מתי החל המנהג לחייב את הבעל לחתום על כתובה טרם הכניסה לחופה? אילו התחייבויות מכיל השטר ומה משמעותן? כמה כסף רשאית אישה לדרוש כשהיא תובעת כתובה והאם יכול הבעל להתחמק מתשלום? עו"ד נאוה סרף הרשקוביץ על הכתובה כרשת בטחון סוציאלי לחיים שלאחר הגירושים.
מקורות ומהויות
מקורה של הכתובה, כידוע, בדין העברי, וליתר דיוק - בתקנות חז"ל שיצאו בתקופת המשנה והתלמוד. המטרה אז הייתה להגן על נשים מגורשות מפני דלות וחוסר-אמצעים, כמו גם למנוע את הגירושים מלכתחילה. זאת, כיוון שבימים ההם הבעל יכול היה לגרש את האישה בנקל, כפי שנאמר: "היה קל לו להוציאה" (תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא פ"ט, ע"א).
לכתובה שני פנים: האחד - התראה ואזהרה לבעל, פן יגרש את אשתו ללא סיבה, ואם יעשה זאת - יהא עליו לשלם לה סכומים משמעותיים. השני - בטחון סוציאלי לאישה המגורשת - עם הגירושים מקבלת האישה את כספי הכתובה ויכולה להתחיל את חייה החדשים בבטחון כלכלי ומבלי לחשוש לפרנסתה.
עד היום, כידוע, נוהג החתן היהודי לחתום על שטר כתובה לפני הכניסה לחופה. חתימתו מהווה התחייבות לקיים את האמור בכתובה ולספק את צרכי אשתו.
הכתובה מחולקת לשני חלקים: עיקר הכתובה ותוספת הכתובה. תוספת הכתובה היא התחייבות הבעל לשלם סכום מסוים, לפי הבנתו ורצונו, היה ויפר את חובות הנישואים שלו כלפיה: חובת המזונות והמדור, החובה לשלם לה את עיקר הכתובה - סכום קבוע של 200 זוז (סכום אשר בזמנו היה שווה ערך למזונותיו של אדם במשך שנה), החובה לפדות אותה במידה וחלילה תילקח בשבי, לקבור אותה עם מותה, להותיר לה מזונות היה ותתאלמן ולשלם מזונות לבנותיו עד נישואיהן.
התחייבות משפטית לכל דבר ועניין
אף שנראה לנו כי החובות הללו ארכאיות ומתאימות לימים קדומים בהם האישה הייתה "עיקר הבית" ונטל הפרנסה היה על שכם הבעל, בתי הדין הרבניים מייחסים לשטר זה חשיבות מרובה. מאחר שבהתאם לחוק שיפוט בתי דין רבניים, הנישואים והגירושים בארץ נעשים על פי הדין ההלכתי, הרי שהכתובה מהווה כיום חוזה לכל דבר ועניין.
הגישה לפיה שטר הכתובה מייצג רק מסורת עתיקת יומין מובילה חתנים לא מעטים להתפאר ביכולותיהם הכלכליות ולכתוב בתוספת הכתובה סכומים דמיוניים של מאות אלפי ומיליוני שקלים. אלא שטעות בידם - מאחר שבתי הדין, כאמור, מייחסים לשטר זה חשיבות, במידה ובני הזוג ייקלעו לסכסוך והאישה תוכיח כי הבעל הפר חובותיו כלפיה, הוא עלול להיות מחויב בתשלום.
לכן חשוב לדעת: שטר הכתובה הוא התחייבות בעלת משמעות משפטית ועם סיום טקס החופה הוא הופך לשטר משפטי מחייב.
הפירעון - מתי תקבלי את הכסף?
פירעון הכתובה יבוצע עם פקיעת הנישואים בשל גירושין או בשל מותו של הבעל. אם מדובר בבעל שנפטר - הכתובה תשולם מעיזבונו. בהקשר זה עולות סוגיות משפטיות מורכבות כמו: האם האישה תהא זכאית לכתובתה מתוך העיזבון במידה והבעל ערך צוואה המנשלת אותה מרכושו? ומה קורה כאשר אישה יורשת את מחצית זכויותיו של הבעל שנפטר - האם היא זכאית לכתובה מעבר לכך, על חשבון מחציתם של הילדים? למיטב ידיעתי, סוגיות אלו טרם לא נפתרו בפסיקה.
על איזה סכומים מדובר?
תביעות רבות למימוש הכתובה הוגשו לבתי הדין הרבניים בידי נשים שנזנחו על ידי בעליהן. עם זאת, לרוב, בתי הדין לא נוהגים לחייב את הבעלים בתשלום הסכום הדמיוני לו התחייבו, וכבר נפסק על ידי בית הדין הרבני הגדול, כי בגין כתובה מוגזמת ישלם הבעל סכום הנע בין 36 אלף - 120 אלף שקלים בלבד (ראו: תק/ 3655-21-1 בד"ר עליון מיום 22/2/05).
על אף זאת, בתיק 058417940-64-1 קבע בית הדין הרבני האזורי בחיפה, ברוב דעות, כי בעל שבגד באשתו ישלם לה מיליון דולר בהתאם להתחייבותו כלפיה בכתובה. עם זאת, על פסק הדין הוגש ערעור, שעודנו תלוי ועומד.
כמובן, שישנם מקרים לא מעטים בהם בית הדין בוחר לפטור את הבעל מתשלום הכתובה. מקרה כזה הוא, למשל, כאשר הבעל הוכיח שהאישה מורדת, כלומר מסרבת לקיים עמו יחסי אישות ללא סיבה מוצדקת.
בטחון סוציאלי
יוצא אפוא, כי הכתובה היא כלי חשוב בידי האישה. אישה שתדע להשתמש בכתובה באופן מושכל במסגרת הליך הגירושים תזכה לקבל סכום משמעותי עקב גירושיה. סכום זה יכול לסייע לה להתחיל את חייה שלאחר הגירושים - והרי זו מטרת הכתובה: להוות בטחון סוציאלי לאישה.
עם זאת, חשוב לדעת שאם עסקינן במקרה בו האישה מבססת את תביעת הכתובה שלה כהלכה והבעל מבין כי בסופו של ההליך המשפטי בבית הדין הוא ישלם את אשר התחייב תחת החופה, יכול אמצעי זה להוות גורם כבד משקל במו"מ הרכושי בין בני הזוג כאשר לאישה יתרון כלכלי ייחודי, על בסיס הדין העברי.
מסקנה
תוספת כתובה הינה סכום אשר הבעל רשאי להוסיף כראות עינו בעת עריכת הנישואין, כאמור. הייתי ממליצה לנשים הנישאות עפ"י הדין העברי לעמוד על כתיבת סכום ראוי בתוספת הכתובה, כזה אשר מגלה את כוונותיו הרציניות של הבעל בעת החופה. שנית, הייתי ממליצה שבני הזוג יקבעו בהסכמה סכום ריאלי למקרה של פירוד. שני אלמנטים אלה יביאו לכך שכל עוד החוק הנוהג במדינת ישראל הינו חוק דתי, תוכל האישה לקבל הטבה כלכלית משמעותית דרך כתובתה ותוספת כתובתה אם קמה זכותה לקבלה.
* עו"ד נאוה סרף הרשקוביץ עוסקת בדיני משפחה
* המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחיות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדבקים האמורים.
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין