דירות בפרויקט מגורים ביקנעם גילו כי טעות במדידת השטח גרמה לכך שפלשו לשטח פרטי. בית המשפט המחוזי בנצרת חייב את האחראים למחדל בתשלום פיצויים.
חברת הקבלן "יפרח אברהם" זכתה לפני כ- 20 שנה במכרז שערך משרד הבינוי והשיכון לבנייה ביוקנעם. בהתאם לזכייתה, הכינה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) תשריט המגדיר את השטח שהוקצה לפרויקט.
לשאלות בנושא תכנון ובנייה:
פנו ל-עורך דין תכנון ובנייה
טרם חתימת חוזה הפיתוח, גילתה רמ"י טעות בתשריט, שכן חלק מהשטח שהוקצה נמצא בבעלות פרטית. לפיכך היא ערכה תשריט מתוקן שהקטין את השטח, ושלחה אותו לקבלן.
זמן קצר לאחר מכן, התקבלה בקשת הקבלן להיתר בנייה מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה והחל בבנייה, ולימים, מכר את הדירות שנבנו. בחלוף השנים ביצעו הרוכשים עבודות בנייה נוספות בבתיהם, שבעקבותיהן נקלעו להליכים משפטיים.
במסגרת הליכים אלה התברר שפלשו במשך שנים לאותו שטח פרטי שהוצא מהתשריט, בשל מדידות שגויות של השטח. כתוצאה, השטח שרכשו מהקבלן הוקטן מ-224 מ"ר ל-133 מ"ר.
בעקבות הגילוי המרעיש, בעלי הדירות התאגדו והגישו תביעה משותפת נגד האחראים לטעמם למחדל. תביעתם התקבלה ונפסק לזכותם פיצוי בסך 575,000 שקל. האחריות חולקה בין הקבלן שמכר להם את השטח(60%), רמ"י שערכה תשריט שגוי(25%), והוועדה המקומית שאישרה את הבנייה (15%).
כמו כן, התקבלה הודעת צד שלישי שהגיש הקבלן נגד החברה שביצעה את המדידות ובעליה חויב באופן אישי להחזיר לקבלן את סכום הפיצוי שחויב בו.
בשנת 2016 הוגשו ארבעה ערעורים על פסק הדין.
רמ"י טענה שאין להטיל עליה כל אחריות לטעות בתשריט, שכן תיקנה אותו בזמן והעבירה את התשריט הנכון לקבלן מבעוד מועד. לטענתה, אילו הקבלן והמודד היו פועלים לפי התשריט הנכון, הנזק לא היה נגרם.
הוועדה טענה כי הסתמכה על תכנית המדידה השגויה שהגיש לה הקבלן, וביקשה לייחס גם אחריות לרוכשים, שלו היו מבצעים את הרחבות הבנייה בעזרת מודד מטעם יכלו להקטין את נזקיהם.
בעל חברת המדידה גם הוא ערער על פסק הדין. הוא התלונן על כך שהקבלן לא יידע אותו על שקיבל תשריט שגוי מרמ"י. בכל מקרה, לטענתו, אין לחייב אותו לשלם פיצויים באופן אישי.
מנגד, הרוכשים ערערו על סכום הפיצוי שנפסק לזכותם, ודרשו יותר.
הנזק כבר נעשה
נשיא בית המשפט השופט ד"ר אברהם אברהם קיבל את הערעור של רמ"י וקבע כי אין לה כל אחריות לנזק שנגרם. השופט הבהיר כי אין מחלוקת על כך שרמ"י הודיעה לקבלן עוד לפני שקיבל את היתר הבנייה, כי התשריט הראשון שמסרה לו שגוי. ועל כל פנים, לא הוכח שהמדידה השגויה נערכה לפי התשריט השגוי.
לעומת זאת, ערעורם של הוועדה והמודד נדחה.
לדברי השופט, הוועדה התרשלה כאשר אישרה את בקשת הקבלן, שבניגוד לתקנות, לא כללה מפה עדכנית של הסביבה, ואילו המודד התרשל באופן אישי משום שהוא והחברה שבבעלותו סיפקו שירות לקוי לקבלן ששכר את שירותיהם. בהתייחס לטענה בדבר הקטנת הנזק קבע השופט כי גם אם הרוכשים היו פונים למודד, והוא היה מגלה את הטעות בעת ביצוע השיפוצים, עדיין לא היה נמנע הנזק שנולד שנים קודם לכן.
גם ערעור הרוכשים נדחה, משום שלא נמצא כי יש מקום לפסוק להם פיצוי מעבר לזה שנפסק להם.
השופטים דני צרפתי ועאטף עיילבוני הצטרפו למסקנות השופט אברהם, והאחריות בין האחראים למחדל חולקה מחדש: הקבלן יישא ב-70% מהפיצוי – ויקבל החזר מהמודד, והוועדה תישא ביתר (30%).
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עורכת דין כרמית וובר קסטלמן עוסקת בדיני תכנון ובנייה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין