בנק לאומי חשב משום מה, שהעברת החשבון העסקי של הלקוח, תושב אילת, לסניף בתל-אביב מהווה מהלך סביר. לפני שבוע זכה הלקוח בצו מניעה האוסר על העברת חשבונו.
בתחילת מרץ 2016 הודיע בנק לאומי לבעל עסק להחלפת כספים באילת, כי יאלץ להעביר את חשבונו שבאילת לסניף בתל אביב.
בהודעת הבנק הוסבר כי בשל הפיקוח המיוחד שדורשים חשבונות עסקיים של נותני שירותי מטבע מחשש להלבנת הון, הוחלט לרכז את הטיפול בהם בשלושה סניפים מתמחים בלבד, שאחד מהם נמצא בתל-אביב.
לייעוץ בתחום:
עו"ד דיני בנקאות
עוד באותו חודש הגיש הלקוח תביעה כנגד הבנק לבית משפט המחוזי בבאר שבע, בבקשה שימנע את מעבר הסניף. לטענתו, המאמץ הכרוך בהגעה לסניף בתל אביב לשם ביצוע פעולות יום-יומיות הוא בלתי סביר ואין אפשרות ריאלית לבצעו.
התובע טען כי ביקור בסניף תל-אביב יגזול לו שעות רבות, מתוכן 10 שעות נסיעה (הלוך וחזור), שכן אינו יכול לאפשר לעצמו לטוס. זה אומר כי בכל פעם שיידרש להגיע לסניף הוא יצטרך לסגור את העסק לפרק זמן ארוך, מה שמבטיח פגיעה בפרנסתו עד כדי סגירת העסק.
הבנק טען מנגד כי לא ניתן לחייבו להעניק שירותים בנקאיים במקום ספציפי, בפרט כאשר מדובר בחשבונות בסיכון גבוה. הבנק הדגיש את החשיבות שבריכוז חשבונות עסקיים כמו זה של התובע בסניפים מתמחים ועמד על כך שהחלטתו בנוגע לתובע הייתה סבירה, בפרט לנוכח העובדה שהתובע הוא הלקוח היחיד של הבנק העוסק במתן שירותי מטבע באילת.
תושבי הפריפריה זכאים לנגישות
אלא שהשופטת שרה דברת הגיעה למסקנה כי הדין עם התובע. השופטת הפנתה לחוק הבנקאות האוסר על הבנק לסרב להעניק שירותים בנקאיים ללקוח אלא אם כן קיים לכך טעם סביר.
המשמעות היא שהבנקים חייבים להעניק את שירותיהם לכל דורש, כאשר הרציונל העומד בבסיס חיוב זה הוא העובדה שהם מציעים לציבור שירותים מיוחדים שלא כל אחד רשאי לספק.
השופטת מצאה כי החלטת הבנק – הדורשת מהתובע לנסוע מאילת לתל-אביב ובחזרה בכל פעם שהוא ירצה לבצע פעולה בסניף – פגעה בתובע, לא הייתה סבירה ונחשבת כסירוב לא חוקי להעניק שירות ללקוח. יותר מזה, השופטת מצאה כי מדובר באפליית תושבי הפריפריה.
"לא יתכן כי הבנק יצור מצב שבו תושבי הפריפריה הרחוקה אינם זכאים לנגישות מינימלית לשירותים בנקאיים עבור חשבונות 'נותני שירותי מטבע' גם אם מדובר בחשבונות שאכן מקימים סיכון עבור הבנק" כתבה השופטת בפסק הדין.
כמו כן קבעה השופטת שהבנק לא הוכיח כי מתן שירות לתובע במרחק סביר מאילת היה גורר עימו עלויות בלתי סבירות.
משכך, השופטת הוציאה צו שאוסר על הבנק להעביר את חשבונו של התובע מאילת לתל-אביב וחייבה אותו בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 25,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד שנהב שרעבי
- ב"כ הנתבע: עו"ד אורי גאון ועו"ד נורית שקד-ברלינר
* עורכת דין מאיה לביא עוסקת בדיני בנקים
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין