ביהמ"ש העליון הורה לאחרונה על הגדלת פיצוי משמעותית בשני מקרים של הפרת "חוק הספאם". השופט רובינשטיין הבהיר לשופטים שדנים בתביעות כאלה, שהיקף הפיצוי צריך לתאום את ייעודו של החוק: מיגור התופעה והרתעה מפניה.
בשני המקרים, שנדונו במאוחד, התבקש בית המשפט העליון להבהיר מהו היקף הפיצוי הראוי לפי "חוק הספאם".
במקרה הראשון, דובר בעורך דין, שקיבל 20 פרסומות לדוא"ל שלו ממלון "קלאב רמון", גם לאחר שביקש לחדול מכך. בית משפט לתביעות קטנות חייב את המלון לשלם לעוה"ד 150 שקל על 5 ההודעות שנשלחו לפני בקשת ההסרה, ועוד 500 שקל על כל הודעה שנשלחה לאחר מכן ובכך הכל 8,250 שקל. בהחלטתו, הפחית בימ"ש את סכום הפיצוי, בין היתר, כיוון שהמבקש עורך דין. בקשת רשות ערעור שהגיש למחוזי נדחתה.
במקרה השני, המבקש, שהציג את עצמו כ"לוחם צדק למניעת ספאם", קיבל 40 מיילים פרסומיים מחברת "לוג-טק" המפעילה אתרי אינדקס. בית המשפט, שקבע שהאיש לא הקטין את נזקו בכך שלא ביקש להסיר עצמו מרשימת התפוצה, פסק לו פיצוי של 5,000 שקל בלבד. גם הפעם הניסיון לערער לא צלח.
יצוין כי בשני המקרים מדובר בפיצוי נמוך יחסית בהתחשב בפיצוי המרבי על משלוח "ספאם" לפי החוק – 1,000 שקל להודעה. השניים, שהמשיכו וניסו את מזלם, בעליון זכו.
התביעות - כלי אכיפה מרכזי
השופט אליקים רובינשטיין, שקבע שמדובר בסוגיה בעלת חשיבות ציבורית, קיבל את הערעורים שהגישו.
השופט הסביר שהחוק הישראלי מתבסס על השיטה האירופאית, לפיה משלוח דבר פרסומת במסרון, דוא"ל או פקס, דורש הסכמה מפורשת של הנמען. זאת, אגב, בניגוד לארה"ב שם ניתן לשלוח פרסומות כל עוד הנמען לא הודיע שהוא מסרב לקבלן.
השופט המשיך: חוק הספאם נועד למנוע את המטרד הציבורי הנפוץ של שליחת דברי פרסומת בלתי רצויים, וקובע שני מישורי התמודדות: פלילי ואזרחי, אך המחוקק הכיר בכך שהדרך היעילה ביותר לבלימת היא זו האזרחית, באמצעות חיוב מפרי החוק ב"פיצוי לדוגמא" (מעין פיצוי עונשי).
היקף הפיצוי, קבע השופט, צריך לבטא את העובדה שזהו כלי האכיפה המרכזי למניעת "ספאם", ולכן על השופטים לצאת מנקודת הנחה שהנפגע זכאי למלוא הפיצוי, ובהתאם לנסיבות המקרה, לשקול אם להפחיתו. השופט הדגיש, כי השיקול של הקטנת הנזק כלל לא רלוונטי, שכן הסעד לא נועד לפצות על הנזק שנגרם לנפגע אלא להרתיע את הפוגע ולמנוע את התופעה.
עם זאת, הדגיש השופט, שככל בעל דין, גם על תובע לפי "חוק הספאם" להתנהל בתום לב, ולא להשתמש בהגשת התביעות להתעשרות. משכך, לעמדת השופט, על המחוקק לאפשר לבתי המשפט לפסוק חלק מהפיצוי דווקא למטרות ציבוריות בתחום הגנת הפרטיות.
כאמור השופט רובינשטיין קיבל את עמדת המבקשים והורה על הגדלת הפיצוי לכל אחד מהם: בעניין עוה"ד נקבע שלא היום מקום להפחית את הפיצוי רק בשל היותו עו"ד. מטרת מיגור הספאם, נקבע, היא שצריכה לעמוד לנגד עיני השופט. משכך, הפיצוי לכל הודעת ספאם הוגדל ונפסקו לו 17,500 שקל סה"כ.
במקרה השני, קבע השופט כי לא הייתה כל הצדקה להפחתת הפיצוי המשמעותית בהסתמך על חובת הקטנת הנזק, שכאמור לא חלה. משכך, הפיצוי למבקש הוגדל ל-20 אלף שקל. עם זאת, השופט ציין, כי כדאי שהמבקש ישקול לתרום חלק למטרה ציבורית.
המשיבים חויבו גם בהוצאות המבקשים ובשכר טרחת עו"ד של 3,000 שקל לכל אחד.
* עו"ד דורון זיסו עוסק בדיני תקשורת ואינטרנט
** הכותב לא ייצג בתיק
***המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין