מנהל מע"מ חיפה חייב יבואנית מוצרי מזון במע"מ עסקאות בטענה שבשנים 2011-2012 מכרה חמאה בישראל עבור חברה רוסית. אלא שהיבואנית טענה כי בתקופת המכירה לחברה הרוסית לא היה כל קשר לחמאה שמכרה. ביהמ"ש קיבל את טענותיה והעמיד את המע"מ על מקומו.
עסקה סבוכה בין יבואנית מוצרי מזון למגזר הרוסי לבין חברת גלידות רוסית עוררה מחלוקת בנוגע למע"מ עסקאות בסך של כ-360 אלף שקל שחויבה בו היבואנית בשנת 2013.
הכל החל בשנת 2010, כששוק החלב העולמי נקלע למחסור ומחירי החלב האמירו. יצרנית גלידה רוסית בשם Stavropolskiy שהייתה בקשרים עסקיים וחבריים חמים עם היבואנית הישראלית, ביקשה ממנה לתווך בעסקת רכישת חמאה מארה"ב.
חויבת במס הזוי?
עורך דין מיסים
וכך, משלוח של 216 טון חמאה שרכשה היבואנית מהחברה האמריקאית יצא באניית משא לרוסיה בספטמבר 2010. המשלוח היה אמור להגיע לנמל בסנט פטרסבורג, אלא שברגע האחרון, שינויי רגולציה של משרד הבריאות הרוסי הביאו לתפנית בעלילה, והמשלוח נעצר בנמל המבורג שבגרמניה.
לאחר שהסתבר שהמשלוח לא ייכנס לרוסיה בשום פנים ואופן, החליטה היבואנית להוציא את המיטב מהמצב. החברה הרוסית הסכימה לבקשתה לדחות את מועד החזר הכספים ששילמה על המשלוח – כ-950 אלף דולר. הוסכם כי היבואנית תמכור את החברה בישראל, ובינתיים תנסה לספק לחברה הרוסית חמאה חלופית, ואם לא תצליח – תחזיר לה את כספה עד סוף 2015.
היבואנית חשבה שזו עסקה טובה כיוון שבאותה תקופה מחירי החמאה היו גבוהים, אך ציפייתה נכזבה. במהלך השנים 2011-2012 החמאה נמכרה במחירי הפסד, וביוני 2013 היא קיבלה את השומה של מע"מ שהטיל עליה מס עסקאות בטענה שמכרה את החמאה עבור החברה הרוסית.
השגה שהגישה היבואנית, שטענה כי היא-היא בעלת החמאה, נדחתה, וכך הגיע הנושא לפתחו של בית המשפט המחוזי בחיפה.
בערעור שהגישה היבואנית נגד החלטת מע"מ נטען כי ההנחה שהחברה הרוסית היא בעלת החמאה היא הנחה שגויה, שכן ההסכם בין שתי החברות שונה לאחר שהתברר כי לא ניתן להכניס את החמאה לרוסיה. הבעלות בחמאה נותרה שלה ואת החמאה היא מכרה במטרה לנסות להרוויח בכל זאת, בהתחשב במצב שנוצר.
המערערת טענה כי יש לראות את המועד הרלוונטי לצורך חיוב במע"מ כמועד מכירת החמאה בישראל. במועד זה היא הייתה בעלת החמאה ולא נותנת שירותים ולכן אין לחייב אותה במע"מ עסקאות.
מנהל מע"מ חיפה ביקש לדחות את הערעור, התעקש כי המערערת הייתה מתווכת בעסקה ונתנה שירות לבעלת החמאה – החברה הרוסית.
עמדה לא מבוססת
אלא שהשופטת אורית וינשטיין הודיעה כי אינה מקבלת את פרשנות מע"מ לעסקה. השופטת עיינה במסמכי העסקה השונים – בהסכם הראשוני, בנספחים שצורפו לו לאחר שכניסת המשלוח לרוסיה נמנעה, ובחשבוניות והדוחות הכספיים שהגישה המערערת. כל אלה לא ביססו את עמדת מע"מ כי המערערת העניקה שירותי מכירה לחברה הרוסית.
השופטת קבעה כי יש לבחון את העסקה בעת מכירת החמאה בישראל. בתקופה זו אין ספק שהמערערת הייתה בעלת החמאה לאחר שהעסקה הראשונה סוכלה מחמת "כוח עליון".
ההתנהלות העסקית של המערערת לאחר שנרקמה העסקה החדשה כפתרון שינסה למזער את הפגיעה במערערת, מעידה על כך שהיא הייתה הבעלים, שכן החברה הרוסית לא הייתה מעורבת במכירות, לא ידעה בכמה נמכרה החמאה או למי, ולמעשה לא התעניינה בה כלל.
לפיכך, הערעור התקבל. שומת העסקאות בוטלה ומנהל מע"מ חויב בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורכי דין של 40,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד אפי אוחנה
- ב"כ הנתבע: עו"ד יהודה גלייטמן מפרקליטות מחוז חיפה (אזרחי)
לקריאת פסק הדין לחצ/י כאן
* עורך דין אורן פרג' בנימין עוסק בתחום המסים
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין