אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> הוצאה לפועל >> בעל דירה נקלע לפשיטת רגל: האם אחיו ושותפו ייאלץ להתפנות?

בעל דירה נקלע לפשיטת רגל: האם אחיו ושותפו ייאלץ להתפנות?

מאת: עו"ד סימה ברקוביץ | תאריך פרסום : 29/01/2017 15:01:00 | גרסת הדפסה

צילום: senosi, morguefile.com

שני אחים ירשו דירה במרכז הארץ. אחד עבר לגור בה עם משפחתו ואילו השני נקלע לפשיטת רגל בשל חובות של מאות אלפי שקלים. בשנת 2013 התבקש ביהמ"ש למכור את הדירה לשם כיסוי החובות. מה יעלה בגורל האח ומשפחתו?

במסגרת הליכי פשיטת רגל שמתנהלים בבית המשפט המחוזי בעניינו של חייב שצבר חובות של יותר מ-840 אלף שקל, התגלה כי הוא מחזיק ב-67.5% מזכויות בדירת מגורים בחולון. ביתר הזכויות מחזיק אחי החייב, המתגורר בדירה עם משפחתו.

ביולי 2013 הגיש כונס נכסים של אחת הנושות בתיק תביעה לפירוק השיתוף בדירה ולמכירתה לצורך כיסוי החוב כלפי הנושה.

אלא שאחי החייב, הנתבע, הביע התנגדות חריפה לדרישות הכונס. הנתבע טען כי לא ייתכן שהוא ומשפחתו יפונו מדירה שירש מהוריו וחי בה כל חייו, ואף השקיע בשיפוץ שלה כ-100,000 שקל.

עוד הוא טען כי ממילא לא תצא לנושה תועלת מהמכירה, שכן הוא נחשב לדייר מוגן שלא ניתן לפנות, מה שייאלץ את הכונס למכור את הדירה כ"תפוסה" בערך נמוך משמעותית מערכה בשוק, כך שהרבה כסף לא יצא מזה.

פגיעה מידתית

פסק הדין של השופט גלעד הס ניתן לפני שבועות ספורים, כאשר בחלק הראשון דן השופט בשאלת הדיירות המוגנת. השופט הסביר כי כאשר אדם עומד לאבד את זכויותיו בנכס עקב הליכי פשיטת רגל  שלו או של שותפיו, ניתן להכיר בו כדייר מוגן אם מתקיימים שני תנאים: הוא מחזיק בנכס לבדו ובהסכמה, וזכויותיו רשומות בטאבו.

שני תנאים אלה, המשיך השופט הס, מתקיימים במקרה של הנתבע, שהציג הוכחות לכך שהוא מתגורר בדירה מזה עשרות שנים בהסכמתו המלאה של אחיו, ורשום כבעל חלק מהזכויות בלשכת רישום המקרקעין.

בהתאם לכך, נקבע שהנתבע הוא אכן "דייר מוגן", הרשאי להמשיך ולהתגורר בדירה גם אם תימכר.

בשלב הבא, ועל מנת להכריע בשאלת הכדאיות הכלכלית במכירת הדירה כ"תפוסה" (כלומר, כדירה שבה מתגוררים הנתבע ומשפחתו כדיירים מוגנים), נעזר השופט בחוות דעת שמאית שהעריכה כי הדירה שווה במצב כזה חצי מיליון שקל.

השופט המשיך לחשב מה בסופו של דבר יוותר בידי כונס הנכסים לאחר המכירה והגיע למסקנה שבהפחתת כספי ההשקעה של הנתבע וההוצאות המשפטיות הכרוכות במכירה, יקבל הכונס 135 אלף שקל. סכום, שלטעמו של השופט, אינו סכום זניח בהתחשב בכך שהחוב לנושה שמייצג כונס הנכסים עומד על 300 אלף שקל.

על כן, השופט קבע כי יש הצדקה למכור את הדירה תוך פגיעה מידתית בחייב, שימשיך להתגורר בדירה ואף יקבל כ-50 אלף שקל מהמכירה. בתוך כך השופט ציין, כי לנתבע תהיה הזדמנות לרכוש כעת את מלוא הזכויות בדירה. לפיכך, התביעה לפירוק השיתוף התקבלה בכפוף למכירת הדירה כ"תפוסה".

  • ב"כ התובע: עו"ד שי שלום גרוס 
  • ב"כ הנתבע: עו"ד מתתיהו ברוכים
עו"ד סימה ברקוביץ עוסק/ת ב- הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין

 

פסקי דין קשורים

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום הוצאה לפועל באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום הוצאה לפועל

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ