בית המשפט קבע שבית האבות התרשל כשלא פעל בהתאם לנהלים, במיוחד כשמוטלת עליו אחריות מוגברת לדאוג לשלום מטופליו חסרי הישע התלויים בו. הפיצוי לעיזבון המנוחה: כ-160 אלף שקל.
קשישה שסבלה ממחלת האלצהיימר, התגוררה כדיירת סיעודית בבית האבות "בית קשת" שברמת גן.
בספטמבר 2010, בהיותה כבת 79, הושיב אותה מטפל בית האבות על כיסא גלגלים לרחיצת הבוקר, כשלפתע גופה נטה שמאלה, ידית הכיסא התעקמה והקשישה נפלה מהכיסא ונחבלה בראשה. בעקבות החבלה פונתה הקשישה לבית החולים איכילוב שבתל אביב, ונפטרה כעבור כשבועיים עקב דימום מוחי.
נפצעתם?
פנו ל- עורך דין נזיקין
בינואר 2012 הגיש עיזבון המנוחה תביעה לבית משפט השלום בירושלים.
מהעיזבון נטען שבית האבות התרשל כשלא פעל בהתאם לנהלים – לא דאג שאת הקשישה ירחצו שני מטפלים, ולא דאג לבדוק את תקינות כיסא הגלגלים. בשל כך תבעו לפיצוי על הכאב והסבל שחוותה המנוחה מהנפילה ועד הפטירה, קיצור תוחלת החיים, אובדן שירותי בת זוג, הוצאות קבורה ומצבה, והוצאות נלוות. בסך הכל נתבעו 885 אלף שקל.
מבית האבות נטען שהייתה תקופה שבה המנוחה עלתה במשקל עקב טיפול רפואי שקיבלה ואז היה צורך לרחוץ אותה תחת השגחתם של שני מטפלים. אולם, לאחר שהיא הורידה ממשקלה, ההנחיה הזו כבר לא הייתה רלוונטית.
עוד נטען שהכיסאות והציוד בבית האבות נבדקים מדי חודש על ידי איש התחזוקה, ולא נמצאו בו פגמים לפני התאונה.
תלות המאושפזים במטפלים
סגנית הנשיא, השופטת יעל ייטב קיבלה את התביעה וקבעה כי בית האבות התרשל.
השופטת סברה שעל בית האבות לדאוג לדייר המתגורר בו, בייחוד כשמדובר בדייר סיעודי חסר ישע, הסובל מבעיות פיזיולוגיות וקוגניטיביות. מדובר בחובת זהירות גבוהה בשל תלותם המוחלטת של המאושפזים הסיעודיים במטפלים שלהם, ובעובדה שמטרתו העיקרית של בית האבות הסיעודי היא לטפל בצרכי החולים.
השופטת קבעה שהכיסא עליו ישבה המנוחה לא היה תקין, מה שמחזק את המסקנה שבית האבות היה אמור לצפות שנפילה כזו תתרחש.
השופטת הביעה תמיהה: האם בדיקת ציוד בתדירות של אחת לחודש היא מספיקה? בית האבות לא חשף מה "גילם" של הכיסאות, והאם יש לתקופת השימוש בהם השפעה על תדירות הבדיקה הנדרשת. כשמדובר בחולים סיעודיים, ציינה השופטת, לא ניתן להשלים עם קיומו של ציוד בלתי תקין, ועולה שכלל נהלי בדיקת הציוד בבית האבות אינם מספיקים.
בנוגע להוראה בדבר טיפול באמצעות שני מטפלים הבהירה השופטת שזו נבעה ממחלתה של המנוחה ולא ממשקלה, ושהיא לא התרשמה שהיה שינוי כלשהו שהצדיק את הפחתת המטפל. היא גם הוסיפה שלא היה ברור אם משקלה העדכני של המנוחה, לאחר הטיפול הדיאטטי, יצא מהגדרת עודף המשקל.
לבסוף קבעה השופטת ייטב שההחמרה במצבה של המנוחה נבע באופן ישיר מהנפילה, שהובילה לדימום מוחי, ולתוצאה הטראגית של מות המנוחה.
בשל כך פסקה השופטת כי בית האבות יפצה את עיזבון המנוחה בסך של 162,500 שקל, על נזק בלתי ממוני (כאב וסבל ותוחלת חיים), הוצאות קבורה והוצאות נוספות, ודחתה את יתר הנזקים. לסכום זה יצורפו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 23.6%.
- ב"כ התובעים: עו"ד ירון מויאל
- ב"כ הנתבעות: עו"ד ברטוב
* עו"ד נאורי יצחק ממשרד עוה"ד שרעבי, נאורי, סנדלר עוסק בנזקי גוף
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין