חברות המנהלות עסקים מחוץ לישראל, חברות הנותנות שירותים בחו"ל וחברות בעלות הכנסות פאסיביות בחו"ל שימו לב: חודש דצמבר הביא עמו רוחות של שינוי ותכנוני המס עומדים להשתנות ולהשפיע על שיעורי הרווחים, ואולי גם על אופי הפעילות העתידי של החברות הממקמות עצמן בחו"ל לצרכי מס.
תחילה באה יוזמתה של רשות המיסים לשינוי חקיקה בעניין חברות נשלטות זרות וחברות משלח יד זרות. השינוי אושר בכנסת ב- 1/1/2014 במסגרת תיקון 198, והוא נועד לסתום פרצות מס, שפותחו מתחילת הרפורמה של 2003 ועד היום. הרפורמה, כזכור, הרחיבה את "בסיס המס" ומכוחה הוטל מס על רווחים שמפיקים ישראלים - יחידים וחברות - מחוץ ישראל. שינוי החקיקה סתם את הגולל על תכנוני המס שהתאפשרו בעטיין של הפרצות בחוק.
עד לשינוי, חברות משלח יד הפועלות במדינות החתומות עם ישראל על אמנות למניעת כפל מס הצליחו להתחמק מכוח האמנה מתשלום מס בארץ, שכן האמנה גוברת על כל דין. זו אחת הפרצות שהשינוי החקיקתי בא לסגור. עם השינוי, יעשה חישוב הרווח לצורכי מס על פי הכללים המקובלים בארץ ולא בחו"ל, כך שלרשות המיסים תהיה שליטה רבה יותר, בין היתר, על החישוב ועל הכללת רווחי הון כהכנסה פאסיבית בקרב חברות נשלטות זרות.
הסלט צבר, החברה בלגית
שינוי החקיקה היה הסנונית הראשונה: בשבוע השלישי של דצמבר ניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב פסק-דין מעניין, העוסק בשאלת גובה המס שישלמו בעליה לשעבר של חברת סלטי צבר, שמכרו אותה לפני 14 שנה לאסם בעלי החברה טענו, כי מכיוון שהחברה היתה בלגית בעת המכירה, הרי שהם פטורים מתשלום מס בארץ.
השופט מגן אלטוביה קבע בפסק הדין, כי גם אם למראית עין חברה נשלטת ומנוהלת בחו"ל, הרי שכל עוד בעלי המניות שלה פועלים ושולטים בחברה מישראל, הם יקבעו את תושבותה. במקרה זה, לניהול החברה בחו"ל מונו מנהלים חסרי סמכויות בשכר דל ביותר - כ-300 יורו בחודש - והשופט קבע, כי הם משמשים עלה תאנה: ברור היה שמנהלים אלה אינם מקבלי החלטות או נושאים באחריות.
על מנת לקבוע את מקום התושבות של החברה יש לאתר את מקום מושבם של מקבלי ההחלטות, נכתב בפסק הדין, ולא להיתפס לפעולות בודדות שבוצעו על ידי החברה בחו"ל, חשובות יותר או פחות.
זוהי הפעם הראשונה בה תושבות חברה נקבעת על בסיס "שליטה וניהול", וזאת על אף שבפועל מינתה החברה מנהלים זרים לטובת ניהולה השוטף בחו"ל. משהוכח שה"שליטה וניהול" יושבים בישראל, קצרה הדרך לקבוע שמכוחם יוטל על החברה מס בישראל.
נראה שתם עידן הרווח הקל של חברות הממקמות עצמן בחו"ל לצרכי מס, ושאירועי החודש האחרון יעלו את הרף הנדרש לתכנון מס לגיטימי בתחום המיסוי הבינלאומי. השופט אלטוביה קבע בפסק הדין, כי "עדיין ניתן להוכיח שליטה וניהול בחו"ל, גם כשבעלי השליטה בחברה נמצאים בישראל". המשמעות היא, שתכנוני המס יהפכו למתוחכמים יותר ומורכבים יותר.
• לקריאת פסק הדין המאוזכר במאמר:
ינקו וייס אחזקות נ' פקיד שומה חולון
* הכותבים הם עורכי דין העוסקים בדיני מיסים.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין