אזרחים רבים שהוריהם נולדו או התחתנו מחוץ לישראל, או שהם עצמם נולדו בחו"ל, נדרשים על ידי בתי הדין הרבניים לעבור "בירור יהדות" בטרם יקבלו אישור להינשא. הבירור עשוי להסתיים בתוך כמה שעות אך גם עלול להיגרר על פני שנים. מהו ההליך ואיך מתמודדים עמו?
אזרחים שנולדו בחו"ל, או שהוריהם נולדו או התחתנו מחוץ לישראל, נדרשים לרוב לעבור "בירור יהדות" כשהם מבקשים להינשא באמצעות הרבנות. לעתים מדובר באנשים שגדלו בארץ כל חייהם כיהודים לכל דבר, נטמעו בחברה הישראלית וקשרו עמה את גורלם, אשר נדרשים באופן בלתי צפוי להתמודד עם הליך שעלול להיות עבורם מתיש ומשפיל.
מהו "בירור יהדות"?
מדובר בהליך משפטי-הלכתי בו שאלת הזהות היהודית של הנבדק עומדת למבחן. בהתאם להנחיות הרבנות הראשית, לא יינתן אישור לעריכת חופה וקידושין ללא בירור יהדותם של בני הזוג, ובמקרה של גירושין, לא יינתן גט אלא לאחר בירור יהדותו של כל אחד מבני הזוג.
בקשה לבירור יהדות מוגשת על ידי בני זוג שהוריהם נולדו או נישאו מחוץ לישראל, לצורך רישום לנישואין. את הבקשה יש להגיש בטווח שבין ארבעים וחמישה ימים עד תשעים ימים לפני המועד שנקבע לנישואין.
הליך של בירור יהדות מבוצע גם אגב הליך גירושין של בני זוג אשר לא נישאו בישראל באמצעות רב רושם נישואין, או כאשר הוריו של אחד מבני הזוג לא נישאו בישראל על ידי רב רושם נישואין.
הליך בירור היהדות מתבצע על פי רוב על ידי חוקר מומחה הכפוף להנהלת בתי הדין הרבניים. ישנם מקרים בהם בית הדין מפנה את ביצוע הבירור ל"חוקר יהדות חיצוני" – מומחה שאינו עובד הרבנות.
במסגרת ההליך נדרש הנבדק למלא טופס "הרצאת פרטים" בו עליו לפרט את שמות קרובי משפחתו (אילן יוחסין) שניים עד שלושה דורות אחורה. בנוסף, עליו להציג מסמכים שונים כמו תעודת לידה מקורית שלו, של אמו ושל סבתו מצד האמא; תעודת נישואין/גירושין של אמו והוריה; תמונות משפחתיות וכל מסמך אחר שיכול להוכיח את יהדותו (דרכונים, תעודת פטירה, פנקסי עבודה, פנקסי מילואים, דיפלומות, תעודות אימוץ, אישורי הכרת אבהות ועוד).
מומלץ להגיע לבירור עם אם הנבדק, וככל שהדבר אפשרי, גם עם הסבתא מצד האם.
השלכות ההליך
להליך "בירור יהדות" עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת. כאשר אדם נכשל בהוכחת יהדותו מתעורר "אפקט דומינו" ונשללת יהדותם של כל בני משפחתו מצד האם. כישלון ההליך יכול גם לאלץ את האדם לעבור גיור או להינשא מחוץ לישראל ולעתים אף לעזוב את מקום מגוריו, אם מדובר ביישוב קהילתי סגור.
ההליך גם משליך על תפיסת הזהות העצמית. ישנם מצבים בהם שנים לאחר שאותו אדם עלה לארץ וחי כאן כיהודי, שירת בצבא, ולעתים ניהל אורח חיים מסורתי או דתי – נשללת יהדותו באחת. הדבר עלול להוביל לשבר אישי עמוק ולערעור הקשר של אותו אדם עם העם והמדינה.
מנגד, ישנם מקרים בהם לאחר הבירור מאושרת יהדותו של הנבדק והוא שב למסלול חייו הרגיל.
"בירור יהדות" בהיבט המנהלי
החלטות בית הדין בעניין תוקף יהדותו של אדם לעיתים תכופות סותרות אחת את השנייה, דבר העולה כדי פגיעה באינטרס ההסתמכות של הנבדק ובתחושת הצדק
ישנם מקרים בהם בית הדין מקיים הליך בירור ומאפשר לבני זוג להינשא אך שנים רבות לאחר מכן, מזמן את אחד מהם לבירור מחודש שמביא לתוצאות שונות. כשמדובר בזוג שמעונין להתגרש, הפתיחה המחודשת של שאלת היהדות עלולה להציב אותם בעמדה בה הם מוחזקים כ"בני ערובה" ולא יכולים להסדיר את הגט על לסיום ההליך.
במקרים אחרים נבחנת יהדותו של אדם שנים לאחר שעלה ארצה מכוח חוק השבות וכבר הציג ראיות לרשויות בדבר יהדותו.
החלטות בתי הדין הרבניים כפופות לדין הכללי ולעקרונות המשפט המנהלי החלים על כל רשות ציבורית. כשמדובר בהחלטות סותרות מעין אלה, בית הדין נדרש להציג נימוקים כבדי משקל מדוע החליט "לפתוח מחדש" את ההחלטה הראשונה שאישרה את יהדותו של האזרח.
לסיכום, "בירור יהדות" הוא הליך משפטי רווי מתחים וחוסר וודאות. אם הוזמנתם לבירור מומלץ להפגין נחישות ולא להסס לבקר, באופן מושכל, מוקפד (אך מכובד) את שיקול הדעת של מבררי היהדות והמומחים החיצוניים של בית הדין. במידת הצורך יש לשקול לערער על ההחלטה, בשל השלכותיה הנרחבות.
כל נבדק הוא עולם ומלואו וכל החלטה המתקבלת בעניינו עשויה להיות הרת גורל ובעלת השפעה דרמטית על חייו ועל חיי בני משפחתו. על מבררי היהדות בבתי הדין הרבניים לפעול מתוך רגישות לנבדק ולשקול בכובד ראש את כלל הנסיבות לרבות החלטות קודמות שניתנו ועיתוי הבירור, הנערך לפעמים עשרות שנים לאחר שהנבדק עלה ארצה, מה שמקשה עליו להשיג הוכחות ולהביא קרובי משפחה ועדים.
* עורך דין טל קדש עוסק במשפט מנהלי
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין