שוכרי דירה בתל-אביב סבלו מגג בעייתי שאף אחד לא ניאות לתקן בזמן – לא המשכיר ולא היזם שרכש את הגג. ביהמ"ש: היזם אשם בכל הנזקים.
שני שותפים שכרו דירה בתל אביב ב-2012 למשך שלוש שנים. בשנת 2013, גג הבניין (כולל הגג שמעל הדירה), נרכש על ידי יזם תמ"א 38, על כל הזכויות לבנות עליו. בחורף 2014 התחילו השוכרים לסבול מנזילות מהתקרה. הם פנו אל המשכיר מספר פעמים וגם אל היזם. המשכיר מצדו ביקש לגלגל את העניין אל היזם.
לייעוץ בתמ"א 38:
עורך דין תמ"א 38
בשנת 2015 התחזית בישרה סופה מתקרבת. השוכרים נלחצו אך זה לא עזר להם. התיקונים לא התבצעו בזמן והסופה לא איחרה לבוא.
בתביעה שהגישו בבימ"ש לתביעות קטנות בתל-אביב על נזקים שונים שנגרמו להם. הם הציגו תמונות של נזקי רטיבות וסיפרו כי "ב-7.1 החלה הסופה גשם והיתה פשוט הצפה של הדירה מהתקרה, גשם כאילו שאין תקרה לא יכולנו להיות בדירה בחדר שינה שלנו, ישנו בסלון, לא יכולנו לעזוב את הדירה כי היינו צריכים לגרוף מים כל הזמן".
המשכיר הנתבע טען שהיזם נושא באחריות. הוא אף הגיש תביעה משלו נגד היזם, באותו בית משפט, שדן בתביעות במאוחד.
הוא דרש שיפוי על פיצוי השוכרים – אם ייפסק נגדו – וכן טען לנזקים נוספים כגון עלות תיקונים, אובדן זמן ועוגמת נפש בשל "ריצה" אחרי היזם.
היזם טען, בין היתר, כי אינו הבעלים, אלא רק יזם בעל זכויות הפועל על פי הערת אזהרה, וכן טען שהמבנה הוגדר כמבנה מסוכן על ידי המחלקה בעיריית תל-אביב.
השופט משה תדמור-ברנשטיין הסביר: "למעשה טוען היזם, טענה בלשון: ככל שמייחסים לי אחריות כי אני מחזיק בגג או בעל זכויות בו, הרי שרכשתי את הגג במצב מאוד רעוע, לא הוכח שהוא הגורם לנזילות לדירה, ולא עלי האחריות להשקיע בתיקונו".
עם כל הצרות
השופט קיבל את תביעת השוכרים נגד המשכיר וכן את תביעת המשכיר נגד היזם. המשמעות היא שהיזם הוא שיישא בתשלומים. "יש לייחס ליזם אשם מלא לנזקי המשכיר ושותפתו, ככל שהוכחו", קבע השופט.
השופט קבע כי המשכיר הפר את חוזה השכירות עם השוכרים וגם התרשל כלפיהם, כשהתעכב במתן פתרון מלא למניעת נזקי הנזילות והרטיבות, ובכך גרם להם נזק.
בנוגע ליזם, השופט הסביר כי הוא רכש את הגג "עם כל הצרות", כאשר בשלב זה, היזם והמשכיר הפכו להיות "שכנים", מבחינת מערכת היחסים ביניהם.
עובדתית, השופט השתכנע שהמשכיר אכן פנה ליזם פעמים רבות, כמו גם השוכרים, כך שהיזם ידע על הבעיה שבגג.
בהקשר זה השופט לא חסך דברי ביקורת כלפי היזם, דברים שמן הראוי כי כל יזם יקרא: "עד לתחילת העבודות של תמ"א 38, היזם איננו מעוניין להשקיע דבר בגג, שאוטוטו הולכים לבנות עליו. אך, מה לעשות, שיש עוד נפשות פועלות שחיות בבניין, וגם להן זכויות שהדין מעניק להם על מנת לקיים את חייהן בצד התמורות הגדולות העודות להתרחש בבניין?!" ...מצאתי כי היזם התרשל, התרשלות שיכול ומגעת עד לעצימת עיניים".
לאחר שניתח את הנזקים, השופט קבע כי המשכיר ישלם לשוכרים 8,330 שקל, ואילו היזם ישפה את המשכיר בסכום של 11,530 שקל – סכום הפיצוי לשוכרים בתוספת 3,200 שקל עבור ביצוע תיקונים ועוגמת נפש.
בתוך כך השופט הבהיר שהוא לא חייב את היזם לשלם ישירות לשוכרים ולא דן בשאלה, משום שהם נמנעו מלתבוע אותו ישירות.
* עורך דין סיני גלבוע עוסק בתמ"א 38
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין