האם אב יכול פשוט לא לשלם עבור המדור כשהאם מתגוררת עם הילדים בדירה שבבעלותה מבלי לשלם שכירות או משכנתא? השופט שאול שוחט מביהמ"ש המחוזי בתל-אביב מבהיר שלא מדובר באקט אוטומטי.
במסגרת הליכי הגירושין שהתנהלו בבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב, חויב אב לשני קטינים לשלם לאם 40% מעלות שכר הדירה בה היא מתגוררת עם הילדים.
לכתבות נוספות בנושא:
כחודשיים לאחר שחתמו השניים על הסכם גירושין, במסגרתו קיבלה כספים, רכשה האם דירה ועברה לגור בה יחד עם הילדים.
עם היוודע הדבר לאב הוא הפסיק לשלם את דמי המדור עבור ילדיו, שכן סבר כי אין בכך צורך מאחר שהאם לא משלמת שכירות וגם אין לה משכנתא.
האם, שסברה אחרת, הגישה בשם אחד הבנים שהיה עודנו קטין כבן 13.5 תביעה לחייב את האב בתשלום מדור בסכום של 1,400 שקל. ביהמ"ש דחה את תביעתה וחייב אותה בהוצאות של 15 אלף שקל. על קביעה זו ערערה האם, בשם בנה הקטין, לביהמ"ש המחוזי בתל-אביב.
ההלכה קובעת: אין ביטול אוטומטי
השופט שאול שוחט קבע כי הצדק עם האם. השופט הזכיר כי החיוב של אב לשאת בעלות הדיור של ילדיו הקטינים נגזר מחובת המזונות המוטלת עליו בהתאם לדין עברי (בהיותו יהודי).
חובה זו, הסביר השופט, מוטלת ללא שום קשר למיקום הבית ולשאלה אם מדובר בבית שכור או קנוי, עם משכנתא או בלעדיה. כלומר, גם במצב שבו האם לא מממנת בפועל את הדיור של הילדים, האב עדיין מחויב לשלם את מזונותיהם, ובכללם הדיור.
דרגות החיוב, הבהיר השופט, הן שמשתנות בהתאם לגיל של הילד: כאשר מדובר בילד עד גיל 6 (קטני קטינים) – האב חייב לשאת בעלות הדיור במלואה. כשמדובר בגילאים מאוחרים יותר (קטנים עד גיל 15) כמו במקרה זה, ההלכה לא ממש ברורה, ולעיתים נוהגים להתחשב גם ביכולותיה של האם ובמצבה הכלכלי. עם זאת, אין זה אומר שהחיוב במדור מתבטל אוטומטית.
"בכל הנוגע לילדיו ה'קטנים' אין בסיס הלכתי לקבוע עקרונית – נורמטיבית – כי האב פטור מלשאת בחיוב זה רק משום שדיורם מסופק על-ידי האם. יש לבחון כל מקרה לנסיבותיו, כפוף לגישה בה רואה בית המשפט לנכון לנקוט", נכתב בפסק הדין.
המשמעות היא, כי על ביהמ"ש לבחון את המקרה תוך התחשבות בנסיבות כמו מצב כלכלי, עלות הדיור (או היעדרה) וכיוצא באלה, ואז להחליט בכמה (אם בכלל) ניתן להפחית את חיובו של האב.
"... אין לפנינו הלכה מבית מדרשו של בית המשפט העליון לפיה פטור אב מהשתתפות בעלות הדיור של ילדיו הקטינים – בכל גיל – מקום שהאם רכשה דירה למגוריה ולמגורי הקטינים – ללא עלות כספית חודשית שמשולמת על ידה", סיכם השופט את החלטתו.
לכן, הורה השופט שוחט על החזרת התיק לבית המשפט לענייני משפחה, שיידרש מחדש לשאלת ההשתתפות של האב בעלות הדיור של בנו הקטין, בהתחשב בגילו ובקביעות ההלכתיות בנושא. הערעור התקבל וחיוב האם בהוצאות בוטל. במקום, יישא האב בהוצאות של 10,000 שקל. סגן הנשיאה יצחק ענבר והשופטת יהודית שבח הסכימו עם תוצאה זו.
לקריאת פסק הדין בעניין פלוני נ' פלוני
* עו"ד ענבל סגמן-דקל עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין