הגבר טען שאשתו לשעבר חסכה "על חשבונו" 285 אלף שקל והוא זכאי למחצית, ואילו האישה טענה שאת רוב הכסף היא צברה עוד לפני הנישואים, ולכן היא זכאית ל-75% מהמשאבים המשותפים. שלוש שנים נאלץ בית המשפט ללכת בין הטיפות כדי להביא לאיזון הגיוני.
בני הזוג התחתנו ב-2006 בנישואים אזרחיים בקפריסין וכעבור שנתיים נולד להם ילד. כשש שנים לאחר מכן הם הסתכסכו והאישה עזבה את הבית ועברה לבית הוריה.
לייעוץ בסכסוכי משפחה:
פנה ל-עו"ד דיני משפחה
כעבור חודשיים, הגיש הגבר תביעה לאיזון משאבים וטען כי מאחר שניהלו חיים משותפים הוא זכאי למחצית הכספים של האישה – גם אלה שצברה בחשבונה, גם אלה שבהם השתמשה לרכישת נכסים (כמו הדירה, שרשומה על שמה בלבד), וגם אלה שקיבלה לפני החתונה. בהקשר זה הוא טען כי לפני הנישואים הם גרו אצל הוריה שסייעו להם כלכלית וימשיכו בכך גם בעתיד, והוא הסתמך על הבטחותיהם.
מנגד הוא דרש לחייב את האישה במחצית מהחובות שלו. לסיכום הוא העריך כי על האישה לשלם לו 285,137 אלף שקל.
האישה טענה מנגד, כי מעולם לא התכוונה לשתף את בעלה ברכוש שצברה לפני הנישואים, מה גם שלאורך כל שנות הזוגיות ההתנהלות הכלכלית שלהם הייתה נפרדת לחלוטין – במכוון, והשיתוף התמצה בכלכלת הבית ותו לא. עוד לטענתה, לא היא שילמה את המשכנתא אלא הוריה ולכן בעלה לשעבר לא זכאי לדבר. היא מצידה דרשה שאיזון המשאבים ייערך באופן כזה שתקבל 75% מהנכסים המשותפים.
האישה גם סירבה לקחת חלק בחובות של הגבר, שלטענתה התנהל בצורה בלתי אחראית ואף הסתיר ממנה את הכנסותיו.
נסיונות בית המשפט להביא את הצדדים לפשרה לא הצליחו גם לאחר שהצדדים התגרשו באופן רשמי (ב-2013).
שווה בשווה
השופטת ורד שביט פינקלשטיין קבעה שהגבר לא הצליח לבסס את דרישותיו על נימוקים הגיוניים – משפטיים או עובדתיים. היא ציינה כי במהלך הדיונים הוא שינה את ההסברים לדרישותיו, באופן שהקשה להתחקות אחר האמת.
התנהלותו השנויה במחלוקת הביאה את השופטת לדחות את בקשתו לקבל אי-אילו כספים או נכסים שצברה האישה לפני הנישואים, ושאת חלקם קיבלה ממשפחתה.
אלא שבד בבד דחתה השופטת את בקשת האישה לבצע את איזון המשאבים בצורה לא שוויונית. לדבריה, החוק קובע שאיזון משאבים ייערך שווה בשווה ומחדלי עבר – כמו התנהלות כלכלית לא אחראית – אינם עילה לחרוג מכך. באותה נשימה הסכימה השופטת דווקא עם הגבר, שהאישה צריכה להשתתף בכיסוי הלוואה שנטל בזמן החיים המשותפים.
בסיכומו של עניין נפסק כי לצורך איזון – ומאחר שלשני הצדדים יש פיקדונות כספיים – האישה תצטרך להעביר לגרוש 10,150 שקל, בנוסף ל-7,500 שקל לכיסוי הלוואה שנטל.
לנוכח התוצאה הזו, השופטת לא פסקה הוצאות.
- ב"כ התובע: עו"ד רות לוי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד מאיה חונגר
* עו"ד אלינור ליבוביץ' עוסקת בדיני משפחה
הכותבת לא ייצגה בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין