יזם הפקיד חשבונות מסחר בשוק ההון בידיו של אנליסט, אך לאחר שצבר הפסדים ניכרים, תבע ממנו פיצוי. למרות הקביעה ששני הצדדים נושאים באחריות שווה, חויב האנליסט לשלם לו כ-43 אלף שקל.
יזם טכנולוגי פנה לאנליסט מחברת "טריידנט" לשם קבלת מידע בתחום המסחר בני"ע. לאחר שהתרשם כי מדובר במומחה שיכול לסייע לו להניב תשואות ורווחים, סיכמו השניים שהאנליסט ינהל עבורו חשבון מסחר.
לכתבות נוספות בנושא:
במאי 2010 פתח היזם שני חשבונות מסחר, בהם הפקיד כספים בסכום כולל של למעלה מ-138 אלף דולר. האנליסט החל לפעול בהם באסטרטגיה הקרויה "סווינג". לאחר שנצברו בחשבונות הפסדים, סיכמו השניים שהפעילות בחשבונות תפוצל לשני אופני מסחר שונים– "סווינג" ומסחר יומי "רגוע" לטווח הקצר.
למרות זאת, החליט האנליסט לבצע את פעולות הסחר רק בשיטת ה"סווינג" וההפסדים המשיכו להצטבר. כך, בשלושה ימים בלבד נצברו ליזם הפסדים בסכום של 31,579 דולר. האנליסט הודיע ליזם על ההפסדים והציע לו לסיים את עבודתו, אך היזם הורה לו להמשיך בפעילות. האנליסט נעתר לו עד שבשלב מסוים החליט להפסיק את הפעולות בחשבון.
היזם, שטען שהאנליסט פשוט נעלם לו, הגיש נגדו תביעה בבימ"ש השלום בכפר סבא ודרש לחייבו בהפסדים שהגיעו ל-122,136 שקלים.
התובע טען, שהמצג שהציג בפניו האנליסט בנוגע ליכולותיו וכישוריו היה שקרי ולא שיקף את המציאות או את הסיכונים הגלומים בפעילות המסחרית.
לטענת האנליסט, הוא נהג עם התובע בשקיפות מלאה, שמר עמו על קשר רציף והדוק ויידע אותו על סיכוני המסחר בשוק ההון. לדבריו, ההפסדים נגרמו בשל תקופה תנודתית בשוק ההון ועם היווצרם אף הציע לו לסיים את פעילותו, אך התובע התעקש להמשיך.
לקח צ'אנס
סגנית הנשיאה, השופטת רחל קרלינסקי קבעה, כי גם אם הנתבע ניסה להרשים את התובע ושיבח את כישוריו ללא קשר למציאות, קשה לקבל את הטענה שהתובע הושפע ממצג זה לכל אורך תקופת המסחר, גם לאחר שידע על ההפסדים.
השופטת קבעה, כי התובע היה מודע לסיכוני המסחר הגבוהים אך בחר "לקחת צ'אנס" מתוך תקווה להרוויח ותוך אדישות לסיכונים, גם לאחר שהנתבע התריע על ההפסדים. מכאן, קבעה השופטת, שלא הוכח קשר סיבתי בין מצגי הנתבע לנזק הנטען.
עם זאת, קבעה השופטת, שהוכח שהנתבע חרג מההסכמות בינו לבין התובע כשנקט בשיטת מסחר בעלת סיכון גבוה יותר שהתובע לא אישר ועל כך עליו לשלם. אלא שגם התובע לא חף מאשמה, שכן לא הגדיר לנתבע כראוי את גבולות הסיכון הצפוי, ולכן הוטל עליו אשם תורם של 50%. בסופו של דבר, חויב הנתבע לשלם לתובע כ-43 אלף שקל, בנוסף להוצאות ושכר טרחת עו"ד של 10,000 שקל.
אף ששוק ניהול התיקים הוא תחום מוסדר מאוד בחקיקה, בפועל הוא בין התחומים הפרוצים ביותר. כך למשל, על אף שמנהל תיקים חייב לקבל אישור בכתב מהלקוח לביצוע השקעה או לרמת הסיכון לניהול התיק, קורה לא אחת שמנהל התיקים משקיע את כספי הלקוח ברמת סיכון גבוהה יותר מזו שהסכים לה הלקוח. לכן, כשלקוח סופג הפסד, יש לבדוק היטב את ההסכם עליו חתם. במקרים רבים יתברר כי מנהל התיקים הפר את החוזה.
* עו"ד חן בר-און עוסק בדיני נזיקין.
**הכותב לא ייצג בתיק.
***המידע המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין