כיצד מממשים פסק דין או שטר חוב בהוצאה לפועל, ובאלו תנאים? מתי ניתן "לדלג" על שלב המשפט ולפנות ישירות אל ההוצאה לפועל?
כשמה כן היא, ההוצאה לפועל היא הדרך החוקית והנכונה להוצאות הליכים מסוימים אל הפועל. הליך גבייה יכול להתבצע באמצעות פסק דין כספי או פסק דין שבו בית המשפט נתן "צו עשה" לטובת הנושה ונגד חייב, למשל, צו לפינוי נכס.
לייעוץ בענייני הוצאה לפועל:
עורך דין הוצאה לפועל
בנוסף לכך, הליכי גבייה יכולים להתבצע באמצעות המחאה שלא כובדה או שטר חוב שמחזיק נושה. המשותף לכל אלה הוא כי החייב לא כיבד את חובתו או התחייבותו על פיהם.
ביצוע פסק דין כספי בסכום קצוב ניתן לביצוע בלשכת ההוצל"פ רק כעבור 30 יום ממועד מתן פסק הדין, וזאת על מנת לאפשר לחייב להסדיר את החוב לנושה בפרק זמן זה ומאידך, למנוע מהנושה להגיש את פסק הדין לביצוע בטרם עת ובכך להגדיל את החוב כלפיו.
לעומת פסק דין כספי, פסק דין ל"צו עשה" ניתן לביצוע מידי, או במועד שקבע בית המשפט. גם המחאה ושטר חוב שלא כובדו המוגשים לביצוע בהוצל"פ ניתנים לביצוע מידי ומעמדם במועד פתיחת תיק ההוצל"פ שווה ערך לפסק הדין.
היתרון בהפעלת המחאה או שטר חוב בלשכת ההוצל"פ טמון בכך שהאוחז בהם חסך מעצמו את הזמן הדרוש לניהול הליך משפטי, ובמקום זאת הוא רשאי לפנות ישירות לפעולות הגבייה בלשכת ההוצל"פ.
יחד עם זאת, כאשר החייב מגיש "התנגדות" או בקשה מתאימה לרשם ההוצל"פ בתוך 30 יום מהיום בו הומצאה לידיו האזהרה (הודעה שחובה למסור לחייב בטרם יתאפשר ביצוע פעולות כנגדו) הליכי ההוצל"פ מעוכבים ומועברים לבירור בבית המשפט. הבקשה שהוגשה להוצל"פ הופכת לכתב התביעה, ואילו ההתנגדות שהגיש החייב הופכת לכתב הגנה. בשלב זה יתנהל הליך משפטי רגיל.
ההמחאה בהוצל"פ תבוצע בתנאי שהיא חוללה, כלומר לא כובדה, הן מסיבת "אין כיסוי מספיק" והן מסיבת "חשבון מוגבל" של החייב. לעומת ההמחאה, הפעלת שטר חוב אפשרית בכל עת לאחר שהחייב לא עמד בפירעון החוב או אף חלק ממנו, בגינו ניתן אותו שטר.
אפשרות חדשה יחסית – תביעה לסכום קצוב
דרך נוספת לביצוע גביית חוב היא באמצעות הליך חדש יחסית, המאפשר הגשת "תביעה בסכום קצוב" של עד 50,000 שקל ישירות ללשכת ההוצל"פ. הליך מיוחד זה, למעשה "חוסך" מהזוכה את הצורך לנהל הליך משפטי עד לפסק הדין המיוחל, בטרם יפנה להוצאה לפועל. תנאי להגשת התביעה הוא משלוח מכתב התראה בדואר רשום לכתובת החייב, ורק בחלוף 30 יום לאחר מכן, ניתן להגיש את התביעה בהוצאה לפועל.
מדובר למעשה בתביעה כספית המבוססת על הסכם או מסמך חתום בין הצדדים שלפיו קיימת לכאורה התחייבות של החייב לתשלום חוב לנושה.
יחד עם זאת, במידה שהחייב מגיש כתב הגנה, מועברת התביעה לבירור בבית המשפט. במקרה זה, התביעה לסכום קצוב הופכת לתביעה כספית בסדר דין מהיר לכל דבר ועניין.
לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ - כיצד מבוצעת גביית כספים בפועל?
לשכת ההוצל"פ אינה מבצעת בעצמה פעולות גבייה אלא מאפשרת להשתמש ב"ארגז כלים" העומדים לרשות הזוכה לפי הדין.
לרשות הנושה עומדים מגוון הכלים, ובהם פעולות גבייה כגון הטלת עיקול על נכסי החייב השונים, הטלת עיקולים כנגד צד ג' בניסיון לאתר כספים של החייב אצל גופים פיננסיים שונים (בנקים, חברות ביטוח, גופים פרטיים הקשורים לחייב), הטלת עיקול במקום העבודה של החייב על החלק המותר בעיקול ממשכורתו ועוד.
לאחר שהנכסים של החייב עוקלו, מתבצע הליך של מימוש העיקול, במסגרתו הכספים מועברים לתיק ההוצל"פ. כשמדובר ברכב שעוקל, יש לפעול לתפיסתו ולמכירתו באמצעות ההוצל"פ. לעומת זאת, בנוגע לנכס מקרקעין שעוקל, יש לפעול למכירתו באמצעות כינוס נכסים ובאישור רשם ההוצאה לפועל.
כלי יעיל נוסף העומד לרשות הנושה הוא הטלת הגבלות על החייב, זאת רק אם התמלאו תנאים מסוימים הקבועים בתקנות. הגבלות אלה מאפשרות למנוע את יציאת החייב מארץ, לעשות שימוש בהמחאות ובכרטיסי אשראי, ואף למנוע את חידוש רישיון הנהיגה שלו.
הליכי הגבייה לא תמיד מניבים תוצאות מהירות. לעיתים נדרשת סבלנות ושקדנות מצד הנושה עד אשר הוא רואה פירות לעמלו. עד אז, תיק ההוצל"פ ימשיך להתנהל כנגד החייב כאשר החוב בתיק ילך ויגדל כתוצאה מהריביות הרובצות על החוב בהתאם לחוק ההוצל"פ. על כל פנים, במרבית המקרים, עם ייעוץ נכון וניהול נכון, ניתן להגיע לתוצאות.
חלק מהליכי ההוצל"פ הם מנהליים וניתנים לביצוע ללא צורך בהחלטת רשם ההוצל"פ. לעומת זאת, בחלק נוסף מההליכים – כגון הטלת הגבלות על החייב, עיכוב יציאה מהארץ ומימוש נכסים – נדרשת החלטת רשם ההוצל"פ.
על החלטות אלה ניתן לערער. במידה שרשם ההוצל"פ נתן בהחלטתו רשות ערעור ניתן להגיש ערעור בתוך 20 ימים לבית משפט השלום. בהיעדר החלטה המתירה רשות ערעור, ניתן לפנות בבקשת רשות ערעור לבית המשפט באותו פרק זמן.
* עורך דין אלי מור עוסק במשפט אזרחי והוצאה לפועל
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין