בית הדין הארצי לעבודה קבע כי כשעובדי חברה שנמכרה מועברים "מיד ליד", הם זכאים להודעה מוקדמת, על מנת שתהיה בידם האפשרות לבחור היכן לעבוד.
חברת "מנעולי ירדני אחזקות" נמכרה ב-2008 לחברת "אסטרון עבודות הנדסיות". בהתאם להסכמה בין שתי החברות, עובדי המפעל העוסק בייצור מנעולים ומפתחות יפוטרו מ"מנעולי ירדני" ויקבלו פיצויי פיטורים, אך ימשיכו לעבוד במפעל – אצל החברה החדשה. אלא שהסכמה זו לא הובאה לידיעת העובדים.
לייעוץ בענייני עבודה:
פנה ל-עו"ד דיני עבודה
רק במועד החלפת המעסיקים במפעל, וללא התראה מראש, הודיעה "מנעולי ירדני" לעובדים שמרגע זה הם מפסיקים לעבוד אצלה ועוברים לעבוד עבור "אסטרון". היא שלחה להם מכתבי פיטורים ושילמה להם פיצויים, והעובדים המשיכו לעבוד באותו מפעל אצל המעסיקה החדשה.
ב-2009 הם הגישו תביעה נגד "מנעולי ירדני" לתשלום דמי הודעה מוקדמת, שכן לטענתם היו זכאים להודעה מוקדמת לפני חילופי המעסיקים.
הטענה הייתה כי נשללה מהם הזכות לקבל הודעה מוקדמת לפני שהעבירו אותם מחברה לחברה, ולהחליט אם הם מעוניינים להמשיך בעבודה או לא. בכך נמנעה מהם האפשרות לחפש עבודה חלופית, ואם זכותם להודעה מוקדמת נשללה, לכל הפחות הם זכאים לדמי ההודעה המוקדמת.
בית הדין האזורי דחה את תביעתם וקבע, כי במצב של חילופי מעסיקים באותו מקום עבודה, המעסיק הראשון פטור מהודעה מוקדמת או תשלום דמי הודעה מוקדמת במקומה.
בית הדין גם קיבל את טענת החברה, כי תשלום דמי הודעה מוקדמת במצב שבו העובדים ממשיכים לעבוד, עשוי לגרום למצב שבו העובדים נהנים מתשלום כפול עבור אותו חודש – שכר עבודה ודמי הודעה מוקדמת.
העובדים לא ויתרו, והגישו במרץ 2011 ערעור לביה"ד הארצי לעבודה בדרישה לקבל את תמורת ההודעה המוקדמת. הם טענו, כי מאחר שלא הודיעו להם לפני פיטוריהם וחילופי המעסיקים, לא הייתה להם הזדמנות לחפש עבודה אחרת. יתרה מזו, כשעברו לעבוד בחברה החדשה, תנאי העבודה שלהם הורעו, וחלקם אף פוטרו.
המשיבה טענה כי דרישות המערערים נבחנו ונדונו כבר פעמיים בביה"ד האזורי, והוחלט כי בנסיבות של חילופי מעסיקים העובדים אינם זכאים להודעה מוקדמת, ולכן יש לדחות את הערעור.
עובדים אינם כלי שחמט
השופטת יעל אנגלברג שהם ציינה, כי לעובד נתונה הזכות להחליט היכן ובשירות מי הוא רוצה לעבוד ואין להתייחס לעובד כ"כלי על לוח השחמט". ההחלטה "להעביר" את העובד ממעסיק למעסיק ללא הודעה מוקדמת או לחילופין תשלום בגינה, שוללת ממנו את זכות הבחירה – גם אם בסופו של דבר העובד מחליט להמשיך במקום עבודתו.
השופטת הוסיפה, כי חוק הודעה מוקדמת חל על כל מעסיק שמבקש לפטר עובד, והוראותיו אינן כוללות הסתייגויות. משהוסכם כי העובדים פוטרו ושולמו להם פיצויי פיטורים – הם זכאים גם להודעה מוקדמת.
עוד קבעה השופטת, כי הטענה שתשלום דמי הודעה מוקדמת יגרום לכך שישולם לעובדים שכר כפול מופרכת. כל שהיה על המעסיקה לעשות כדי להימנע מהתשלום, הסבירה השופטת, היה להודיע לעובדיה מבעוד מועד על הכוונה לפטרם. משבחרה לשמור את המידע לעצמה – זו בעיה שלה.
לבסוף, השופטת קיבלה את ערעור העובדים וחייבה את "מנעולי ירדני" לשלם להם דמי הודעה מוקדמת בהתאם לתקופות העבודה שלהם, בסך כולל של 145,567 שקלים, בתוספת הוצאות משפט בסך 1,000 שקל שישולמו לכל אחד מהעובדים.
הנשיא יגאל פליטמן, והשופט (בדימוס) עמירם רבינוביץ הצטרפו לפסה"ד.
* עו"ד יהודה בוקוולד עוסק בדיני עבודה.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין