הלקוח, שחייב לבנק 827 אלף שקל, ביקש לאפשר לו לצאת לרוסיה ולאפריקה לצורך פרנסתו, אך בנק הפועלים סירב וביקש צו עיכוב יציאה מבית המשפט. ביהמ"ש קיבל את בקשת הבנק.
לקוח הבנק, גבר בן 56, העובד למחייתו כיועץ בתחום החקלאות, צבר חוב גבוה בחשבון העובר ושב שלו בעקבות מספר הלוואות כספיות שלא החזיר.
הבנקים לוחצים אתכם?
פנו לייעוץ מ- עו"ד בנקאות
בבדיקה שערך הבנק לשם גביית החוב, גילה כי ללקוח קשרים כלכליים בחו"ל, וכי הוא מחזיק בחצי מזכויות בבית מגורים ביישוב רם-און, ששוויו 2.4 מיליון שקל.
הבנק תבע מהלקוח לשלם את חובו, שעמד בשלב זה על למעלה מ-800 אלף שקל. הלקוח הפקיד ברשות הבנק המחאות של גורמים שלישיים, שלטענתו חייבים לו כספים, אלא שהבנק גילה שמדובר בהמחאות ללא כיסוי.
לאור הנסיבות, הבנק חשש שהלקוח ינצל את קשריו בחו"ל כדי לעבור לשם לצמיתות ויקשה על גביית החוב. לכן, פנה לבית משפט השלום בעפולה בבקשה שיטיל עליו צו עיכוב יציאה מהארץ.
במהלך הדיון, נשאל המשיב כמה כסף הוא חייב לבנק, וענה כי הוא "לא יודע ובכלל "לא בטוח" שהוא חייב סכום כלשהו לבנק.
מאוחר יותר הסכים המשיב להודות בחובו, וכך נחשף שלמעשה, הוא חייב למספר בנקים שונים למעלה משני מיליון שקל.
חרף חובותיו הגבוהים, המשיב ביקש להפריך את חששו של הבנק שהוא מתכוון לעזוב את הארץ לתקופה ממושכת. לטענתו, אין לו אזרחות נוספת מלבד הישראלית, ומרכז חייו נמצא בישראל.
המשיב הסביר כי הוא חייב לצאת מהארץ – לרוסיה ולאפריקה – לשם עסקיו, ועל מנת שיוכל להתפרנס ולכסות את חובותיו.
בנוסף, הוא טען כי מספר גורמים חייבים לו כספים רבים. עם זאת, הוא לא ציין מיהם אותם "גורמים" ולא הציג כל ראיות לכך.
צעד קיצוני
השופטת יפעת מישורי הסבירה כי עיכוב יציאתו של אדם מן הארץ הוא צעד קיצוני, המהווה פגיעה חמורה בחופש התנועה שלו – זכות יסוד חוקתית.
לכן, ציינה השופטת, כדי להיעתר לבקשת הבנק יש להוכיח קיומו של חשש סביר שהמשיב יעזוב את הארץ לתקופה ארוכה או לצמיתות, וכי יציאתו תכביד על קיום ההליך המשפטי לגביית החוב.
בשלב הזה עברה השופטת למתוח ביקורת על התנהלות המשיב, שחרף נסיעותיו התכופות לחו"ל לעסקים, כטענתו, לא שילם דבר לבנק, הפגין אדישות מוחלטת כלפי חובותיו והתחמק ממתן תשובות ברורות בנוגע למצבו הכלכלי.
בנוסף, השופטת ציינה שהמשיב הודה בעצמו, במהלך הדיון, שהשוק ברוסיה "נפל" והפרויקט באפריקה "תקוע", כך שאין לו שם ממש פרנסה. במצב כזה, לנוכח התנהגותו וקשריו, קבעה השופטת, העתקת מגורי משפחתו הגרעינית לחו"ל אינה בלתי אפשרית.
מכאן הגיעה השופטת למסקנה כי יציאת המשיב מהארץ אכן מעלה חשש אמיתי שיישאר בחו"ל ותקשה על גביית החוב, וקיבלה את בקשת הבנק.
השופטת הוציאה נגד המשיב צו עיכוב יציאה מהארץ, וחייבה אותו ב-10,000 שקל הוצאות לבנק. עם זאת, השופטת אפשרה את ביטול הצו במידה שהמשיב ישיג שני ערבים ישראלים לחובו בבנק, שצו עיכוב היציאה יוטל עליהם, במקום עליו, עד לשובו.
- שמות ב"כ הצדדים לא צויינו בפסק הדין.
* עו"ד יורם פלץ עוסק בבנקאות, הוצאה לפועל ופשיטות רגל
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין