מבוא
החשיבות בפסיקה מידתית והוגנת נעוצה בצורך שלא להעניק יתרון וכח רבים מדי לאחד הצדדים. פסיקה שתיתן יתרון ברור לאחד הצדדים בשלב מקדמי כשלב פסיקת המזונות הזמניים ותעצים אותו - תמנע מהצדדים לנהל משא ומתן הוגן, שיביא לפתרון כולל של הסכסוך המשפחתי. כך התיק המשפטי עלול להימשך שנים רבות ללא פתרון.
מזונות זמניים כסעד ביניים
כידוע, הדיון בתביעת מזונות הוא בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה על פי סעיף 3 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995.
במסגרת תביעת מזונות, יכול מי שתובע בשם הקטינים, להגיש בקשה למזונות זמניים, על פי תקנה 265 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984. זאת, על מנת למנוע מצב של חרפת רעב ועל מנת שלא יווצר מצב שקטינים או אשה יחוו קשיים כלכליים ויסבלו מחסכים בסיפוק צרכיהם (מעבר לקשיים שקיימים ממילא בשל גירושי ההורים).
התקנה חוסכת את הצורך להמתין עד לדיון הראשון, שלעיתים נקבע לחודשים רבים לאחר הגשת כתב התביעה. היא מאפשרת להגיש בסמוך ובצמוד להגשת התובענה, בקשה לפסיקת מזונות זמניים בלא דיון, כאמור, על פי תקנה 265 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984.
הפרוצדורה
הבקשה מוגשת תחת הפלטפורמה של תיק מזונות. המבקשים עותרים לפסיקת מזונות זמניים. אז מוגשת תגובה מטעם המשיב - הנתבע. לאחר מכן, בית המשפט - בדרך כלל ללא קיומו של דיון - פוסק את סכום המזונות הזמניים, עד לדיון שעתיד להתקיים בפרק של מספר חודשים לכל היותר.
לעיתים מחליט בית המשפט שלא לפסוק מזונות זמניים אלא להמתין לדיון, מסיבות שונות, ובמיוחד כאשר הגרסאות סותרות בצורה קיצונית.
שיפור נוסף במימד הזמן נעשה עם התיקון האחרון לתקנות סדר הדין האזרחי. עד לתיקון זה (תיקון מס' 9) היה על התובע להמתין עד למצב בו יוגש כתב הגנה, ורק אז ניתן היה להגיש בקשה למזונות זמניים בבחינת סעד זמני.
תיקון מס' 9 לסעיף 265 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 נועד לקצר את משך הזמן ממועד הגשת תביעת מזונות ועד למועד בו נפסק בפועל סכום המיועד למחיית מי שזכאי לקבל מזונות אישה או מזונות ילדים, בבחינת סעד של חירום-SOS.
הפרוצדורה לקבלת מזונות זמניים קודם לתיקון
בעבר, אישה הייתה מגישה תביעת מזונות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני עבור עצמה ו/או עבור הילדים, ועם ביצוע המסירה (דבר שיכול לקחת מספר ימים) היה על הגבר - הנתבע להגיש כתב הגנה.
פרק הזמן הנקוב בתקנות בנוגע להגשת כתב הגנה במזונות הוא 15 ימים. זאת, בניגוד למרבית התביעות, שבהן יש להגיש כתב הגנה בתוף 30 ימים ממועד ביצוע המסירה.
מיד לאחר הגשת כתב ההגנה (שבדרך כלל אינו מוגש במועד, ובמקומו מוגשת בקשה להארכת מועד להגשת כתב ההגנה, בשל הצורך למצוא עו"ד ולהכין את המסמכים המתאימים) - יכולה הייתה האישה להגיש בקשה למזונות זמניים לבית המשפט או לבית הדין.
במקרה כזה, הייתה ניתנת החלטה על ידי בית המשפט, כי על הנתבע - המשיב להגיש תגובה לבקשה למזונות זמניים, בתוך פרק זמן מסוים, בדרך כלל כ-20 ימים ממועד מתן ההחלטה.
בהנחה שהנתבע/המשיב היה מגיש כתב תגובה לבקשה למזונות זמניים, ובהנחה שעסקינן בשופט/ת זריז/ה - היו חולפים מספר ימים או מספר שבועות עד למתן החלטה, אשר מבוססת על כתבי הטענות בלא לקיים דיון בנושא המזונות הזמניים.
המשמעות היא, שבעבר, כתבי הטענות היו מוגשים אחד לאחר השני ולא במקביל.
אם נערוך חשבון לא מדויק ומהיר - מזונות זמניים בדרך כלל לא היו נפסקים אלא לאחר 2-3 חודשים ממועד הגשת תביעת המזונות, וגם זוהי תוצאה אופטימית.
והיום?
התיקון שהוכנס לאחרונה, קובע בסעיף 265א - כי "בעל דין שהגיש תביעה למזונות ומבקש שיפסקו לו מזונות זמניים יגיש בקשה לפסיקת מזונות זמניים....יפרט המבקש את טיעוניו ויצרף תצהיר שבו יאמת את העובדות שביסוד הבקשה וכן אסמכתאות".
שינוי נוסף הוא הצורך לתמוך את הבקשה למזונות זמניים בתצהיר, דבר שקודם לכן לא היה קיים.
בסעיף 265ג - נקבע כי "המשיב יגיש את תשובתו לבקשה בצירוף הרצאת פרטים... בתוך עשרה ימים מיום שהבקשה הומצאה לו...".
סדר הדברים לא השתנה אך הפעולות יכולות להיעשות כיום במקביל, באופן הבא:
כתב תביעה למזונות + בקשה למזונות זמניים - בשני כתבי טענות נפרדים אך באותו מעמד ובאותו זמן, דהיינו התביעה והבקשה מוגשות בצמידות. כתב תגובה לבקשה בתוך 10 ימים מיום ביצוע המסירה. כתב הגנה לתביעה בתוך 15 ימים מיום ביצוע המסירה.
בסעיף 266 ג - נקבע כי:"החלטת בית המשפט בבקשה תינתן מוקדם ככל האפשר".
בסעיף 266 ב- נקבע כי: "ראה בית המשפט צורך לקיים דיון בבקשה כאמור בתקנת משנה (א) יקבע מועד לדיון שיהיה לא יאוחר מ- 30 ימים מיום קבלת תשובת המשיב לבקשה".
התוצאה המעשית של התיקון לתקנות הינה, כי פסיקת בית המשפט למזונות זמניים יכולה להינתן בתוך פחות מ-60 ימים, ובמקרה של העדר אמצעים מוחלט לקטינים ו/או במקרה בו הגבר חסם את הגישה של האם למקורות כספיים ו/או אינו מעביר מאומה על חשבון מזונות - הקטינים מקבלים סעד ממשי מבית המשפט בפרק זמן קצר יותר.
מעניין לציין כי ממש לאחרונה, נתן כב' השופט נצר סמארה פסיקה למזונות טרום זמניים לשני ילדים, מיד עם הגשת כתב התביעה דווקא, ובטרם הוגש כתב הגנה. הבעל הגיש כתב הגנה ובמקביל בקשה לבטל את הפסיקה הטרום זמנית, ואולם בית המשפט דחה את הבקשה לביטול פסיקתו וקבע כי תיוותר על כנה עד לדיון.
בכך דאג בית המשפט לקטינים שלא ישארו ללא פת לחם עד לפסיקה ו/או עד לדיון. יש לציין כי פסיקה טרום זמנית בטרם הוגש כתב הגנה היא חידוש מעניין ומרענן שטרם נראה במקומותינו. (ראו: תמ"ש 18861-06-13)
מזונות זמניים - סעד זמני בעל אופי מיוחד
מזונות זמניים הם סעד בעל אופי מיוחד, והם נפסקים במסגרת תובענה למזונות המוגשת על ידי אחד מן ההורים (בדרך כלל האם) בשמם של הילדים.
בניגוד לרוב הסעדים הזמניים, אשר מיועדים לשמור על הסטטוס קוו הקיים ולקבע מצב, מטרת המזונות הזמניים הפוכה. מדובר במעין צו עשה זמני המורה לשלם מזונות בשיעור שנקבע.
צווי עיקול, צווי מניעה, צווי עיכוב יציאה מן הארץ וסעדים זמניים אחרים הניתנים במסגרת סמכות בית המשפט לענייני משפחה, אמורים לכך שלא יהיה שינוי במצב היה קיים ערב הגשת התובענות, בשל הגשתן.
הסעד של מזונות זמניים, הפוך- כבר בתחילת ההליך ישתנה מצבו של ההורה שיחוייב בהם, שכן יהיה עליו לשלם מזונות זמניים לקטינים הזקוקים - ככל ילד - לתמיכה הכספית של הוריהם.
מאחר שמדובר בסעד זמני יוצא דופן, בית המשפט נדרש לקבוע בזהירות רבה את יכולתו הכספית של האב, שכן עסקינן בסעד זמני המתבסס על ראיות לכאוריות בלבד, ואשר באופיו דומה הוא עד מאד לסעד הסופי שעתיד להתקבל - פסק דין למזונות.
באשר לסכום הנפסק, יש לבחון מהם הכספים הדרושים לצורך מחייתם של הקטינים עד לתום ההליכים ופסיקת מזונות קבועים. המינימום ההכרחי לפסיקת מזונות, ללא צורך בראיות, הינו כ- 1,350-1,400 שקל לקטין. סכום זה אינו כולל חינוך, מדור, הוצאות מדין צדקה והוצאות חריגות. אלו מתווספות על הסכום הבסיסי.
כזה הוא הסעד של מזונות זמניים. מזונות זמניים הוא מסוג הסעדים הזמניים המחוללים שינוי במצב הקיים, בניגוד למרבית הסעדים השומרים על הסטטוס קוו ומשמרים את המצב הקיים, כאמור.
עובדה זו, כשלעצמה, אינה מונעת את האפשרות להעניק סעד זמני, ובמיוחד סעד של מזונות זמניים. מזונות זמניים, מעצם טיבם ומהותם, אמורים להטיל על החייב במזונות חובת עשה, מתוך מטרה להבטיח את קיומם של הזכאים למזונות עד לבירור המשפט.
בעבר היה בית-המשפט מגביל עצמו בפסיקת מזונות זמניים: הם לא היו ניתנים אלא בנסיבות שבהן אין לתובע יכולת להמשיך ולכלכל את עצמו עד לתום המשפט. כפי שהסביר הנשיא שמגר בע"א 342/83 ג' גלוזמן נ' א' גלוזמן ואח' בעמ' 109:
"דמי המזונות הזמניים הם הכספים, הדרושים לזכאים לכך, לפי שיקול-דעת בית המשפט, למחייתם עד לסיום הדיון בתביעה. לכן לא יפסוק בית המשפט מזונות זמניים, אם מצויים בידיהם כספים מספיקים למחייתם עד לבירור המשפט...".
בדומה לכך אמר המשנה לנשיא אלון ברע"א 324/88 י' אדר נ' ר' אדר ואח' בעמ' 351:
"... מאחר ששלב הדיון במזונות זמניים הוא שלב ראשוני, וטרם נשמעו ראיות, על השופט לקבוע בזהירות רבה את יכולתו הכספית של הנתבע ואת צרכיו של הקטין, תוך שימת דגש על העובדה, כי מדובר בסעד זמני, המתבסס על ראיות לכאוריות בלבד".
לעניין זה אפשר להפנות גם לדברי השופט קיסטר בע"א 37/68 ח' גינז נ' י' (גינז) מאירי 528; שם נאמר כדלקמן:
"צו זמני, כאמור אינו מקנה זכויות ואינו מתיימר להקנות זכויות, ואינו מהווה מעשה-בית-דין. תפקידו של צו זמני להסדיר זמנית מצב עניינים ולהבטיח ביצועו של פסק-דין סופי שיוצא לאחריו, והחידוש בתביעת מזונות לעומת תביעות מסוג אחר הוא שבית-המשפט מצווה על תשלום כספים על חשבון מזונות טרם נקבעה הזכות למזונות.
הסיבה לכך היא שבית-המשפט רואה כי במקרה והמשפט לא יוכל להתברר בזמן קרוב, ולפחות על-פי ראיות לכאורה יש סיכויים שהתובע יזכה במזונות שהוא זקוק להם למחייתו, מן הצדק הוא לא להמתין עד בירור המשפט, אלא על-פי ראיות שאפשר לגבותם בדרך מקוצרת, יצווה בית-המשפט על הנתבע לשלם מזונות לקרוביו התובעים עד לבירור המשפט, כדי שקרוביו הזקוקים למזונות ושאינם בעלי אמצעים מספיקים לפרנס את עצמם לא יסבלו בינתיים חרפת רעב."
ובנוסף, כב' השופט ש' לוין ברע"א 2923/92 ט' פורת נ' ש' פורת:
"אין צו למזונות זמניים שונה מכל צו זמני אחר, שבגדרו מחליט בית המשפט על יסוד הראיות הלכאוריות שהובאו לפניו מבלי שהוא מקיים ניתוח מקיף של כל הראיות על פרטיהן, במידה וקיימות ראיות לכאורה, שעל יסודן יכול בית המשפט לקבוע את שעור המזונות הזמניים לפי קנה המידה של רמת החיים של בני הזוג בעבר רשאי הוא לעשות כן מבלי להתעלם גם משיקולים רלבנטיים אחרים..."
"... בשקלו את ענין הסעד הזמני, מתחשב בית המשפט באיזון בין האינטרס של התובע לקבל סעד זמני מידי לבין הפגיעה האפשרית בנתבע".
כיום בתי המשפט לענייני משפחה נוהגים ביד רחבה יותר, ופוסקים מזונות זמניים במהלך או בטרם דיון, גם בנסיבות שבהן הזכאים יכולים להתקיים מספר חודשים בלעדיהם. ככל הנראה, גם זאת מתוך המגמה שלא ליצור מצב בו צד אחד לחוץ ונכון להתפשר בכל מחיר.
הצורך לנהוג בזהירות יתירה בעת פסיקת מזונות זמניים
בבוא בית המשפט לענייני משפחה לקבוע מזונות זמניים, בטרם דיון, או לאחר דיון אחד או במהלכו, עליו לנהוג בזהירות יתירה, כדי שלא לתת יתרון לאחד הצדדים על פני רעהו. חשוב לזכור, כי מדובר בשעה שבה הנתונים המספריים והעובדתיים לא נבחנו ביסודיות והצדדים לא נחקרו עדיין.
לאמור - שני הצדדים צריכים להיות בלתי שבעי רצון במידה שווה, ולא צריך להיווצר מצב בו צד אחד מרוצה מן הפסיקה והצד השני מרגיש שנעשה לו עוול. תחושה של צד אחד כי יצא "מנצח" - לא תאפשר לצדדים ניהול משא ומתן מנקודת עמדה שווה.
מאחר שעסקינן בשלב כה מקדמי, בו העובדות אינן ידועות וברורות דיין, ומאחר שבית המשפט לענייני משפחה אינו יכול להעמיק ולבחון את טענות הצדדים לעומקן - עליו לנקוט במשנה זהירות ולפסוק סכום מקובל למזונות הקטין. בכל מקרה, לא ראוי כי בית משפט יפסוק סכום גבוה, כאשר טרם הובררו לו יכולת כל אחד מההורים וצרכי הקטין.
בר"ע 324/88 אדר נ. אדר נקבע כיצד יש לקבוע את אמת המידה לפסיקת מזונות זמניים:
"מהו השיעור הראוי לצורך פסיקת מזונות זמניים לקטינים? בדרך כלל מן הראוי כי ההלכות הנ"ל ינחו את בית המשפט גם לעניין פסיקת מזונות זמניים אך מאחר ושלב הדיון במזונות זמניים הוא שלב ראשוני וטרם נשמעו ראיות על השופט לקבוע בזהירות רבה את יכולתו הכספית של הנתבע ואת צרכיו של הקטין תוך שימת דגש על העובדה כי מדובר בסעד זמני המתבסס על ראיות לכאוריות בלבד...".
בית משפט, אשר יצור בפסיקתו למזונות זמניים פער כלכלי קיצוני בין הצדדים, כזה שייתן יתרון לאשה או לגבר, ייצור מצב שפערי הכוחות ביניהם בעת המשא ומתן לגירושין ובעת ההליכים המשפטיים ביניהם - לא יאפשרו דיאלוג בונה לפתרון וליישוב הסכסוך.
בנסיבות בהן אחד הצדדים מצוי במצב נחות כל כך, עד שיש סכנה שבמסגרת המשא ומתן יהיה מוכן לוויתורים מפליגים ויוותר על המגיע לו, בין בכסף ורכוש ובין בנושאים אחרים, נוצרת סיטואציה לא ראויה ולא נכונה.
על בית המשפט לשקוד להביא עד כמה שאפשר את הצדדים למצב שווה ושוויוני מבחינת מצבם הכלכלי בסיום הנישואין - כדי שלא ייעשה שימוש בסיטואציה להשגת יתרונות בלתי לגיטימיים.
וכך נאמר על ידי בית המשפט שלערעורים בירושלים בבר"ע (ים) 1081/05:
"... למען איזון ושלמות התמונה אעיר כי גם פסיקת מזונות זמניים גבוהים במיוחד אשר בעקבותיהם יימצא הבעל במצב של משיכת יתר בחשבון הבנק שלו או במצב של העדר יכולת תפקוד כלכלית ואילו מצבה הכלכלי של האישה יהיה כזה שמעותיה בידיה והיא יכולה לחיות ברווחה - אף זו סיטואציה שאינה תקינה שכן בה האיזון הופר לצד השני.
לפיכך אם רוצים אנו כי בני זוג יגיעו לדיון על רכושם או על מזונותיהם או על החזקת הילדים כאשר מטרת ההליך הוא הפעלת "צדק המשפט" באופן שוויוני יש להקפיד על כך כי יפסקו מזונות זמניים הולמים - לא גבוהים מדי ולא נמוכים מדי - וכך יוכלו הן האישה והן הבעל לנהל את המשפט המרכזי של חייהם כאשר ידיהם אינם קשורות מאחור ולכל אחד יש יכולת קיום כלכלית כפי שהייתה פחות או יותר ערב תחילת הדיונים ביניהם.
כאשר זו נקודת הפתיחה הכלכלית של ההתדיינות ניתן יהיה להגיע בסוף ההליך בהנחה כי הוא נוהל באפן צודק ושוויוני אל המטרה הנכספת של כל הליך שיפוטי שהוא 'צדק משפטי'...".
אין זה נכון לפסוק מזונות אישה או מזונות ילדים בצורה המקוממת צד אחד מן הצדדים ונותנת יתרון לצד השני. יש לפסוק מזונות זמניים לא גבוהים מדי וגם לא נמוכים מדי, כדי שלא ליתן לאחד הצדדים יתרון פסיכולוגי משפטי וטקטי!
ועוד נאמר בפסק הדין שלעיל:
"....לדידי זכות זו לנהל משא ומתן לגירושין ולהשתתף בהליכים משפטיים כאשר בני זוג נמצאים במצב כלכלי שווה פחות או יותר מכוח פסיקת המזונות הזמניים היא חלק מחובת בית המשפט לנהוג באופן שווה כלפי בעלי הדין. גישה בסיסית זו מצויה ברמב"ם הלכות סנהדרין פרק כא הלכות א-ג..."
אין כל ספק שעקרון השוויון בין בעלי הדין, עקרון על בשיטת המשפט הישראלית, מופר במקרה בו נפסקו מזונות גבוהים במיוחד לאשה המשתכרת בזכות עצמה משכורת גבוהה, או כאשר שאדם אמיד מחויב מזונות מינימליים.
שוויון כזכות יסוד
שוויון הוא ערך אשר הוכר כזכות יסוד בסיסית אשר נובעת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (על אף שאינה מופיעה בו באופן מפורש). משמעותו הבסיסית היא שהאדם אחד שווה לרעהו בכל היבט של חייו.
למרות זאת אין שוויון בין גבר לאשה בחובת המזונות כלפי ילדיהם. מן המפורסמות הוא כי חובת תשלום המזונות נפסקת על פי הדין האישי החל על הצדדים וזאת מכוח סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט-1959.
לאור האמור במאמר זה, ישנה חשיבות מוגברת לכך ששופט הדן בתיק ישקול היטב, פעם ועוד פעם את פסיקתו, יבחן את עצמו היטב במקביל לבחינת הנתונים הקיימים בפניו ביסודיות, ועל אף שמדובר בפסיקה זמנית, יפסוק בצורה מידתית ומאוזנת על מנת שלא להגדיל את פערי הכוחות בין הצדדים.
הדבר יאפשר ביניהם דיאלוג פורה והגעה להסכמים, וימנע ניהול הליכים מתמשכים הפוגעים בצדדים ובמיוחד בילדיהם המשותפים, הסובלים מן התהליך.
שופט שלא יקפיד על איזון בין הצדדים, לא יראה את הצורך בפסיקה שוויונית והוגנת ועקרון זה לא יהיה לנגד עיניו- עלול לגרום להימשכות שלא לצורך של התיק המשפטי, וכפועל יוצא מכך - לא רק שהצדדים ובני משפחותיהם יסבלו, אלא גם יגבר העומס על בתי המשפט.
שופט שיפעל נכון ויפסוק פסיקה מידתית ומאוזנת שלא תיתן יתרון בולט לאף צד - יסייע בסיום התיק וימנע הימשכותו שתהיה מיותרת.
סיכום
קדם המשפט הראשון בו נפסקים המזונות הזמניים (אלא אם נפסקים מזונות קודם לכן על פי תקנה 265 לתקנות סדר הדין האזרחי) הינו דיון חשוב ביותר, שלעיתים יש בו כדי להכריע את גורל התיק.
אין זה קדם משפט במסגרת הליך אזרחי רגיל, אשר במרבית המקרים אין לו משמעות רבה, ובית המשפט האזרחי מנסה להביא את הצדדים להסכם, לשלוח אותם לגישור, או לנסח פלוגתאות ומוסכמות ולקבוע תאריך להוכחות.
קדם משפט ראשון בתיק גירושין, המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה, עוסק ברוב המקרים בפסיקת המזונות הזמניים, וכפי שהובהר לעיל - יש חשיבות רבה מהי התוצאה בסעד זמני זה, שיש בו לקבוע את דרך השתלשלות התיק כולו ואת תוצאותיו.
במידה ויפסקו מזונות זמניים גבוהים מדי לאשה, עשויה האישה לסרב להתגרש ולו מהטעם שהבעל מכלכל אותה בסכום ראוי, והיא לא תמהר לוותר על הכנסה שוטפת שאין היא צריכה לעשות מאומה בגינה והיא מאפשרת לה בטחון כלכלי.
פסיקת מזונות גבוהה מידי לאשה עלולה אף לגרום לה שלא לרצות לצאת לעבודה ולהתפרנס מעמל כפיה, והיא תמשיך ליפול לנטל על הבעל אשר יחויב לפרנסה עד לגירושין (ולעיתים גם לאחר מכן באמצעות מזונות שיקומיים).
לדידי ולהשקפת עולמי, סכום מזונות שצריך להיפסק לאשה הוא כזה שיאפשר לה קיום, אך מנגד, ראוי כי לאחר פרק זמן מסוים של שיקום, המזונות יפסקו על הצד הנמוך, כך שלא ישתלם לאשה להמשיך ולשבת בבית, והיא תבחר לצאת ולעבוד, הן כדי להשתכר והן כדי לשקם את חייה.
באשר לילדים- אם יפסקו מזונות ילדים גבוהים מדי - עלולה האם להיאחז בסכום זה של מזונות זמניים כבקרנות המזבח, ולסרב להגיע להסדר כולל אשר המזונות הקבועים בו נמוכים יותר, אלא אם כן תזכה בוויתורים כלכליים אחרים בתחום הרכושי.
לעומת זאת, אם המזונות יהיו נמוכים מדי, עשוי הבעל/האב להרגיש שידו על העליונה ולסרב לעשות ויתורים כלשהם שיביאו להסדר כולל. גבר המחזיק באמצעים הכלכליים של המשפחה יכול "לייבש" את אשתו תרתי משמע- לא לאפשר לה קיום ברמה לה הורגלה, ולסרב לתת לה גט במידה ולא תיכנע לתנאיו.
בנסיבות אלו ולאור האמור לעיל, ברור כי ישנה חשיבות עצומה לפסיקת מזונות מידתית, שתאזן בין צרכי המשלם מחד והנזקקים לתשלום מאידך, אך לא תיצור מצב שבו צד אחד יצא נשכר מן הפסיקה הזמנית ובשל כך לא ימהר להגיע להסכם כולל.
בשל האמור לעיל - מצופה משופט בית המשפט לענייני משפחה לנהוג בזהירות יתירה, ולבחון - על אף היות הסעד זמני - את מכלול הנסיבות, ככל שהוא יכול לבדוק זאת - לפני קיום הוכחות, לפני קבלת ראיות ולפני שהצדדים נחקרו - ולהשתמש בניסיונו המקצועי, ניסיון החיים שלו, והאינטואיציות שלו, ברגישות ובתבונה, ולנהוג בצורה מידתית - שאחרת התיק יימשך שנים רבות, וכלל הצדדים - לרבות השופט - יצאו ניזוקים מכך.
* עו"ד אלינור ליבוביץ, עוסקת בדיני משפחה, גירושין ובגישור, מנהלת ובעלת האתר gerushin.co.il.
** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין