השבוע נכנסו לתוקף תיקון מספר 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות ותיקונים בחוק התכנון והבנייה ובחוק רישוי עסקים, המחייבים בעלי עסקים להנגיש את בתי העסק לבעלי המוגבלות. מה קובעים התיקונים וכיצד יש להיערך?
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, שנחקק ב-1998, נועד לאפשר לאוכלוסיית בעלי המוגבלות בארץ שוויוניות ויכולת לממש את זכויותיהם במרחב הציבורי.
מדובר בחוק רחב היקף המבטא את מחוייבותה של החברה הישראלית להכיר בזכותם של אנשים עם מוגבלויות לחיים נורמטיביים ולהשתלבות בחברה, תוך מתן מענה הולם לצרכיהם המיוחדים ותוך שמירה על כבודם, פרטיותם ועצמאותם.
זהו חוק משמעותי ביותר, בעל השלכות נרחבות על כל תחומי החיים. בין היתר, מחייב החוק מעסיקים רבים להיערכות, תכנון ויישום של פעולות שונות, שמטרתן לאפשר לבעלי המוגבלות להשתלב בחברה ובתעסוקה.
נגישות בכל מקום ציבורי
בשנת 2005 חוקקה הכנסת תיקון לחוק והוסיפה בו את פרק הנגישות שנועד להורות בפועל על הדרכים ליישום החוק. בתיקון לחוק נקבעו תקופות ליישומו המחייבות את הרשויות הציבוריות, משרדי הממשלה, מוסדות, מרכזי קניות ועסקים, שבבעלותם עד ארבעה מבנים, להנגיש את בית העסק לבעלי המוגבלויות.
חובת הנגישות חלה על בנייני ציבור, שטחי מסחר, מוסדות ציבור, בתי ספר, מרפאות, מוסדות להשכלה גבוהה, מרכזי תעסוקה, אתרי בילוי וטבע, צמתים ומדרכות, גשרים להולכי רגל, גנים ציבוריים, רכוש משותף בבנייני מגורים, שרותי שעת חירום ועוד.
החוק חל גם על מקומות ציבוריים שבניהול המדינה והרשויות הציבוריות, כמו עיריות ורשויות מקומיות, והן על מקומות ציבוריים המופעלים על ידי גופים פרטיים כגון שטחי מסחר ופנאי.
מעליות, שילוט ברייל והקראת טקסטים
לפי התקנות, שנועדו ליישם את חובת ההנגשה בפועל, והובילו גם לשינויים בחוק התכנון והבנייה ובחוק רישוי עסקים, מחויבים בעלי עסקים לפעול להתאמת העסק לבעלי המוגבלויות באופנים שונים, בהם: התקנת מעלית עבור מוגבלי תנועה ושילוט בכתב ברייל עבור לקויי ראייה.
כך, מי שעסוק באספקת שירות ציבורי כגון שירותי ביטוח, בנקים, מרכולים וקופת חולים, מחויב לדאוג שהשירות יהיה זמין לשימוש עבור אנשים עם מוגבלות, באמצעות ביצוע סידורים והתאמות כמו, למשל, שימוש בטקסטים מוקלטים להעברת מידע לאנשים עם לקויות ראייה ושמיעה או מתן הדרכה והכוונה בשפה המובנת לאדם עם מוגבלות שכלית. דוגמא נוספת היא התאמת גובה הדלפק לאנשים הנעים על כסאות גלגלים וכן התאמת השירותים לנכים.
סכנה פלילית וכלכלית
החל מהיום, חשופים בעלי העסקים לביקורות מצד הנציבות לשוויון זכויות, שלה סמכויות נרחבות ביותר. למעשה, נציגי הנציבות החלו כבר לבצע ביקורות כדי לוודא שמעסיקים מיישמים את הוראות התקנות בפועל.
בעל עסק, שיימצא כי לא ביצע את השינויים הנדרשים לפי החוק, עשוי למצוא עצמו בהליך פלילי. כך, הנציבות רשאית ליזום הגשת כתבי אישום בגין הפרת החוק נגד נושאי המשרה הבכירים בארגון אשר יש להם אחריות לסוגיית הבנייה וההנגשה של המבנה, כמו: מנכ"לים, מהנדסי עיר (שתפקידם לוודא מימוש הוראות החוק בעיריות שבתחומם) ובעלי תפקידים ברשויות המקומיות.
בנוסף לפן הפלילי, קיימת האפשרות לאכיפה במישור האזרחי בדרך של הגשת תביעה אזרחית. אנשים הסובלים ממוגבלות רשאים להגיש תביעה נגד האחראים להפרת החוק (בעלי העסק, למשל) ולקבל פיצוי ללא צורך בהוכחת נזק בסכום של עד 50,000 שקל נכון לשנת 2005 (צמוד למדד).
בנוסף, אדם עם מוגבלות, ארגון יציג או הנציבות רשאים להגיש תובענה ייצוגית בגין הפרת חובת הנגישות. כדאי להבהיר, כי כשמדובר בתובענה ייצוגית – שבמסגרתה התובע מייצג קבוצת נפגעים רבה – עלול למצוא עצמו המעסיק מחויב בפיצוי של מיליוני שקלים.
מכאן, שבעל עסק שלא יישם את הוראות החוק ולא יאפשר נגישות לעסקו לאנשים עם מוגבלויות, יהא חשוף הן להגשת כתב אישום פלילי והן לתביעה אזרחית. לפיכך, עדיף לכולם להתאים את העסקים לבעלי המוגבלות בהתאם להוראות החוק והתקנות. מעבר להגשמת עקרון השוויון בין בני האדם, בסופו של יום, גם בתי העסק ייהנו מזמינות לפלח נוסף של האוכלוסיה.
* עו"ד אריה חגאג עוסק במשפט אזרחי-מסחרי.
** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין