פסק דין, שהותר לפרסום לאחרונה, קבע כי שרשרת מחדלים מצד הצוות הרפואי בעת טיפול ביולדת, הביאו לכך שבוצעו בה שני הליכים מסוכנים בידי רופאים חסרי ניסיון, ובגיל 21 היא נותרה עם נכות משמעותית וטראומה קשה.
הצעירה נכנסה בנובמבר 2010 לחדר הלידה בבית החולים הדסה הר הצופים שבירושלים. מהלך הלידה לא היה תקין, ובצקת בראשו של העובר אותרה בשלב מאוחר יחסית. בעקבות הפאניקה בחדר הלידה הוזעק בדחיפות מומחה מיילד. זה החליט לבצע לידת מלקחיים מסוכנת, שבעטיה נוצר קרע עמוק בנרתיק ופי הטבעת של היולדת.
לכתבות נוספות בנושא:
מיד לאחר הלידה נשלחה היולדת לניתוח מתקן, אלא שזה לא צלח והיא נותרה עם נכות משמעותית. בין הנזקים: חוסר שליטה בצרכים והפרעות בתפקוד המיני.
כשנתיים לאחר הלידה הגישה האם הצעירה תביעת רשלנות רפואית נגד ההסתדרות המדיצינית הדסה. בתביעה היא טענה לרשלנות במעקב הלידה ובביצוע שני ההליכים (לידת המלקחיים והניתוח המתקן). כמו כן טענה, כי הצוות הרפואי לא הסביר לה דבר על מצבה האמיתי, על הסיכונים הכרוכים בכל אחד מההליכים ועל האפשרויות האחרות העומדות בפניה.
בית החולים טען כי הצוות הרפואי נהג בשיקול דעת. עוד נטען, כי התובעת נבדקה לאורך כל הלידה, קיבלה דיווח מלא על מצבה ועל ההליכים, והיא אף הוחתמה על טפסי הסכמה.
פאניקה מיותרת
אלא שהשופטת עירית כהן סברה כי עדויות המומחים והמסמכים הרפואיים הראו אחרת. לפי השופטת, הטיפול הרפואי בתובעת לקה בכמה וכמה מחדלים רשלניים: ביצוע מעקב לידה חלקי, טעויות הבנה בנוגע למצבו של העובר, פאניקה מיותרת, ביצוע ניתוח מלקחיים מסוכן ללא צורך, ללא התייעצות ומבלי ליידע את התובעת על הסיכונים הכרוכים בו, וביצוע ניתוח מתקן, גם כן בדחיפות מיותרת, בידי מי שלא היה לו כל ניסיון בתחום.
השופטת קבעה שהמומחה לא יידע את התובעת על קיומו של סיכון לקרע חמור עקב לידת מלקחיים. עוד נקבע, כי אף שלא הייתה כל דחיפות בביצוע הלידה בדרך זו (שבארץ ובעולם משתדלים להימנע ממנה בשל הסיכונים הרבים לעובר וליולדת), החליט הרופא לבצעה במהרה מבלי להתייעץ עם קולגות ולמרות העובדה שלא היה לו ניסיון בסוג הלידה המסוים שנדרש במקרה זה.
באשר לניתוח המתקן, נקבע כי מדובר בניתוח מסוכן שדורש מומחיות וניסיון. למרות זאת, הניתוח בוצע בידי רופא חסר ניסיון ומומחיות בתחום, על אף שבבית החולים הדסה יש מחלקה ייחודית העוסקת בניתוחים כאלה בדיוק. יתרה מזו, גם לא הוסבר לתובעת שניתן להמתין עם הניתוח, ושעדיף שיבצע אותו רופא מומחה.
כמו כן, טופס ההסכמה עליו הוחתמה התובעת לא כלל פרטים לגבי סיכויי ההצלחה של ניתוח כזה, והסיכונים שפורטו בו לקו בחסר משמעותי. התובעת כלל לא יכלה לצפות שתיוותר עם נכות שתקשה על תפקודה היומיומי.
השופטת האמינה לעדות התובעת, לפיה לו הייתה יודעת את כל הנתונים לא הייתה מסכימה לביצוע הניתוח באותו הרגע והייתה עומדת על כך שיבוצע בידי מומחה בעל נסיון.
לאחר שהשופטת כהן בחנה את נזקי התובעת והשלכותיהם הכלכליות היא החליטה לחייב את הדסה לשלם לה 2.5 מיליון שקל, כאמור. הפיצוי נפסק, בין היתר, על הפגיעה באוטונומיה של התובעת, על כאב וסבל ועבור החזר הוצאות רפואיות, הפסדי שכר ועזרת צד שלישי. הדסה גם חויבה לשאת בשכר טרחה עו"ד של 590 אלף שקל ולהחזיר לתובעת את הוצאות המשפט.
* עו"ד ארן אמיר ממשרד עורכי הדין גוטמן-אמיר עוסק בתחום הרשלנות הרפואית בתינוקות וילדים
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין