המקרה הראשון עסק בבקשת יורשי ניצולי שואה יוצאי לוב, שנפטרו לפני שהוכרו כנרדפים, לרשת את תגמולי יקיריהם. בעתירה אחרת, התבקש בג"ץ לזכות בתגמולים גם ניצולי שואה שעלו לארץ אחרי המועד הקובע בחוק נכי רדיפות הנאצים.
התיק הראשון עסק בשאלה האם יורשיהם של ניצולי שואה יוצאי לוב, שזכאותם לתגמולים מכח חוק נכי רדיפות הנאצים הוכרה רק בעקבות פסק דין תקדימי משנת 2010, זכאים לרשת את זכותם לתגמולים.
לייעוץ במשפט חוקתי ומנהלי:
פנה ל- עו"ד חוקתי ומנהלי
הפרשה החלה בדחיית תביעות תגמולים שהגישו ניצולי שואה יוצאי לוב בשנים 2001-2002, בשל הדעה המקובלת באותה תקופה לפיה יהודי לוב לא סבלו באופן גורף משלילת חירותם, ולא היה כל חשש מבחינתם מפעולות אלימות של הצורר הנאצי. בנסיבות אלו, התפיסה הגורפת הייתה שחוק נכי רדיפות הנאצים לא חל על יוצאי לוב, למעט מקרים נדירים במיוחד.
כאמור, גישה זו שונתה לראשונה באפריל 2010 בפס"ד תקדימי, בו קבעה ועדת העררים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים שבמקרים מסוימים יש להכיר ביהודים יוצאי לוב כ"נרדפים", באופן שיזכה אותם בתגמולים.
בעקבות זאת הגישו יורשיהם של הניצולים, שנפטרו בינתיים, עררים על דחיית התביעות שהגישו יקירהם בעבר. ואכן, ועדת העררים קבעה כי היורשים יכולים לממש את זכויות הניצולים שנפטרו בטרם הוכרה זכאותם.
המדינה ערערה על החלטה זו לביהמ"ש המחוזי, שקבע כי הזכות לתגמולים היא זכות סוציאלית אישית המוענקת לניצולים עצמם ואינה ניתנת להעברה. לפיכך, בעוד שיורשי ניצולים שנפטרו לאחר אפריל 2010 והגישו ערר טרם פטירתם, זכאים לרשת את התגמולים, הרי שיורשים של ניצולים שלא עררו בעצמם – אינם זכאים לתגמולים.
ערעור שהגישו היורשים של הניצולים שלא הספיקו להגיש עררים בחייהם נדחה בביהמ"ש העליון, אך הם לא התייאשו והגישו בקשה לדיון נוסף בעניינם.
בהחלטה שניתנה בתחילת החודש (6.4.15) דחתה נשיאת ביהמ"ש העליון, השופטת מרים נאור, את הבקשה.
השופטת נאור ציינה בהחלטתה, כי למרות המגמה לפרש את החוק באופן מקל – שמיטיב עם קורבנות השואה – מתן זכות לירושת תגמולי הניצולים ליורשיהם היא מרחיקת לכת, מנוגדת למטרתו הסוציאלית של החוק (סיוע לניצולים עצמם) ובעלת השלכות תקציביות משמעותיות.
להידרש לטיפול בשארית הפליטה
בסמוך לדיונים בעתירה הזו, דן בג"צ בעתירה שהוגשה בין היתר על ידי עמותת "כן לזקן" והתאחדות עולי רומניה בישראל, שקראה להכיר גם בניצולי שואה שהגיעו לישראל לאחר שנת 1953, אף שחוק נכי רדיפות הנאצים חל רק על ניצולים שעלו ארצה עד לאוקטובר 1953.
המשנה לנשיאה, השופט אליקים רובינשטיין ציין בהחלטה שניתנה אתמול (ב', 13.4.15) כי "אין חולק שנושא זכויותיהם של שרידי השואה, ההולכים ומתמעטים בגזירת הטבע, מצוי וצריך להיות מצוי על סדר היום הממשלתי, הפרלמנטרי והציבורי, ומבחינה זו יש טעם מוסרי-אנושי-חברתי בעתירה".
השופט רובינשטיין הוסיף, כי "...ראוי לעודד את הממשלה והכנסת להידרש גם לשארית הפליטה שאינה זוכה כיום להטבות, מבלי שניטע מסמרות. הדברים נכתבים ערב יום הזכרון לשואה ולגבורה, מועד בלוח השנה המזכיר לנו לא רק את ההולכים בשואה אלא גם את מי שעמנו, ייבדלו לחיים ארוכים".
בטרם קיבלו החלטה בעתירה, השופטים אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן ודפנה ברק-ארז הורו לראש הממשלה ולשרי הממשלה הרלוונטיים להגיש הודעת עדכון על אופן הטיפול בנושא עד ל-15.10.15, שלאחריה ימשיך הטיפול בעתירה.
- ב"כ המבקשים בבקשה לדיון נוסף: עו"ד אשר פדלון, עו"ד דוד ידיד, עו"ד דורון עצמון
- ב"כ המשיבה בבקשה לדיון נוסף: עו"ד יואב שחם
- ב"כ העותרים בבג"צ: עו"ד יפעת סולל, עו"ד חיים ינאי ינקולוביץ
- ב"כ המשיבים בבג"צ: עו"ד דנה בריסקמן, עו"ד אודי איתן, עו"ד גור בליי
* עו"ד נלי בן-דרור עוסקת במשפט חוקתי ומנהלי.
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין