לפני מספר חודשים קיבל המחוזי בקשה לייצוגית נגד הדואר בטענה שאינו מציג בפני לקוחות את האפשרות שהמכתבים שנשלחים בשירות "דואר 24" לא יגיעו בזמן המובטח. הדואר ביקש לערער על ההחלטה אך נדחה: יש סיכוי טוב לתובעים.
על פי הבקשה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים בשנת 2014, סניפי הדואר בישראל מציעים ללקוחות את שירות הדואר המהיר "דואר 24" תמורת תוספת תשלום, תוך הבטחה שהמשלוח ליעדו ביום העבודה העוקב.
לשאלות על תובענות ייצוגיות:
פנה ל-עו"ד תביעות ייצוגיות
אלא שבניגוד לתקן האיכות שנקבע ברישיונה, לא יידעה דואר ישראל את לקוחותיה כי היא מחוייבת למסור את פריטי הדואר רק ב-87% מהמקרים.
במרץ 2015 קיבל בית המשפט את בקשת התובע, ואישר את תביעתו כתובענה ייצוגית בשם כלל הלקוחות אשר השתמשו בשירות מיום תחילתו עד למועד אישור התובענה, ולא היו מודעים לתנאיו.
בהחלטתו, דחה בית המשפט את טענת רשות הדואר לפיה אינה חייבת לעדכן את הלקוחות משום שברור להם כי ייתכנו מקרים שבהם המכתב לא יגיע ליעדו בפרק הזמן המובטח, תוך שהבהיר כי מדובר במידע מהותי ללקוח.
דואר ישראל סירבה להשלים עם ההחלטה, והגישה בקשת ערעור לבית המשפט העליון במטרה לבטל את אישור התובענה.
לטענתה, המחוזי התעלם מראיות שהציגה, לפיהן היא מוסרת ומפרסמת בסניפיה מידע בנוגע לאיכות השירות.
כמו כן, תקפה החברה את התנהלות התובע, שלדבריה, הסתפק בהעלאת טענות סתמיות, וכלל לא הוכיח כי ישנם אנשים שהיו נמנעים מלהשתמש בשירות לו היו מודעים לקיומו של התקן, או שנגרם להם נזק כתוצאה מחוסר הידיעה.
בכל מקרה, היא טענה שבעבר נדחתה נגדה תובענה ייצוגית באותו נושא, ולכן התובע מנוע מלהגיש נגדה תובענה ייצוגית נוספת.
התובע, שדחה את הטענות כלפיו, ביקש להסתמך על החלטת המחוזי. בנוגע למניעות, הוא טען כי התובענה הקודמת כלל לא דנה בטענות שהעלה במסגרת התובענה הנוכחית ולכן אין כל מניעה לנהל אותה.
הפרה חובה - לכאורה
השופטת אסתר חיות החליטה לדחות את בקשת הדואר.
לדבריה, השאלות המרכזיות בהליך הן האם הייתה מוטלת על דואר ישראל חובה לפרסם ולמסור מידע על אודות תקן האיכות בסניפיה, האם הפרה אותה והאם כתוצאה מכך נגרם נזק ללקוחותיה.
בדומה לעמדתו של בית המשפט המחוזי, קבעה השופטת כי נראה שלכאורה הרשות הפרה את חובתה כלפי הלקוחות, שכן היא לא הוכיחה בשום שלב כי הורתה במפורש לעובדיה ליידע אותם על איכות השירות, ואף לא צירפה ולו תצהיר אחד מטעם העובדים, שיתמוך בגרסתה. מכאן, הניחה השופטת כי ישנו סיכוי סביר שהשאלות בהליך יוכרעו לטובת קבוצת התובעים.
השופטת חיות גם קיבלה את טענת התובע, לפיה פסק הדין בתובענה הקודמת בנוגע ל"דואר 24" אינו מונע את ניהול התובענה הנוכחית, שכן הוא כלל לא עסק באותן טענות.
לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה כאמור. דואר ישראל חויבה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 שקל.
- ב"כ המבקשת: עו"ד אייל בליזובובסבקי, עו"ד אביאל פלינט
- ב"כ המשיב: עו"ד האני טנוס
* עו"ד דוד מזרחי עוסק בתובענות ייצוגיות
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין