הורים שערכו צוואה הדדית ובה הורישו לאחת מבנותיהם נחלה במושב, לא ציפו שתירצח על ידי בעלה. מי יירש את הנחלה במקומה?
הורים ערכו ב-2006 צוואה הדדית שבה קבעו, בין היתר, כי לאחר מותם – אחת מבנותיהם תקבל את הזכויות בנחלה במושב בו התגוררו, אך זאת בתנאי שתדאג לאחותה עד אחרית ימיה.
לא יודעים כיצד לערוך צוואה?
זה הזמן להתייעץ עם עורך דין צוואות וירושות
כארבע שנים לאחר מכן, נפטר האב. למרבה הצער, ארבעה חודשים אחרי מותו אירעה במשפחה טרגדיה נוראית: הבת – שהייתה הנהנית לפי הצוואה – נרצחה בידי בעלה.
לנוכח פטירת בתה, החליטה האם לנסח צוואה אחרת, במקום הצוואה ההדדית, שבה החליטה שהזכויות בנחלה יעברו לנכדתה – הבת של האחות שנותרה בחיים – בכפוף לכך שתסעד את אמה.
בספטמבר 2012 נפטרה גם היא (האם / הסבתא). בהתאם לצוואה החדשה, ביקשה נכדתה לקבל את הזכויות בנחלה. אלא שאז היא נתקלה בהתנגדותם של בני דודיה – ילדי האחות שנרצחה.
הילדים טענו, בין היתר, כי סבתם לא הייתה רשאית לשנות את הצוואה על דעת עצמה, מאחר שהדבר חוטא לרצונו של סבם המנוח.
עוד לעמדתם, ביטול צוואה הדדית צריך להתנהל לפי התנאים שמונה חוק הירושה – ומשסבתם לא עמדה בהם – הצוואה החדשה צריכה להתבטל ויש לקבוע שהם, כיורשי אמם המנוחה, זכאים לקבל את הנחלה.
הנכדה טענה כי סבתה הייתה רשאית לשנות את הוראות הצוואה לאחר רצח הנהנית המקורית. לשיטתה, מרגע שדודתה נפטרה, לא ניתן לקיים את הצוואה ההדדית, בהתחשב בכך שכוונת הסבים הייתה להוריש לה – ורק לה – את הנחלה.
לטענתה, סבתה שינתה את הצוואה לאחר רצח דודתה דווקא כדי לקיים את רצון בעלה המנוח – שיהיה מי שידאג לבתו ויסעד אותה.
עוד הפנתה הנכדה להוראות חוק הירושה, שלפיהן כשיורש מת לפני שהגיעה שעתו לזכות בצוואה – הוראותיה בעניינו מבוטלות.
יתרה מזו, טענה הנכדה, כי הזכויות בנחלה כפופות להסכם משבצת עם מנהל מקרקעי ישראל, שבין היתר אינו מאפשר להוריש את הנחלה ליותר מיורש אחד, ואילו המתנגדים הם ארבעה.
לא צפו שבתם תירצח
סגן נשיא ביהמ"ש למשפחה בנצרת השופט אסף זגורי הסכים ש"חוזה המשבצת" אינו מאפשר את קיום הצוואה ההדדית, שתביא לפיצול הנחלה למספר יורשים. יתרה מזו, השופט קבע כי דווקא הותרת הצוואה ההדדית תחטא לרצונם של הסבים המנוחים.
כשבוחנים את לשון הצוואה, ציין השופט, ניתן להיווכח שהמנוחים לא צפו שהבת שהחליטו להוריש לה את הנחלה תירצח בעוד אמה בחיים ושכוונתם הייתה שהיא תטפל בבתם השנייה.
כלומר, רצונם החד-משמעי של הסבים היה שהבת שנרצחה תדאג באופן אישי לאחותה. תנאי אישי כזה לא יכול לחול על המתנגדים – ילדיה – שאפילו לא הציעו לדאוג לדודתם.
יוצא אפוא, שביצוע הצוואה ההדדית נכון להיום יוביל לפגיעה ברצון המנוחים – מהלך בלתי אפשרי. כמו כן, השופט הסכים לטענת הנכדה שהוראות הצוואה לטובת דודתה בוטלו כשנפטרה.
השופט ציין כי טענת המנגדים, שביטול הצוואה ההדדית הצריך מספר פעולות מצד הסבתא נכונה. אלא שלפי השופט אימוץ הסדר חוקי זה יביא לתוצאה בלתי מתקבלת על הדעת והיא שלילת יכולתה של הסבתא לצוות והותרת צוואה הדדית שכלל אי אפשר לקיים.
משכך, השופט קבע כי הסבתא הייתה רשאית לשנות את הצוואה לאחר מותם של בעלה ובתה, גם אם לא פעלה לפי הוראות החוק בעניין ביטול צוואה ההדדית.
הצוואה ההדדית בוטלה והמתנגדים ישלמו לנכדה הוצאות ושכר טרחת עו"ד של 5,000 שקל.
- שמות באי הכח לא צוינו בפסק הדין
* עו"ד נתנאל ירימי עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין