כדאי לדעת: גם מי שסובל מבעיות נפשיות זכאי לקצבת נכות מביטוח לאומי. עובד לשעבר שהתפטר בעקבות השפלות ואיומים, הוכר כנכה באחוזים חלקיים. לאחר שני עררים והחזרת הדיון לוועדה רפואית, נקבע לו אי כושר מלא בשל נכות נפשית.
האיש עבד באחת מרשתות בתי הספר בישראל. במהלך העבודה הוא סבל מ"הטרדות" ו"רדיפות" מצד מנהלת המוסד, שהשפילה אותו ואיימה עליו – או שיעזוב או שהיא תמרר לו את החיים.
לייעוץ בענייני כושר עבודה:
עורך דין ביטוח לאומי
כתוצאה מכך, הוא החל לסבול מחרדות, ודכאונות, התדרדרות בזיכרון, ואף לא ישן בלילות. בשנת 2010 הוא עזב את מקום העבודה, ומאז לא מצא עבודה, לאור מצבו הנפשי. בעקבות זאת הוא תבע את מקום העבודה ואת מנהלת המקום, וניתן פסק דין לטובתו.
בשנת 2014 דנה בעניינו ועדה רפואית, וקבעה לו 65% נכות תפקודית, בין היתר בהתחשב ב-63% אחוזי נכות רפואית, מהם 40% נכות נפשית.
לאחר מכן, בעקבות ערר שהגיש אל ועדה רפואית לעררים (אי כושר), הועלו אחוזי הנכות התפקודית ל-74%.
על החלטה זו הגיש האיש ערעור בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, באמצעות עוה"ד אייל פייפר. המטרה הייתה לבקש הכרה בעובדה שנכות נפשית פוגעת בכושר העיסוק.
בערעור נטען כי הוועדה הרפואית לא קבעה לעורר אחוזים בהתאם לפגיעותיו, מסמכיו המקפים, ואף הפרה את הוראות ספר הנכויות של הביטוח הלאומי, המתייחסות לנכות נפשית ותפקודית.
המערער שטח את ההוראות, ובהן סעיף מיוחד העוסק במישור הנפשי, ותתי הסעיפים המתייחסים ליכולת תעסוקה ומבחינים בין הגבלות שונות בתפקוד הנפשי והחברתי – הגבלה "בינונית", "ניכרת" ו"קשה".
משנקבעו לו אחוזים משמעותיים של נכות נפשית, טען המערער, הוועדה הייתה חייבת לבחון בכובד ראש את התפקודיות שלו לנוכח בעיותיו הנפשיות. בתוך כך העורר הציג מקרים להשוואה, בהם נקבעו 100% נכות תפקודית בעקבות אחוזי נכות נפשית נמוכים יותר מאלה שנקבעו לעורר.
כמו כן, טען המערער, הוועדה לא נתנה ביטוי הולם למסמכים והנתונים שהיו בידה, וממסכמים מסוימים התעלמה לחלוטין.
בנוסף, נטען כי יש לקחת בחשבון את העובדה שהאיש בן 65, דבר שיקשה עליו להשתלב במעגל העבודה.
מכל נימוקים אלה, המערער ועורך דינו טענו שבהתאם לסעיפי החוק ולמצבו של המערער, צריך היה לקבוע לו 100% נכות תפקודית.
ביטוח לאומי – המשיב – שיוצג על ידי עוה"ד אריק יעקובי, טען, בין היתר, כי קביעת דרגת נכות רפואית הטומנת בחובה מבחנים הנוגעים לכושר עבודה, אינה מצמצמת את סמכותה או שיקול דעתה של הוועדה לעררים. כל גישה אחרת תשמוט את הבסיס החוקי שמכוחו פועלת הוועדה.
הליקוי שנקבע למערער בגין נכותו הנפשית, טען המשיב, אינו כולל קריטריון של אובדן כושר עבודה מלא, אלא דרגת הגבלה, שבמקרה הזה נעה בין "ניכרת" ל"קשה".
כמו כן, נטען כי החלטת הוועדה סבירה ומנומקת, וכוללת התייחסות לכלל הליקויים הרפואיים, כולל הליקוי הנפשי.
לפני הדיון בבית הדין לעבודה, הסכימו ב"כ הצדדים שהעניין יוחזר לוועדה לעררים, על מנת שהיא תתייחס באופן מנומק להשפעתן של כלל הבעיות הרפואיות שלו על כושר ותשקול את קביעתה בהתאם, ובמסגרת זו אף תעניק לאיש זכות לטעון בפניה.
הרשמת מרב חבקין אישרה את הסכמה זו והדיון הוחזר לוועדה.
לאחרונה עיקשותו ומאבקו המשפטי של המערער השתלמו. הוועדה דנה בעניינו שוב והפעם העלתה את אחוזי הנכות ל-100%. מאז האיש מקבל קצבת נכות מלאה.
יש לציין כי ייתכן שמדובר בחידוש שיעזור לחולים רבים שסובלים מבעיות נפשיות לזכות בקצבת נכות מביטוח לאומי, המסרב להתייחס לכך שבעיה נפשית פוגעת בכושר העבודה.
*הכותב לא ייצג בתיק.
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין