המחלוקת עסקה בשאלה האם המאמן הוותיק פוטר או התפטר, והאם החברה שרכשה את הקבוצה ב-2007 חייבת בתשלום זכויות על תקופות קודמות. השופטת הכריעה לטובת התובע.
עופר לביא אימן את קבוצת הנוער של הפועל באר שבע במשך 13 שנה, משנת 1994 עד 2007, אז היה שייך מועדון הכדורגל לעמותת "התאגדות לתרבות גופנית הפועל באר-שבע".
פוטרתם ללא שימוע?
עורך דין דיני עבודה
ב-2007 רכשה את המועדון "החברה לקידום הספורט באר-שבע בע"מ". שנתיים לאחר מכן, הופסקה עבודה בנסיבות שנויות במחלוקת, בעקבותיה הגיש לביא תביעה בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע.
הוא טען שבמהלך חודש מאי 2009 גילה מאמצעי התקשורת שאדם אחר מונה לתפקיד מאמן הקבוצה שאותה אימן. מכך הוא הסיק כי פוטר מתפקידו, מבלי שנערך לו שימוע, מבלי שניתנה לו הודעה מוקדמת ומבלי ששולמו לו פיצויי פיטורים כדין.
לדברי התובע, בשל ההמשכיות שחלה בעבודתו, חייבת הנתבעת בתשלום פיצויי פיטורים גם בעבור התקופה שקדמה להיותה מפעילת המועדון.
בנוסף, התובע טען כי לא נמסרו לו תלושי שכר, ומשכך הוא לא היה מודע לעובדה שלא שולמו לו דמי הבראה, פדיון ימי חופשה והוצאות נסיעה.
הנתבעת טענה, בין היתר, כי כשרכשה את המועדון מהעמותה, התחייבה האחרונה לסיים את ההתקשרות עם עובדיה ומסרה לה שהתובע קיבל ממנה את מלוא הזכויות המגיעות לו, ואף חתם על כתב ויתור.
כמו כן, לגרסתה, התובע לא פוטר אלא נטש את מקום עבודתו ובאותה עת לא פנה אליה בדרישה לקבלת זכויות כלשהן.
מפטרת בלי שימועים
השופטת יעל אנגלברג שהם קיבלה את גרסת התובע. "מעדויות עדי הנתבעת עולה כי גרסת התובע שלפיה איש לא שוחח עימו קודם להפסקת עבודתו, לא נסתרה. יתר על כן, כל עדי הנתבעת הרלוונטיים טענו כי הם אינם יודעים מי שוחח עם התובע", ציינה השופטת.
בנוגע להיקף הפיצויים, שנקבעים בהתאם לתקופת ההעסקה, השופטת דחתה את הטענה שלפיה התובע חתם על כתב וויתור. מן העדויות התברר כי הסכום שהוצע לתובע לא כלל שום חישוב ברור ומבוסס, לתובע לא הוצגו זכויותיו, והסכום כלל לא התייחס לתשלום פיצויי הפיטורים.
כמו כן, ציינה השופטת, התובע הכחיש שקיבל תשלום כלשהו, ואילו הנתבעת טענה שקיבל המחאות במעמד החתימה, אלא שהיא נמנעה מלהציג את ההמחאות או דף תנועות בנק שיכלו לסתור את טענת התובע.
השופטת הוסיפה כי "טענת הנתבעת שלפיה רכשה את המועדון כשהוא נקי מהתחייבויות לעובדים, אינה יכולה לעמוד כנגד טענות העובדים לזכויותיהם על פי דין ועניינה במישור מערכת היחסים ההסכמית בינה לבין העמותה בלבד".
לאחר שניתחה את רכיבי התביעה השונים, השופטת קבעה לבסוף כי הנתבעת תשלם לתובע פיצויים בסך כ-123,000 שקל, בהם פיצויי פיטורים עבור 12 שנות עבודה, וכן פיצויים בגין אי עריכת שימוע, דמי הבראה, פדיון חופשה, נסיעות ועוד. בנוסף, הנתבעת חויבה בהוצאות משפט בסך 20,000 שקל.
במהלך המשפט התברר כי הנתבעת לא נוהגת לערוך שימוע למאמנים שהיא מפטרת. "היעדר קיומו של שימוע כשיטה, היא פרקטיקה הראויה לגינוי", כתבה השופטת.
- ב"כ התובע: עו"ד מיכה דוד
- ב"כ הנתבעת: עו"ד ירון הורוויץ, עו"ד עידו בר נתן
* עורך דין גדי פקדו עוסק בדיני עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין