי נסיבות, כמו השמדת ראיות, שיוביל לכך שלא ניתן יהיה לבצעה.
בסופו של דבר ולאחר בירור המבחנים שפורטו לעיל, נעתר בית המשפט העליון לבקשת המורשע, וחייב את המדינה לבצע את הבדיקה שביקש.
מה המצב בעולם?
בארה"ב הולך וגובר השימוש בביצוע בדיקות DNA, בין היתר בשל עיגון זכות לנדונים לערוך בדיקות אלה בחקיקה פדרלית ובחקיקה מדינתית ב-48 מדינות. החקיקה כוללת בתוכה הקצאת כספים למימון בדיקות לאחר הרשעה ומסדירה את ביצוען. לצורך היענות לבקשה לקבלת חומרי חקירה או לצורך ביצוע בדיקה מסוימת, על המבקש לעמוד בתנאי אחד: סיכוי סביר שתוצאות הבדיקה ישנו את תוצאות המשפט.
באנגליה טענות נאשמים שהורשעו להרשעת שווא נבדקות בידי מועצת ה-CCRC, שהיא גוף עצמאי במשרד המשפטים. למועצה נתונה הסמכות לעתור לקבלת חומרי חקירה מגופים ציבוריים, לרבות חוות דעת מומחים, כמו גם למנות חוקרים פרטיים.
נראה אם כך, כי גם בארה"ב וגם באנגליה הבינו והפנימו שהשופטים הם רק בני אדם, ולכן בהחלט ייתכן שישנם נאשמים שהורשעו על לא עוול בכפם.
נדרשת חקיקה משלימה
פסק הדין שהתקבל בבית המשפט העליון פתח בידי נאשמים הזדמנות נדירה, לעתור לקבלת חומרי חקירה חדשים לצורך הוכחת חפותם, בכפוף לתנאים שפורטו. מעתה, אין לראות בפסק דין מרשיע כסוף פסוק. בידי הנאשם שהורשע על לא עוול בכפו יש כלי נוסף להמשיך ולהילחם על חפותו באמצעות שימוש בזכות היסוד לקבלת חומרי חקירה לצורך הוכחת טענותיו.
עם זאת, חשוב להדגיש שזכות העיון בחומרי חקירה חדשים לא תהיה שלמה אם הכנסת לא תעגן בחוק את החובה לשמור על מוצגים והראיות שנאספו בידי המשטרה והפרקליטות במהלך ניהול המשפט.
* עו"ד ניר יסלוביץ' עוסק בתחום הפלילי.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין