כחודש לאחר שהוצא צו ירושה לנכסיו של האב המנוח, שנפטר מסרטן, הגיש בנו תביעה נגד אמו ואחיותיו, בה טען כי עליהן לשלם לו 200 אלף שקל מכספי הירושה בהסתמך על שיק שהותיר אביו לפקודתו. האם מדובר במתנה חוקית והאם השיק תקף בכלל?
האב המנוח נפטר בדצמבר 2009 – כחודש לאחר שהתגלה בגופו הסרטן. בהתאם לצו ירושה שניתן באפריל 2011 ירשה אשתו מחצית מרכושו ושלושת ילדיו ירשו שווה בשווה את המחצית הנותרת.
בנו של המנוח לא הסתפק בכך וכחודש לאחר מכן תבע מאמו ואחיותיו 200 אלף שקל, בהסתמך על שיק שנחתם על ידי אביו במועד לא ידוע.
לשאלות בנושא ירושות וצוואות:
כנסו ל- פורום דיני משפחה
הבן טען, כי בינו לבין אביו הייתה מערכת יחסים מיוחדת, ואביו, שהיה מודע למצבו הכלכלי הקשה לעומת אחיותיו המסודרות, ביקש לעזור לו. מתישהו בין 2005-2007 הוא נתן לו שיק פתוח ואמר לו שבעתיד יוכל למלא בו כל סכום שירצה.
כשלאביו נודע על המחלה הסופנית, טען הבן, הוא ביקש ממנו לרשום בשיק את הסכום אולם הוא נפטר מספר ימים לאחר מכן, מבלי שמילא בשיק תאריך.
התובע טען כי אביו בטח בו והפקיד בידיו את ניהול ענייניו הכספיים ובאוגוסט 2009 אף חתם על מסמך שבו אישר לו לבצע בחשבונותיו כל פעולה שהוא חפץ בה, כולל משיכת כספים.
בנסיבות אלה, היעדר התאריך לא פוגם בשיק והוא רשאי להשלים את החסר. לחילופין הוא טען שגם אם השיק פגום, הוא מוכיח שהאב ביקש לתת לו במתנה את הסכום הנקוב בו. כך או כך, הוא זכאי לקבל את הכסף.
האם והאחיות טענו כי המנוח מעולם לא נתן לתובע שיק על שמו, וכנראה שזה אחד מהשיקים הרבים שמסר לו על מנת שימשוך עבורו כספים. הן גם הכחישו שמדובר במתנה, שכן לטענתן, מאחר שהשיק לא נפרע כשהאב היה בחיים, המתנה לא הושלמה.
לא קרבה מיוחדת, אלא פעילות עסקית
השופט שמואל בר יוסף קבע כי העובדה שלא נרשם על השיק תאריך מעידה שהאב לא גמר בדעתו לתת לבנו את הכסף במתנה.
במהלך הדיונים גם נחשפה בפני השופט הסיבה האמיתית שבעטיה המנוח נתן לבנו הרשאה בחשבונותיו:
בפסק הדין נכתב: "... מתברר שמדובר בקשר שיש לו פן פיננסי במסגרתו כספים (והדעת נותנת, גם שיקים) החליפו ידיים כחלק מעסק של הלוואות חוץ בנקאיות, אשר התובע היה מוציא והמביא בו. ממילא, צף ועולה לו חשש כבד ולא בלתי מבוסס, שהשיק נשוא תובענה זו, יכול וניתן כפועל יוצא מאותה פעילות פיננסית בה כספים בסכומים משמעותיים החליפו ידיים, עובדה התומכת בטענת הנתבעות, כי התובע החזיק בשיקים חתומים של המנוח לצרכים שאין בינם לבין מתנה ולא כלום".
בכל מקרה, העובדה שהמנוח לא העביר לבנו את הכספים בהעברה בנקאית ואפילו לא השאיר אחריו מסמך המעיד על הענקת המתנה מעוררים ספק על קיומה.
השופט דחה גם את העילה השטרית. לשיטתו, פקודת השטרות קובעת כי לא ניתן להציג לבנק שיק שלא נכתב עליו מועד עשייתו, שכן איננו בר-פרעון.
בניגוד לטענת התובע, השופט קבע כי הוא לא רשאי להשלים את התאריך, וגם אם שינוי כזה היה אפשרי, הרי שהשלמת שיק צריכה להיעשות תוך זמן סביר, וודאי שאין זה המקרה.
בהתחשב בהתנהלות התובע, הוא חויב לשלם לאמו ולאחיותיו שכר טרחת עו"ד של 35,100 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין.
* עו"ד ליטל יעקובוביץ-דראי עוסקת בדיני משפחה ובירושות וצוואות.
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין