אלמנה ביקשה מביהמ"ש המחוזי להצהיר כי מאחר שבעלה נפטר, המשכנתא על דירתם בהר אדר בטלה בהתאם לביטוח החיים שעשו. בנק מזרחי טפחות טען כי המנוח ידע שהביטוח מכסה רק חלק מהחוב, ודרש את היתר מהאלמנה. השופט משה בר-עם קבע שהבנק הפר את חובת הגילוי, וביטל את רוב החוב.
בין 1995 ל-2000 התקשרו בני הזוג עם בנק מזרחי טפחות בארבעה הסכמי הלוואה: הראשון בסך 500 אלף שקל, השני בסך 260 אלף שקל, השלישי בסך 40 אלף שקל, והרביעי בסך 300 אלף שקל.
לייעוץ בתחום
פנו ל- עו"ד בנקאות
על מנת להבטיח את פירעון ההלוואות, בני הזוג משכנו את זכויותיהם בדירתם ביישוב הר אדר, ואף התקשרו באמצעות סניף הבנק, בפוליסת "ביטוח חיים" עם חברת הביטוח "אליהו", בגין כל הלוואה. לפי הפוליסה, אם אחד מהם ימות, חברת הביטוח תשלם לבנק את "סכום הביטוח" כמשמעו בפוליסה, כך שההלוואה תזוכה.
בדצמבר 2006 נפטר הבעל, והאלמנה נותרה עם חוב על ההלוואות. הבנק פנה לחברת הביטוח לממש את תגמולי הביטוח, אולם אלה כיסו רק חלק מהחוב – מה שהוביל אותו לפתוח תיק הוצאה לפועל כנגד האלמנה.
האלמנה פנתה לבית המשפט המחוזי בירושלים וביקשה שיצהיר כי המשכנתא על הדירה בטלה, וכי אינה חייבת לבנק דבר מעבר למה שקיבל מהביטוח.
לטענתה, הבנק נהג כסוכן ביטוח ופעל בניגוד לחובת הגילוי כשנמנע מליידע אותה ואת בעלה המנוח כי סכום הביטוח בפוליסה מכסה רק חלק מסכומי ההלוואות.
הבנק לעומתה טען כי המנוח, שהיה עורך דין ותיק שהתעסק במשפט מסחרי ועסקי, הבין שחתם על פוליסת ביטוח המכסה רק חלק מהחוב, בהתאם לסכומים ולתנאים שנקבעו בה.
הבנק פעל כסוכן ביטוח
השופט משה בר-עם הסכים עם הבנק כי המנוח ידע כי הוא חותם על פוליסת ביטוח המכסה רק סכום מוגבל ולא את מלוא החוב יהא גובהו אשר יהא. עם זאת, ומאחר שהבנק בחר לעסוק בתיווך ביטוחי, הרי שהוא נחשב כסוכן ביטוח לכל דבר ועניין, וחלות עליו כל החובות החלות על סוכני ביטוח, ביניהן חובת הגילוי.
פה, סבר השופט, הבנק כשל משום שלא נתן למנוח הסבר מפורט על תנאי הפוליסה. הבנק לא הבהיר למנוח באופן מדויק ולפני חתימתו על הפוליסות, כי סכום ההגבלה אינו סופי, ושממנו יש לנכות את היתרה המשוערכת הכוללת של ההלוואות הקיימות (כך שלמעשה הוא מכסה רק 24.2% מההלוואה המקורית). משלא פעל כאמור, הבנק הפר את חובתו, קבע השופט.
הבנק גם לא הביא כל עד לחתימה שיעיד כי עמד בנטל הגילוי, ואף לא טען כי הוא עובד על סמך "הוראות נוהל" המעניקות לכל הלקוחות הסבר מפורט בעניין. אם היה טוען כך, הסביר השופט, ניתן היה להישען על נימוק זה, אפילו בהיעדר עד ספציפי שנכח במועד החתימה על הפוליסה.
לאור האמור, פסק השופט כי מאחר שהבנק הפר את חובת הגילוי בעניין סכום הביטוח, האלמנה פטורה מתשלום החוב עבור ההלוואה השנייה, השלישית והרביעית. בנוגע להלוואה הראשונה שהיתה בסכום גבוה יותר מהסכום בו הוגבלה הפוליסה, נפסק כי עליה לשאת בשיעור יחסי של 20% מסכום ההלוואה, לאחר שקבע כאמור כי המנוח ידע שיש הגבלה על הסכום המבוטח.
הבנק יישא בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד של האלמנה בסך 23,400 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד ניר גשרי, עו"ד מתן דרוקמן
- ב"כ הנתבעת: עו"ד עודד פלדמן
* עורך דין אלון רון ממשרד ורדי לשם רון עוסק בדיני בנקאות
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין